בשבע מהדורה דיגיטלית

הר הבית בידי נתניהו

השר אורי אריאל זועם על ראש הממשלה, שלטענתו אוסר על הח"כים לעלות להר הבית, למרות שהכנסת ביטלה השבוע את האיסור

ניצן קידר , ו' בשבט תשע"ז

"ראש הממשלה מעכב את העלייה להר משיקולים זרים ומאוסים". אורי אריאל בהר הבית
"ראש הממשלה מעכב את העלייה להר משיקולים זרים ומאוסים". אורי אריאל בהר הבית
צילום ארכיון: מתוך הפייסבוק

השר אורי אריאל הוא אחד האנשים שעשייתם מרובה ושקטה. קשה להוציא אותו משלוותו. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצליח לעשות זאת השבוע במהלך אחד.

זה קרה ביום שלישי. ועדת האתיקה של הכנסת קיימה דיון והחליטה באופן עקרוני לבטל את האיסור על חברי כנסת לעלות להר הבית. הוחלט כי ח"כים שיהיו מעוניינים בכך, יתאמו את עלייתם עם המשטרה. שעות ספורות לאחר קבלת ההחלטה, פנה השר אריאל למשטרת ירושלים בבקשה לעלות למחרת בבוקר להר הבית. הבקשה נדחתה על ידי מפקד המחוז, ובמשטרה אמרו: "אין כל שינוי במדיניות בנוגע לביקורי חברי כנסת בהר הבית מאז דיון ועדת האתיקה של הכנסת בנובמבר 2015".

השר שמע וזעם. "ועדת האתיקה קיבלה את ההחלטה על דעת המשטרה. מי שעוצר את העלייה, ואני אומר זאת באחריות מלאה ומידיעה אחרי שביררתי – הוא ראש הממשלה", אומר לנו השר אריאל, כשהוא לא מסתיר את כעסו.

"המשטרה מהווה מין שכפ"ץ, אולי ברצונה ואולי לא", הוא ממשיך, "אבל היא לא הגורם המעכב כאן. מי שמעכב הוא ראש הממשלה, בגלל שיקולים זרים שהם כבר מאוסים. שאלת העיתוי תמיד מגיעה לו בזמן לא טוב. פעם הוא טס לוושינגטון, פעם הוא חוזר, פעם מישהו בא לפה או מישהו היה שם. זה נמאס ולא ראוי. ההתנהלות הזאת מבזה את העם היהודי. אני ככלל נוקט בתיאום עם המשטרה. הם לא הגוף הבעייתי פה. הבעיה היא ראש הממשלה והמדיניות וההחלטות שלו. אני ניסיתי לתאם וקיבלתי תשובה שלילית. כשביררתי לעומק מדוע, התבררו העובדות לאשורן", אומר לנו השר.

בלשכת ראש הממשלה העדיפו שלא להגיב לפניית 'בשבע' בנוגע לאחריותו של נתניהו למניעת העלייה להר הבית.

יכול להיות שיש רצון אמיתי לתאם כל דבר עם הממשל החדש בארצות הברית? בכל זאת רואים שינוי.

"אני אומר מה שאמרו חכמינו: 'מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך'. אני לא צהלתי מבחירתו של הנשיא טראמפ. זה קרה, ואמרתי בואו נמתין למבחן התוצאה. במבחן האמירות והדיפלומטיה, ברור לגמרי שיש שינוי לטובה. אין גינויים ולא צרחות או זעקות שבר מכיוון ארצות הברית, וזה שינוי גדול ומשמעותי. האמירות שלא ייתנו לפגוע בישראל במועצת הביטחון הן גם שינוי מרענן ביחס לנשיא הקודם. במובן הזה של האמירות הדיפלומטיות יש שינוי.

"עם זאת, צריך להמשיך לעקוב ולראות איך הדברים מתגלגלים. הביקור של ראש הממשלה בארצות הברית חשוב מאוד להרבה נושאים. אני מאחל לו בהצלחה אבל גם דורש ממנו להבהיר שגמרנו את העידן של כל התיאומים האלה על הבנייה והעלייה להר הבית. לא יכול להיות שראש הממשלה מודיע שהבנייה בירושלים מתחדשת ועכשיו בונים חופשי, ובאותו זמן ממש הוא לא מאפשר לבנות בגבעת המטוס בירושלים. זה בלתי נתפס. מספיק. צריך לדבר באופן ברור ולשנות דיסקט לכיוון ריבונות. לא להישאר עם כל החששות שהיו. זו הזדמנות שנקרתה בדרכנו וצריך לנצל אותה".

