לאחר שכל כך הרבה שרים בממשלת ישראל, בעיקר מהבית היהודי ומהליכוד, מדברים על אפשרות של סיפוח שטחי C, מתכוונת חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין מהמחנה הציוני לאתגר אותם ולהניח הצעה שאומרת בדיוק את זה – סיפוח של שטחי C והחלת החוק הישראלי עליהם.
בראיון ליומן ערוץ 7 מספרת ח"כ נחמיאס ורבין על הצעתה ואת זאת היא עושה תוך כדי סיור בשומרון. "לא באתי לשומרון כדי להגיד את מה שרוצים לשמוע, אלא כדי ללמוד מקרוב על נקודות המחלוקת וההסכמה", אומרת נחמיאס ורבין הרואה כחובתה של ממשלת ישראל להציג בפני אזרחי ישראל חזון מדיני בר קיימא, בעוד לדבריה היעדרו של חזון כזה הגיע לשיא בכהונתה הנוכחית של הממשלה המייצרת "שיא של שיתוק", כהגדרתה.
לדבריה הצעתה אינה באה לנגח את הממשלה אלא לאתגר אותה. היא מזכירה את דבריה של השרה שקד ולפיהם לא ניתן לספח את כל יו"ש ולתת אזרחות ל-1.8 או שני מיליון פלשתינים. "הצעת החוק שאני מדברת עליה היא עולם שלם של אתגרים".
לדבריה ההצעה חושפת את חוסר ההסכמה שקיים בימין, מחבר הכנסת יהודה גליק שאינו חושש ממתן אזרחות לכל ערביי יו"ש ועד לחבר הכנסת אוחנה שרואה במצב הנוכחי את הרע במיעוטו. להבנתה גם בימין איש אינו באמת רוצה לתת זכויות אזרח למאה אלף תושבי שטחי C.
בהמשך הדברים הזכירה נחמיאס ורבין כי סיפוח, גם חלקי, הוא בעל משמעות מרחיקת לכת בהיותו סותר הסכמים עליהם חתמה ישראל, היינו הסכמי אוסלו. על כך היא נשאלה אם אכן כך הם פני הדברים שהרי הסכמי אוסלו נחתמו לחמש שנים בלבד, שבסופן אם לא יגיעו הצדדים להסכם קבע כל צד חוזר לתביעותיו וזכויותיו, כלומר לכאורה הסכמי אוסלו אינם רלוונטיים עוד. על כך לא השיבה נחמיאס ורבין ישירות אלא קבע כי ממשלות ישראל מרוצות מאוד ממספר היבטים של הסכמים אלו, ודוגמא אחת היא ההיבט הביטחוני ושיתוף הפעולה המאפשר התמודדות יעילה יותר מול הטרור.
ורבין ממשיכה ותוקפת את הימין בהזכירה את דבריו של השר בנט אודות האוטונומיה שלטעמה לא סתם לא הוציא אותה לפועל מי שהגה אותה, ראש הממשלה המנוח מנחם בגין. לדבריה "שום גרסה דינקותא לא פשוטה וצריך להתמודד".
"מה שאני לא סובלת בהתנהלות של הממשלה הזו הוא שלא אומרים ציבור מה צפוי לו אם ייעשה כך וכך", אומרת נחמיאס ורבין הנשאלת על כך אם רבין בשעתו הכין את העם לגל טרור ולהרוגים מפיגועי האוטובוסים בעקבות הסכמי אוסלו. "לא כל דבר היה לגמרי צפוי מראש, אבל יצחק רבין אמר שצריך להגיע להסדר. אני מסכימה שהוא לא חשב על עזה ויריחו תחילה ודברים מהסוג הזה, הוא לא חשב על הסכמי אוסלו, אבל כשהסכמי אוסלו בשלו הוא הרגיש שזה ההסכם היחיד שירחיק מאיתנו איומים אסטראטגיים אחרים. מה שהטריד את רבין היה נושא הטילים". עוד היא מוסיפה ואומרת כי היא מצטערת לגרום מפח נפש למאזיני ערוץ 7 אך "גם נתניהו מבין שהוא יצטרך להגיע להסדר. אל תשגו באשליות".
על כל אלה נשאלה נחמיאס ורבין מה אם כן לטעמה נכון לעשות כדי להגיע לפתרון, ומהו ההסדר שסוף סוף לא יזכה לטריקת טלפון מהצד הפלשתיני. במענה היא מציינת את מתווה ההיפרדות שהעלה חבר הכנסת הרצוג. "גם אנחנו חושבים שמדינה פלשתינית בטווח הקרוב היא דבר לא מציאותי, אבל היפרדות הדרגתית מהפלשתינים, פרימת הקשרים לצד מהלכים כלכליים משמעותיים היא הדבר הנחוץ ולשם כך אני נמצאת בביקור היום בשומרון".
נחמיאס ורבין נשאלה כיצד מתיישבים יחד היפרדות מהפלשתינים לצד הידוק הקשרים הכלכליים איתם. "גם בתכנית ההיפרדות של הרצוג מדברים על כלים כלכליים שמשמרים את שיתוף הפעולה שלנו. הם תלויים בנו וגם אנחנו תלויים בהם", היא משיבה ועורכת הבדלה בין היפרדות טריטוריאלית וביטחונית לעומת היפרדות כלכלית.
על השאלה אם לתפיסתה במקום ממנו היא חפצה להיפרד יוכלו הפלשתינים להקים מדינה, משיבה נחמיאס ורבין ואומרת כי "אם נדע איך לעשות את זה... ושלא ישמע אחרת מדבריי, יש לי ביקורת כלפי הרש"פ שהם אשמים בהרבה יותר מחמישים אחוז בכך שאין מדינה פלשתינית... בסופו של דבר אני מקבלת את ההגדרה של נתניהו 'מדינה מינוס'. זה ממש ממש מקובל עליי. אצטט את אהוד ברק שאומר מאוד נכון – ביטחון ישראל ולאחר מכן שלמות עם לפני שלמות הארץ. זו הגדרה נכונה".
לקראת תום הדברים נשאלה נחמיאס ורבין אם בסופו של יום כאשר תועלה ההצעה שלה לסיפוח שטחי C אם היא מתכוונת להצביע בעד. ורבין משיבה בהתחמקות ומטילה ספק אם ההצעה תאושר להצבעה על ידי ועדת שרים לחקיקה. כשהיא נשאלת כיצד תצביע לו תאושר ההצעה היא שבה ואומרת "אני חושבת שהם מאוד יתקשו להעביר את זה". כאשר השאלה חוזרת על עצמה, אולי כדי להשיב לה באיתגור על גבי איתגור בכל זאת יאשרו השרים את ההצעה, היא אומרת "הם כנראה לא יאשרו להצבעה". וגם בסופה של השיחה כאשר נעשה ניסיון להבין אם היא תצביע נגד ההצעה של עצמה, היא משיבה בצחוק: "אל תניח שום דבר. דווקא לך אתן את הסקופ?...".