"המטרה האמיתית היא לפגוע בבתי הדין"

דיון טעון בוועדת החוקה של הכנסת על התקנות שיאפשרו לנשים להתמודד על משרת מנכ''ל בתי הדין הרבניים.

עדו בן פורת , י"ט בשבט תשע"ז

אבסורד. מקלב
אבסורד. מקלב
צילום: יונתן סינדל. פלאש 90

ועדת חוקה, חוק ומשפט קיימה היום (רביעי) דיון ראשון בתקנות שיאפשרו לנשים להתמודד על משרת מנכ''ל בתי הדין הרבניים.

התקנות הוגשו לאישור הוועדה לבקשת השר לשירותי דת דוד אזולאי, לאור החלטת בית המשפט העליון בעתירה שהגישה עו"ד בתיה כהנא דרור.

לפי התקנות החדשות, יתווסף מסלול נוסף לארבעת המסלולים לכשירות להיבחר לרב עיר, כלומר סעיף קטן שעניינו אך ורק כשירות לרב עיר לצורך כשירות לשמש כמנהל בתי הדין הרבניים, שיחול על נשים וגברים כאחד, ובו ייקבעו תנאי כשירות כגון היות המועמד/ת בעל/ת רישיון לעריכת דין וכן בעל רישיון לשמש כטוענ/ת רבני/ת, ותק מקצועי, עיסוק מקצועי בענייני משפחה לרבות בבתי הדין וכן בחינות מתאימות לעניין זה.

ממלאת מקום יו"ר הוועדה חה"כ רויטל סויד (המחנה הציוני) אמרה כי "התקנות הן תקנות היסטוריות בהיבטי שוויון בין נשים וגברים ואנחנו מקווים להגיע לתקנות מוסכמות, לכן לא נקיים היום הצבעות ונדון כיצד ליצור שוויון ולא לאיין על הדרך את המטרה באמצעות תקנות לא רלוונטיות שאי אפשר לעמוד בהן".

היועץ המשפטי לוועדה עו"ד אלעזר שטרן אמר כי "היועמ"ש ובימ"ש עליון פירשו את החוק כך שתפקיד מנהל בתי הדין הרבניים הוא אדמיניסטרטיבי בעיקרו ולא דתי בעיקרו. הדרישה לכשירות דתית לא קיימת בבתי הדין השרעיים או הדרוזיים". עוד אמר כי לא מצא עוד תפקיד בשירות המדינה הדורש בחינות כתנאי סף להגשת מועמדות ולא ברור למה זה נצרך.

עו"ד ישראל פת, היועץ המשפטי למשרד לשירותי דת, העיר כי ''החוק אומר דברים חד משמעיים- או דיין או רב עיר. אנחנו מנסים להוריד את רמת הבחינות ביחס לרב עיר. נקודת המוצא היא שזה תפקיד שיש בו אלמנטים דתיים ולא רק מנהליים- קובע סדרי דין, קובע הרכבים".

ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) הביעה מחאה על השימוש במילים "להוריד את הרמה" וביקשה להפסיק להשתמש בהן. "לאורך הדורות נשים היו בתפקידי הנהגה. לא מדובר על הורדת הרמה אלא על תפקיד אזרחי אדמיניסטרטיבי. המערכת שנתנה קריטריונים השתנתה. אנחנו במדינה יהודית ודמוקרטית והגיע הזמן להפנים את זה".

ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס) ניסה להסביר לנוכחים בדיון: "נשיא בית הדין הרבני הוא לא עוד פקיד לנושאי דת אלא סמכות רוחנית וכשעומד מולו מנכ"ל בתי הדין ומנווט תיקים ממקום למקום, אם אין לו את השפה התורנית ההלכתית לדבר יחד עם הנשיא זה כמו מנכ"ל ושר שרבים ביניהם כל היום. מדובר בפרוצדורה שמאחוריה שאלות הלכתיות".

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) הסביר: "השאלה אינה אישה או לא אלא איזה כישורים דורשים ממנהל בתי הדין. הבג"ץ התערב ללא תקדים בדרישה שקיימת בחוק וזו זילות במושג רב עיר. אני לא משתכנע שפעילות ארגונים שונים להורדת תנאי הסף היא למען קידום נשים.

''הפעילות לא באה לחזק את בתי הדין ממקום טהור, אלא לפגוע במעמד בתי הדין ובסמכות בתי הדין להוביל פסיקות לפי הדין הדתי. לפי הדרישות שכתובות עכשיו לא חייב להיות אפילו יהודי כמנהל בתי הדין. זו המציאות שאתם מבקשים שנאשר וזה גודל האבסורד", הדגיש מקלב.