"עמונה – נעשו כל המאמצים"

השר אריאל, כמו רבים אחרים, הביט השבוע באכזבה רבה על פינוי עמונה. "אנשי עמונה הגיבורים, האמיצים והאידיאליסטים הביאו לבניין ארץ ישראל דברים מדהימים, וקשה לראות שבלעדיהם זה היה יכול לקרות. העמידה שלהם הביאה את חוק ההסדרה".

אותו חוק שהם לא יזכו ליהנות מפירותיו.

"אנחנו מקווים שמתווה נכסי הנפקדים עוד ייצא אל הפועל, גם אם מדובר בפתרון של בדיעבד. גם אם יהרסו את הבתים ויבנו במיקום חדש, לפחות היישוב נשאר על הרכס, שזה דבר מאוד משמעותי".

אתה מרוצה מהנוסח הסופי של חוק ההסדרה?

"הייתי רוצה שהחוק יכיל את הסעיף שמאשר רטרואקטיבית יישובים כמו עמונה. במציאות הפוליטית שנקלענו אליה, זה המרב והמיטב. אני יודע באופן אישי שכולם בבית היהודי עשו את כל המאמצים, ולא חסכו אפילו דבר אחד, קטן כגדול, מכל מה שאפשר לעשות. זה המרב שהיינו יכולים להגיע אליו".

וזה לא סוף פסוק.

"אני מניח שיהיה בג"ץ ונצטרך להתמודד איתו. נעשה את כל המאמצים שחוק ההסדרה יחול במהירות בכל מקום שיש בתים שנמצאים בסכנה. יש אלפי בתים כאלה, בהרבה מאוד יישובים, וברור שצריך להסדיר אותם".

יש לבית היהודי תגובה מוכנה למצב, הריאלי בהחלט, שבו החוק נפסל על ידי בג"ץ?

"יש לנו חלופות, אך הן פחות טובות. הן יהיו כרוכים בהרבה זמן ובוויכוחים שמקשים על הציבור הישראלי, אבל אנחנו לא נוותר. כמובן, יש אפשרות שנצטרך לבחון את הגבלת כוחו של בג"ץ בעניינים מסוימים. גם דברים שרגילים להם שנים רבות צריך לבדוק מפעם לפעם".

"המתווה צריך להשתנות"

בתקופה האחרונה עוסק השר אורי אריאל לא מעט במתווה הכותל. בשבועות האחרונים הוא שותף לחזית של המפלגות הדתיות והחרדיות נגד המתווה שהוצג בממשלה. "מבחינתי, מתווה הכותל שהממשלה החליטה עליו ושהצבעתי נגדו, צריך להשתנות מן הקצה אל הקצה. הסברנו זאת לראש הממשלה כשנפגשנו איתו ביום ראשון, ואחר כך היינו אצל הרבנים הראשיים. משם יצא מכתב עם שני סעיפים, שאמר כי המתווה צריך להתבטל ושצריך להיות ייצוג חיצוני לרבנות הראשית בעתירה לבג"ץ. הפרקליטות חושבת 180 מעלות הפוך מהרבנות בנושא הזה והיא לא יכולה לייצג אותם".

וראש הממשלה נכון להיענות לדרישות?

"קיבלנו מסרים שיש הבנה לדרישות שלנו, במובן זה שאין סיכום אבל יש הבנה שהכותל הקיים יהיה אורתודוקסי, ובהחלטה לא רשמית יאפשרו מציאות שהרפורמים יתפללו ברחבה שבנט הקים ולא ברחבה החדשה סמוך לכותל. אבל אין בינתיים התחייבות על כך".

