התגייסות מפתיעה של המגזר הדתי. הלל הורוביץ
התגייסות מפתיעה של המגזר הדתי. הלל הורוביץצילום: דוברות קרן יחד

הכול החל אחרי עוד אירוע טרגי של פטירת ראש משפחה כבן 40 שהותיר מאחוריו, לאחר שנה וחצי של התמודדות עם מחלה קשה, תשעה יתומים.

בכל אותה תקופה קשה של מאבק במחלה היה הרב הלל הורוביץ, תושב חברון ופעיל בלא מעט ארגוני חסד והתנדבות, מסועדי המשפחה. אך עם פטירת האב הצעיר, היה ברור כי לבד מתחושת החסר והיתמות הקשים מנשוא, בלי סיוע כלכלי של ממש - המשפחה על ילדיה ועתידה פשוט תקרוס.

"מדובר היה במשפחה שיש רבות כמותה בציונות הדתית. האב היה שכיר והרוויח מעט והאם גידלה את ילדיהם", מספר הרב הורוביץ. "החלטנו להקים קרן להצלתה הממשית של המשפחה, וכבר בימי השבעה פשוט דרשנו ממנחמים להירתם למשימה. לא יכולנו להישאר ברמת הבקשה המנומסת וההמלצה. פשוט תבענו מהם את זה, כי לא הייתה ברירה. אמנם לא דרשנו לתת הכול במזומן ואפשרנו להעביר את הכסף בתשלומים, אבל הדרישה הייתה סכום של חמשת אלפים שקלים מכל אחת ממשפחות קרובי אותה משפחה אבלה. הבהרנו להם עד כמה זה נדרש ואנשים נרתמו".

תרומה בלי קופונים

המשימה ההיא אמנם הצליחה, אך הותירה אחריה לא מעט מחשבות. "ראינו כמה המשימה הזאת קשה. קודם כל לקהילה, שנדרשת לסייע בסכומים לא מבוטלים כדי להציל משפחה. גם ראינו עד כמה זה קשה למשפחה עצמה. אמנם את איסוף הכסף עשינו רק לאחר קבלת רשותה, אבל היה להם קשה מאוד לדעת שאוספים עבורם כסף. תקופה ארוכה הם פשוט לא יצאו מהבית, אבל להם, לנו ולתורמים היה ברור שאין מנוס".

במסגרת איסוף הכספים ההוא הגיע הרב הורוביץ גם לאחד ממכריו הנדבנים, אבי שנור. "אבי, יהודי יקר מאוד, אמר לי: 'תשמע הלל, נושא ההתרמות הופך ליותר ויותר מסובך. אנשים מגיעים עם אינספור סיפורים נוגעים ללב ואתה לא יודע למי אפשר להאמין ולמי לא. יש לא מעט מאכערים בתחום הזה, יש עמותות שגוזרות קופונים לא קטנים. יש כאלה שאספו בשבילם כספים ולא ידעו על כך בכלל, או שהכספים לא הגיעו לייעדם. מדובר בטרגדיות שקל לנצל אותן ואנשים רוצים לתת למי שמאמינים לו'. הוא סיפר לי שאצל החרדים יש קרן שעוזרת ליתומים, ואולי נכון יהיה ללמוד מהם ולהקים משהו דומה בשביל הציונות הדתית".

הרב הורוביץ אימץ את המלצתו של שנור, ויצא ללמוד מקרן 'ערבים' החרדית איך הדברים מתרחשים שם. פרט אחר פרט הוא בחן אם ניתן לאמץ את המודל למגזר הציוני-דתי, שהוא שונה בלא מעט פרמטרים כלכליים וארגוניים מזה החרדי.

במשך לא מעט חודשים תכנן הרב הורוביץ את הקמתה של 'קרן יחד', אך את הקרדיט לתנופה האמיתית למיזם הוא מעניק דווקא ל"פספוס" הפוליטי שלו. היה זה כאשר הבית היהודי זכתה ב‑12 מנדטים, בעוד הוא היה ממוקם במקום ה‑13 ברשימת המפלגה. "ביום שבו לא נבחרתי אמרתי שמאת ה' היה הדבר, והתחלנו להאיץ את קצב ההכנות להקמת הקרן", הוא נזכר.