ד"ר עו"ד רפי רכס, עוזר ראשי ליועץ המשפטי לשיפוט הרבני בבתי הדין הרבניים, אמר "השלמנו עם הנוסח הנוכחי שהוא לא מה שרצינו, במטרה ליצור איזון שיפתח את הדלת לנשים וישמור על הרמה. בחינה ממוקדת בוועדה שימנה השר היא המינימום האפשרי. פחות מזה יפגע באיכות העבודה של מנהל או מנהלת בתי הדין הרבניים. ידע של עו"ד לא מספק כי נדרש ידע הילכתי רחב".

עו"ד יעקב פרידברג ממשרד המשפטים ציין בדיון: "המחוקק קבע שהחלופה הראשונה היא שיכהן דיין ורק לאחר מכן הוסף רב עיר. שני התפקידים דורשים ידע נרחב וגם אישה צריכה לעמוד בו. הנוהג המובהק ביחס לתפיסת התפקיד היא שהוא בתוך מערכת שיפוט דתית".

חה"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) אמר בדיון "צריך לומר את האמת- הדיון הוא לא על מי יכול להיות אלא על הפסילה של מי לא יכולה להיות. כמי שחפץ ביוקרת בתי הדין, מי שבעיקר בא להידון בפניהם הן נשים ומי שסובל מהם הן נשים. אם נשים יהיו שם הין ייפגעו פחות וזה יתרום למעמד בתי הדין".

חה"כ ענת ברקו (הליכוד) הציעה ''למצוא את הדרך להכניס נשים לתפקידי ניהול גם אם זה לא מרצה את הממסד הרבני. אחרי המאבק של אליס מילר, היום זה דבר טבעי לשרת כלוחמות ולצד לוחמות. במאה ה-21 אי אפשר להדיר נשים. זה לא מתקבל".

עו"ד קרן הורוביץ ממרכז רקמן לקידום מעמד האישה: "התקנות פותחות את התפקיד למספר זעום של נשים. הן מפלות בין נשים לגברים וצר לי לשמוע שמשרד המשפטים עומד מאחורי מצב שאישה תידרש לעשות בחינה שגבר לא".

עו"ד בתיה כהנא דרור, מנכ"לית 'מבוי סתום' ואחת מהעותרות לבג"ץ: "אנחנו מנסים לעשות שינוי קטן ומשרד המשפטים ממשיך הפלייה רבת שנים שלא תואמת שום מגזר ושום דין. בין אם יש אופי דתי או פרוצדורלי, נשים עומדות בדרישות. יעלה על הדעת לומר שיש אופי דתי אז אישה לא יכולה לכהן? המציאות השתנתה. פסק הדין מנחה שצריך לעשות הכול שנשים יהיו במערכת ולא להכשיל באמצעות תקנות שלא יאפשרו".

רחל לב מור, טוענת רבנית, אמרה בדיון כי "בעתיד לא תהיינה טוענות רבניות כי אין תכנית שמוציאה טוענות רבניות והמבחנים הוכפלו מבחינת כמות החומר כדי להקשות. נשים ילכו למסלול עריכת דין. התוצאה של התנאים כאן היא מניעת כניסת נשים. הדוקטורט שלי נקרא תלמוד ותורה שבע"פ ומתמקד בגירושים. אתם צריכים לפתוח את הדרישה למשפט עברי, לנושאים נוספים". על דבריה הגיב עו"ד פת כי ככל שהבעיה היא בתחום המשפט העברי, זה דבר שאפשר לשנות.

אבנר פורת מארגון חותם שהשתתף בדיון, בחר להציג נתונים על המכהנים בתפקיד מנכ"ל הנהלת בתי המשפט. פורת הראה כי מאז קום המדינה ועד היום לא כיהנה ולו אשה אחת בתפקיד, וכל המכהנים היו שופטים, על אף שהדבר לא נדרש על פי החוק.

פורת טען בדיון כי מדובר בצביעות. "בג"ץ וארגוני הנשים רוצים מנכ"לית לבתי הדין? קודם כל שיטפלו בהנהלת בתי המשפט, שם "במגרש הביתי" שלהם לא כיהנה אשה אחת בתפקיד מאז קום המדינה", אמר פורת.

"הדיון שהתקיים בוועדת חוקה איננו דיון משפטי אלא, גם דיון מהותי", אמר פורת לאחר הדיון. "הניסיון לערער על התקנות החדשות, ובמיוחד על הדרישה לאורח חיים ראוי, מייצר תחושה כי אין מדובר כאן רק ברצון לאפשר לנשים להתמודד על תפקיד מנכ"ל בתי הדין, אלא גם על מגמה להשפיע על הרוח הנושבת בבתי הדין.

לדבריו, ''התחושה הזו גוברת כשמדובר בדרישה שבאה מבית המשפט העליון, היות שלמרות שאין דרישה שכזאת בחוק. במשך 68 שנות המדינה, כיהנו בתפקיד מנכ"ל בתי המשפט רק שופטים ורק גברים. על זה אמרו חז"ל, שלפעמים כשהשופט אומר למישהו, טול קיסם מבין שיניך, הוא יכול לענות לו - טול קורה מבין עיניך".