''צונאמי חקיקת העבודה פוגע בעסקים''

מנכ"ל התאחדות התעשיינים, רובי גינל: "צונאמי חקיקת העבודה בישראל יצא משליטה ופוגע הן בעסקים והן במעסיקים".

ערוץ 7 , י"ב בשבט תשע"ז

יש שם לתופעה: "חקקת"
יש שם לתופעה: "חקקת"
צילום: יונתן סינדל. פלאש 90

מנכ"ל התאחדות התעשיינים, רובי גינל, השתתף היום (רביעי) בפאנל בנושא חקיקת עבודה שנערך בכנס של נשיאות הארגונים העסקים וההסתדרות באילת.

גינל יצא נגד גל החקיקה בכל הנוגע ליחסי העבודה בישראל. "12,000 הצעות חוק פרטיות הוגשו בעשור האחרון ורבות מהן משנות ללא הרף את מערכת יחסי העבודה בישראל. רוב הצעות החקיקה מוגשות ללא כל בדיקת משמעויות, הן על המגזר העסקי והן על העובדים, ובסופו של דבר הן גורמות להתייקרות מלאכותית של עלות ההעסקה בישראל, לפגיעה ביכולת המעסיקים לשפר את תנאי המועסקים כמו גם במוטיבציה לנהל עסקים בישראל.

''התוצאה עלולה להיות דווקא לרעת העובד, אשר תנאי העסקתו ואף מקום עבודתו עלולים דווקא להיפגע כתוצאה משינוי מלאכותי של יחסי העבודה בישראל", אמר גינל.

גינל המשיך ואמר כי "ארגוני המעסיקים והעובדים הם מי שצריכים לקבוע את מערכת יחסי העבודה בישראל. המעסיקים והעובדים ידעו לייצר בעבר את פנסיית החובה בישראל ולהגיע להסכמות משותפות בנושא עדכון שכר המינימום, באופן שהמשק ידע להכיל. כל מו"מ כזה מתקיים לצד בדיקה כלכלית מקצועית של המשמעויות ובסופו של דבר מגיעים להסכמות מאוזנות. לא זה המצב שמדובר בחקיקת עבודה פרטית, שברובה מוגשת ללא כל בדיקת משמעויות ורוב המשמעויות צפות רק במהלך הדיונים בוועדות הכנסת ואז נעשים תיקונים חפוזים ומורידים חוקים לא מבושלים עד הסוף".

הפאנל נערך בהשתתפות ח"כ מיכל בירן מהמחנה הציוני, עו"ד נעמה בביש ועו"ד יחיאל שמיר, היועץ המשפטי של ההסתדרות.

ח"כ מיכל בירן אמרה בתגובה לדברי גינל כי "חקיקת עבודה תמיד תהיה חשובה כי המעסיק תמיד יהיה בעמדת הכוח. הוא זה שיכול לומר לעובד 'שלום, לך הביתה' ולעובד רק נשאר לנסות להגן על מקום העבודה שלו. הוא יכול לעשות זאת על ידי מתן שירות חיוני למעסיקים והתארגנות במקום בעבודה. לכן המינימום הוא גם לתת לעובד הגנה מטעם המדינה. לצערי החוקים האלו עדיין הכרחיים לאור ההתנהלות של חלק מהמעסיקים- רק לאחרונה היה צריך להגן על עובדות, שיתנו להן ללכת לשירותים בזמן משמרת. עם זאת, הוסיפה בירן, אני מודעת לאופן ההתנהלות הישראלי, שבמסגרתו אף הממשלה מגישה הצעות חקיקה לא מבושלות, במטרה להגיע להישג מהיר, דוגמת תיקון 12 שהגיש אגף שוק ההון".

עו"ד נעמה בביש אמרה מנגד כי "נכון שעובד צריך להתפרנס בכבוד ולהיות מוגן בחקיקה, אבל כיום ההתנהלות בחוקי עבודה היא של 'טלאי על טלאי' של תיקוני חקיקה, מבלי שבודקים את ההשלכות של התיקונים האלו, שבסוף גם מתגלגלים כלכלית על הצרכן וגם על העובדים. אפילו כבר יש שם לתופעה, קוראים לה 'חקקת'".

עו"ד בביש הוסיפה כי "כמו כן יש אווירה של 'משטור' ביחסי העבודה, והשאלה היא אם זה מה שאנחנו רוצים. שיש סנקציות פליליות וכלכליות על מעסיקים ללא הצדקה, באופן שלא מקדם אותנו לשום מקום. לצערי כיום המצב הוא שמעסיקים מרגישים שהם לא יכולים לנהל את העסק שלהם בלי ייעוץ משפטי צמוד. זה מצב לא תקין וצריך לשנות אותו".

ועו"ד יחיאל שמיר, היועץ המשפטי של ההסתדרות, אמר בתגובה כי "המטרה של חוקי העבודה הם קודם כל להעניק את המינימום לאדם שעובד, כדי להתפרנס בכבוד ולחיות בכבוד. חוקי המגן שהמדינה מחוקקת זה הבסיס שמגן על העובדים, אבל גם המעסיקים וגם ההסתדרות צריכים לדאוג לעובדים. לצערי משנות האלפיים כמעט ואין חקיקה חדשה בנושאי עבודה. אמנם היה חוק להגברת אכיפה בעבודה, אבל לרוב מדובר בתיקונים וצווי הרחבה והבעיה בצווי ההרחבה היא שאין אפשרות להטיל על המעסיקים סנקציות משמעותיות".