בג"ץ דחה העתירה נגד מינוי מוטי אלמוז

השופטים הסבירו כי ההתבטאויות של אלמוז נגד הרבנים ובנוגע לאלאור אזריה, "ביטאו את עמדתם של הגורמים הפיקודיים בצבא".

עדו בן פורת , י"ג בשבט תשע"ז

אלמוז מקבל דרגת אלוף
אלמוז מקבל דרגת אלוף
צילום: דובר צה"ל

בג"ץ דחה את העתירה שהגישה התנועה למדינה יהודית נגד מינויו של האלוף מוטי אלמוז לראש אגף כוח האדם בצה''ל.

עו"ד זיו מאור שהגיש את העתירה מטעם התנועה, ציין בעתירה את המחדלים של אלמוז כדובר צה"ל במשפט אלאור אזריה. "מהתנהלותו של תא"ל אלמוז כדובר צה"ל עולה זלזול בשלטון החוק, בחזקת החפות של נאשם בהליך פלילי, בטוהר ההליך השיפוטי, בכבודו של צה"ל". בעתירה מוזכרת גם ההשתלחות של אלמוז ברבני הציונות הדתית על רקע שילוב הנשים הלוחמות בחיל השריון.

שופטי בג"ץ עוזי פוגלמן, מני מזוז וצבי זילברטל דחו את העתירה והסבירו: ''בית משפט זה אינו נוהג להתערב בכל הנוגע למינויים בצבא, למעט במקרים חריגים וקיצוניים בהם נפל פגם מהותי בהחלטה.

''החלטות על מינויים בצה"ל מסורות לסמכותו ולשיקול דעתו של הרמטכ"ל (בכפוף לאישור שר הביטחון) בהיותו "הדרג הפיקודי העליון בצבא" (סעיף 3 לחוק יסוד: הצבא) אשר לו הידע והניסיון המקצועיים הנדרשים לשם קביעת התאמתם המקצועית של מועמדים לתפקידם. חזקה על הרמטכ"ל כי שיקוליו הינם שיקולים ענייניים ומקצועיים. בית משפט זה חזר על עמדתו זו פעמים רבות''.

עוד כותבים השופטים כי "העותרת לא השכילה להניח כל תשתית להצדקת עתירתה להתערבות בהחלטה... למנות את המשיב 1 (מוטי אלמוז -ע.ב.) כראש אכ"א. ההודעות וההתבטאויות שצויינו בפניית העותרת ובעתירתה אינם מצביעים על פגם בהתנהלותו של אלוף אלמוז במסגרת תפקידו כדובר צה"ל, וזאת בפרט כאשר עולה מתגובת המשיבים כי באלה ביטא אלוף אלמוז את עמדתם של הגורמים הפיקודיים בצה"ל".

עו"ד זיו מאור, מגיש העתירה מטעם התנועה למדינה יהודית, מסר בתגובה כי "בפסק הדין שניתן היום, בית המשפט נצמד לעיקרון שהנחה אותו במשך עשורים שלא מתערבים בהחלטות הצבא במינויים של בכירים. הבעיה שלפני מספר חודשים בית המשפט הפר את העיקרון הזה בעתירה שהוגשה נגד מינוי הרב קרים לרבצ"ר.

"היום בית משפט העליון חייב הסבר לציבור הישראלי במה התבטאויות הרב קרים חמורות יותר מאלו של אלמוז. מה גם, שבתשובת המדינה היא למעשה הודתה שבמספר היבטים, ההתנהלות של מוטי אלמוז הייתה לא חוקית - הן מבחינת פרסום תוכן התחקיר הצבאי והן מבחינת אי ציות להוראות 'חופש המידע'".