נתניהו וטראמפ במסיבת העיתונאים
נתניהו וטראמפ במסיבת העיתונאיםצילום: אבי אוחיון, לע"מ

יש לי חבר בירושלים, שרה נעמי שמר באחד מלחניה המפורסמים. יש לי חבר בוושינגטון, שורר המשורר בנימין נתניהו בעודו מתארח בבלייר האוס על שדרת פנסילבניה, סמוך ונראה לבית הלבן.

זו אינה הפעם הראשונה שאני מתלווה לפמליית ראש הממשלה בביקוריו הממלכתיים בוושינגטון ככתב ערוץ 7. אבל זו הפעם הראשונה בעיניי שבה הממלכתיות הופגנה בצורה הראויה והמכבדת את המבקרים והמארחים, וכיאה לפגישה מכוננת ראשונה בין ראש ממשלת ישראל לנשיא ידידתה הטובה ביותר, ארצות הברית.

רוב העיתונאים נתפסו למילים. לאמירות. לאג'נדה שהיתה או לא היתה. אבל דווקא הפרטים הקטנים צדו את עיניי. קבלת הפנים החמימה והמלבבת בפתח הבית. הדיאלוג המשעשע. האמפתיה לשרה נתניהו. עד כמה בנאלי שזה יישמע, כן, הרבה חום ואהבה הופגנו שם.

אחרי שפך הציניות והמלל הבלתי נגמר, עם שוך הפרשנויות וניתוח המדיניות שהיתה או לא, מדינת ישראל בראשות בנימין נתניהו נשארה עם אהבה, הרבה אהבה, מצידה של ידידתנו הטובה ביותר מעבר לים.

תרצו או לא, זהו ההישג הגדול של ראש הממשלה: לשמר ולהעצים את הקשר עם נשיא ארצות הברית שלאחר שמונה שנות גלות, חוזר ללבלב ולפרוח, לראות עין בעין את האינטרסים השקטים והגלויים של מדינת ישראל בסוגיית החוץ והביטחון, בסוגיית ההתיישבות והחברה. "איך אומרים זאת", פנה ראש הממשלה ליעקב נגל, ראש המטה לביטחון לאומי, רגע לפני שסיים את התדרוך עמנו, העיתונאים. "אין הברכה שרויה אלא בדבר הסמוי מן העין".

ובמילים פשוטות אמר ראש הממשלה לעיתונאים: האמינו לי, הכל בסדר. הכל סוכם בתוך החדר. גם בסוגיית ההתיישבות הנפיצה. הגיע העת לחדול פטפטת ולהתחיל לעבוד.

הצלחתו של הביקור הזה אינה מיוחסת רק לדמות החדשה בבית הלבן. היא מיוחסת בראש ובראשונה לנבחרת היעילה והמצומצמת שהקיפה את ראש הממשלה בעת הביקור בארה"ב. הזכרנו את יעקב נגל, ראש המטה לביטחון לאומי שידו של נתניהו לא משה מידו במהלך כל הביקור.

רון דרמר, שגריר ישראל בארצות הברית היה המוח מאחורי האסטרטגיה שהכתיבה את רוח הביקור. הוא, יחד עם נגל, עמד מאחורי נאומו של נתניהו, מאחורי מסריו, ליטש, שפצר, אפה אותם בטרם ראו אור עולם. ראש הסגל,יואב הורביץ, שהכתיב את קצב האירועים והכותרות ובועז סטמבלר, שהוציא אותם מהכוח אל הפועל, ויצר סדר יום חדש בתקשורת העולמית והמקומית.

ביום הזה השמאל הישראלי וכותביו מטעם הפכו באחת ללא רלוונטיים. אשליית השלום ששלטה בכותלי הבית הלבן במשך 8 שנים, התנדפה כלא הייתה עם מסיבת העיתונאים הממלכתית של השניים. אולם עיתונאיו מתקשים להשלים ומחריפים קולמוסיהם. לאחר התדרוך עם ראש הממשלה הם הדליפו החוצה משפטים למחצה כדי לשסות בראש הממשלה את בוחריו ולהשבית את החגיגות. זה לא ילך להם. התמונה המנצחת בחדר הסגלגל שווה אלף כותרות.