השרה איילת שקד, חברת מפלגתו של אריאל, חושבת אחרת. "כשהממשלה הצביעה על מתווה הכותל זה עבר ברוב גדול, והמטרה הייתה שהממשלה תיקח אחריות ולא בית המשפט. אני חושבת שהמסגרת טובה, וגם אם צריך לעשות כמה שינויים – הכיוון נכון ומאזן בין הבעיות השונות. זה נושא שראש הממשלה אחראי עליו, ואני מאוד מקווה שיגיעו לפשרה מוסכמת, שלא תקרע חלקים מהעם היהודי משום צד שהוא וכולנו נדע לחיות ביחד. אני לא מאמינה שהמתווה הנוכחי יבוטל", אמרה שקד השבוע.

נתניהו מחפש בן ברית

ראש הממשלה בנימין נתניהו ייצא בעוד פחות משבועיים לארצות הברית, למפגש ראשון עם הנשיא האמריקני החדש. מערכת היחסים בין הבית הלבן וממשלת ישראל, לפחות אם לשפוט על פי הזמן הקצר שטראמפ בתפקידו, נראית שונה לגמרי.

ישראל כבר הכריזה פעמיים על יציאה לבניית אלפי יחידות דיור ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים, ולא ספגה אפילו מילת גינוי אמריקנית, בעוד האירופים האשימו כהרגלם כי הבנייה היא שורש כל הרע.

גם שינוי כלשהו בנוגע לשגרירות מסתמן. בין אם יהיה מדובר במעבר מלא, ובין אם רק בעבודה הצהרתית של השגריר המיועד מהקונסוליה בירושלים ולא מהמשרדים הגדולים בתל אביב. אלו, אגב, נכנסו לאחרונה לשיפוץ, תהליך שלא עובר בדרך כלל מקום המיועד לעזיבה.

נתניהו מצא לו בוושינגטון בן ברית לעניין נוסף. הסוגיה האיראנית העסיקה השבוע את העולם כולו, אחרי ניסיון נוסף של המשטר בטהרן לשגר טיל בליסטי, בניגוד להסכמות שהיו עמו ותוך עקיפה מוחלטת של החלטות מועצת הביטחון של האו"ם.

נתניהו, כמי שהזהיר במשך שנים ארוכות מאיראן, מקווה מאוד שדונלד טראמפ יהיה האיש שיסייע לו להעלות את הסכנה האיראנית מחדש לסדר היום הציבורי. זה לא מופרך. האיראנים עושים מספיק צעדים כדי שהנושא ידובר שוב. אבל נתניהו, שמשתמש בנושא האיראני כקרדום לחפור בו, רוצה שהחשש מהקיצונים המוסלמים יהיה ברור. לפי כל הסימנים שנשמעים מהממשל החדש, יש לו בן ברית משמעותי בנושא הזה.

אחת הסוגיות המרכזיות שתעלה על שולחן הדיונים בין השניים היא הנושא הישראלי-פלשתיני. טראמפ לא מסתיר את רצונו להגיע להסכם. כאיש עסקים הוא נוהג לומר שאין עסקה בלתי אפשרית, וטוען שבזכות יכולותיו בתחום זה הוא יצליח היכן שאחרים נכשלו. כל השמרנות בענייני הבנייה, התוכניות המדיניות שהציג שר הביטחון באחרונה וראש הממשלה הסכים להן בשתיקה, נועדו לכך שאם הממשל האמריקני ירצה להביא פתרון וילחץ לכך, הוא יאמץ את הגישה שתהיה נוחה לישראל.

אי אפשר עדיין לדעת בוודאות שטראמפ אכן יאמץ את הגישה הזאת, אבל לא מעט גורמים סביבו רומזים שהוא מבין שישראל היא לא הצד הבעייתי בסיפור. אלא שלחץ על הפלשתינים לא נראה כצעד שיוביל אותם לשולחן המשא ומתן – בוודאי בתקופה שטראמפ עדיין אינו נתפס כקונצנזוס בינלאומי ואף רחוק מכך.

נתניהו ירצה להרגיש את הדופק, להבין לאן חותר טראמפ בנושא המדיני ולמצוא את הדרך לכך שהנתיב האמריקני יעבור דרך ישראל בעיקר. נתוני הפתיחה שלו טובים, השאלה היא מה באמת חושב הנשיא עצמו בסוגיה. את התשובה יקבל ראש הממשלה פנים מול פנים, כשהנשיא כבר ישב בכורסא שבה להחלטות יש משמעויות הרות גורל.

לתגובות:

nitsan@besheva.co.il