הצעת החוק של חברת הכנסת משה גפני (יהדות התורה) להרחבת סמכויותיו של בית הדין הרבני תעלה היום להצבעה טרומית.
על פי ההצעה, בתי הדין הרבניים, השרעיים או הדתיים-דרוזים יוכלו לדון כבוררים בנושאים אזרחיים, בתנאי שכל הצדדים לסכסוך נתנו לכך את הסכמתם ושאחד הצדדים לפחות הוא בן דתו של בית הדין.
לפי ההצעה, יוכלו דיינים לשמש בוררים בכל מחלוקת: יחסי שותפות ושכנות, ענייני קניין ובעלות וכדומה.
"הצעת החוק לא נועדה לכפייה דתית. ההצעה אינה מסמיכה את בתי הדין הדתיים לתת עיצום דתי, כמו 'כתב סירוב' או חרם דתי נגד צד נוגע בדבר שאינו מסכים להתדיין בפני בית הדין", אמרו חברי הכנסת גפני ומקלב והדגישו כי "הדין הדתי – לפחות דין תורה – מצריך כי בעל דין ימצה את האפשרות להתדיין על פי הדין הדתי בטרם פנייתו אל ערכאות אזרחיות".
מנגד, עורכת הדין בתיה כהנא דרור, יו"ר 'מבוי סתום', מתריעה מהשלכות החוק, "באם ההצעה תעבור יקבלו בתי הדין הרבניים סמכות שיפוט בענייניים האזרחיים בנוסף לענייני מעמד אישי ויפעלו כערכאה עצמאית מקבילה לבתי המשפט על פי החוק הדתי, ומכספי משלמי המיסים ואוצר המדינה".
"לא ברור בשם מי פועל גפני כאשר בתי הדין הרבניים כורעים תחת העומס בהיותם מופקדים על כל ענייני נישואים וגירושין, ואינם מסוגלים להעניק שרות לנזקקים להם מכוח המונופול".
לטעמה "החוק מיותר, ואין דומה לו בשום ערכאה שיפוטית, מכיוון שמערכת המשפט הישראלית מאפשרת לצדדים מתדיינים להעביר את הדיון בעניינם למסלול של בוררות, ולמעוניינים להתדיין על פי דין תורה קיימות מסגרות העונות לצורך זה (בתי דין פרטיים ובתי דין לענייני ממונות המופעלים על ידי המועצות הדתיות ואחרים).
טעות קשה תהיה להפוך ערכאה שיפוטית המיועדת לכלל הציבור וכפופה לשיטת המשפט הישראלית, לערכאה הפועלת מכוח חוק הבוררות על פי הרצון המיוחד של הצדדים, ולהעמיס על הדיינים ועל הנהלת בתי הדין תפקדי בוררים בסכסוכים אשר אינם נוגעים לסמכותם מתוקף החוק, על פי דרישה של צדדים פרטיים".