שנה וחודש של הכנות חלפו עד צאת היוזמה לאור. "אמרו לי שיהיה קשה לגייס למשימה הזאת את הציבור שלנו, שהוא גם מגוון וגם חשוף לארגונים כלל-ישראליים, ולכן אינו תמיד נאמן דווקא לארגונים מגזריים. אמרתי לעצמי שלא ייתכן שלא נוכל לגייס את הציבור שלנו למשימה כזו של חסד. יצרנו נשיאות מכובדת, גייסנו יועץ משפטי, ובמשך תקופה עבדנו על כל הפרטים הטכניים, מרישום ברשם העמותות ועד הכנת מדיה ופרסום. הצלחנו לבנות מוצר שהמפתח שלו הוא האמון של הציבור בו ובניהול שלו".

ובכל זאת, היו לא מעט ספקנים שלחשו על אוזנו של הרב הורוביץ שרק לאחר אלף החברים הראשונים ניתן יהיה להתייחס ליוזמה שלו ברצינות, אבל איך יצליח לגייס את אותם אלף ראשונים?

המציאות הייתה שונה לחלוטין. הספקות והלבטים נותרו מאחור והציבור הצטרף בזה אחר זה, אלף אחר אלף. ההחלטה הייתה להתחיל בהפעלת המיזם כאשר יצטברו 5,000 משפחות רשומות, שמשמעותן סכום מספיק כדי להתחיל ולסייע בו למשפחות הנזקקות. כשהגיעו למספר הזה, העניקו לרב דרוקמן את הכבוד להיות החתום החמשת אלפים, אך ההתלהבות מהמיזם הלכה וגברה. כיום, פחות משלוש שנים מראשיתו של המיזם, רשומות בו כמעט 20,000 משפחות.

לא רק דתיים

אז איך עובד מיזם קרן יח"ד (יוזמה חברתית לדורות)? היעד שהציבו ראשי הקרן הוא מתן סיוע של 150 אלף שקלים לכל יתום עד גיל 30, וזאת לצורכי חתונה ולימודים. במקרים מסוימים, שבהם מדובר במשפחה אמידה שאינה נזקקת, יקבל כל יתום את המינימום המתחייב, כלומר 50 אלף שקלים למטרה זו.

כדי להגיע לסכומים אלה גובה הקרן עד עשרה שקלים חד פעמיים לכל יתום מכל משפחה הרשומה כחברה, במקרה של פטירת אחד ההורים במשפחה הרשומה בקרן. "לקרן אין כספים משלה. רק כאשר יש מקרה פטירה אנחנו מתרימים את הציבור, לאחר בדיקה ווידוא של הנתונים המדויקים. בלחיצת כפתור אחת, בלי ביורוקרטיה ומנגנון מסובך ויקר, אנחנו גובים את הסכום הנדרש, שעובר מיידית לטובת היתומים. אנחנו גובים עוד ארבעה שקלים לצורכי ניהול, עמלות סליקה, עמלות בנקים וכיוצא באלה מהלכים שדורשים מימון, אך מעבר לזה כולנו עובדים בהתנדבות מלאה", אומר הרב הורוביץ.

בין החלטות תפעול המערכת נקבע כי לא ייגבה ממשפחה בחודש סכום הגבוה מ‑64 שקלים. זאת מתוך הנחה שמדובר בסכום השווה לכל נפש, ועם זאת זהו סכום שנותן אפשרות לממן עזרה לשמונה יתומים. ככל שמעגל הנרשמים גדול יותר, יכולה הקרן לסייע ליותר יתומים ועל פי הצורך.

קביעת הסכום - 150 אלף שקלים - נועדה לכך שהסכום שיינתן יבטיח מחד ביטחון והגנה כלכלית משמעותית לכל יתום ויתום, ומאידך איננו סכום מופרז שעלול לגרום לכספי הצדקה להתבזבז על מותרות. כדי למנוע בזבוז מסוכן, "לקחנו על עצמנו עול נוסף שהוא לא קל – לשמור את הכסף ליתומים, וכדי להשתמש בכסף נצרך האישור שלנו. עד שליש מהסכום ניתן לבקש לצרכים שוטפים, ושני השלישים הנוספים יישמרו ללימודים גבוהים, לחתונה או לגיל שלושים".

"פרט למתן הסכום עצמו, יש כאן יצירת רוגע כלכלי וביטחון למשפחה שעברה טרגדיה לא פשוטה. כאשר האלמנה או האלמן יודעים שיש לכל ילד כסף שמחכה לו, הם יכולים לעסוק ביישוב הדעת בשיקום הבית והילדים, והרווח הוא לדורות. מתח כלכלי מונע הבראה והטרגדיה הופכת קשה הרבה יותר", אומר הרב הורוביץ.

מדי חודש וחצי מתכנסת הנהלת הקרן לדיון משותף ואישור העברת הכספים למשפחות שהצטרפו למעגל היתמות. "במקרה פטירה אנשים מתקשרים אלינו לשאול אם המשפחה חברה בקרן. לא פעם אנחנו מקבלים גם טלפונים כשמישהו נמצא על ערש דווי, שמבררים אם המשפחה רשומה", מספר הרב הורוביץ. "אני מטלפן לאלמן או האלמנה, כמובן בזהירות הנדרשת, ויחד עם הבעת הניחומים אני מודיע באופן רשמי שהמשפחה רשומה בקרן יחד, ומבקש את הסכמתם לשלוח נציג מהקרן שייפגש עם המשפחה כדי לפתוח תיק בצורה מסודרת, שקופה ומדויקת. אנחנו מבקשים ניירת של המשפחה כמו תעודת פטירה, תעודת זהות שבה אפשר לראות את מספר הילדים, לא בגלל חשד במישהו אלא בגלל הרצון והצורך להיות מסודרים. אנחנו מבררים את המצב הכלכלי כדי לדעת כמה נכון לתת. ברוב מוחלט של המקרים מדובר אכן ב‑150 אלף שקלים לכל יתום, אם כי היו משפחות שמעצמן אמרו לנו שאין צורך ביותר מהמינימום, והילדים קיבלו 50 אלף לכל אחד".

עד כה סייעה הקרן ל‑131 יתומים ביותר מ‑30 משפחות. הסכום שגויס בעבורם עומד על כ‑18 מיליון שקלים. "הבשורה של קרן יחד היא האמירה של החברה שאנחנו לוקחים אחריות על עצמנו. בדרך כלל פונים לבעלי הצדקה או מפנים לגופי ממשלה כאלה ואחרים. אנחנו אומרים שכחברה נתאגד וניקח אחריות, בלי להפיל את הקושי על אחרים".

באמתחתו של הרב הורוביץ עשרות סיפורים של משפחות שחשות חוב גדול לקרן שהקים, אך מטעמים מובנים הוא שומר על פרטיהן ופרטיותן. התודות מגיעות גם מהציבור התורם, "אי אפשר לתאר את התודה שאנחנו מקבלים מהציבור בכל דרך. הם כמובן מצטערים לשמוע על הטרגדיה, אבל גם שמחים על היכולת לעזור בתרומה קטנה ומדויקת".

היעד שהרב הורוביץ מציב לעצמו ולקרן הוא הכללת כלל משפחות הציונות הדתית בקרן. להערכתו, הדבר אפשרי וההתעניינות נמשכת וגוברת גם בקהלים נוספים, שאינם שומרי מצוות. "אפשר לפרוץ גם לציבור הכללי, אבל נדרשות לשם כך התגייסות והיערכות מיוחדות", הוא אומר וקובע כי "אם נסביר נכון - נצליח, כי עם ישראל כולו הוא עם של חסד".

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------

בכנס ירושלים הקרוב, שיתקיים בימים שני ושלישי, תהיה קרן יחד מהגופים שלהם יוענק פרס ירושלים.