ח"כ אלעזר שטרן הגיש הבוקר (שני) לבג"ץ בקשה להצטרף כ"ידיד בית המשפט" לדיון הנוסף בהרכב מורחב בעתירה שהגישו בעלי עסקים לבג"ץ נגד אכיפת חוק איסור הונאה בכשרות.
בבקשה שהגיש ח"כ שטרן לבג"ץ הוא טוען שהחלטתו להגיש את הבקשה כעת, רק בדיון הנוסף, נובעת משינוי עמדת היועץ המשפטי לממשלה, שלטענתו, בניגוד לקודמו, "התיישר" עם עמדת הרבנות הראשית.
לטענת ח"כ שטרן, בעקבות השינוי בעמדת היועמ"ש "לאינטרס הציבורי אין פה שישמיע את קולו בבית המשפט, כפי שהושמע בהליך המקורי על ידי היועץ המשפטי לממשלה".
ח"כ שטרן מוסיף ומאשים כי היועמ"ש מטעה את בג"ץ, "היועץ המשפטי לממשלה התייחס בהשלמת הטיעון לכך שהרבנות הראשית לישראל מקיימת "עבודת מטה שנועדה ליתן מענה לבעיות המתעוררות" (סעיף 49). בקביעות מעין אלו מסייע היועץ המשפטי לממשלה למשיבים לייצר מצג כוזב של מערכת הנמצאת בשלבי ריפוי, כאשר האמת המרה הפוכה".
בבקשה שהוגשה מתייחס שטרן לשורה של סוגיות בנושא הכשרות, ובין היתר טוען כי הכשר הרבנות איננו מהווה ראיה אמתית לכשרות, "בית המשפט הנכבד אימץ בפסק דינו בהליך המקורי את עמדת המשיבים לפיה תעודת כשרות המוענקת על ידי הרבנות יש בה כדי למצות את ציפיית הצרכן לקבל מזון כשר. המבקש מצטרף לבית המשפט הנכבד בשאיפה להתגשמות מצב זה, אך מכיר ויודע כי הוא רחוק מן המציאות בשטח כרחוק מזרח ממערב. בתי עסק רבים המתהדרים בתעודות כשרות מגישים מזון שאינו עומד בדרישות בסיסיות ביותר בהלכה".
שטרן טוען כי למרות שהוא ח"כ, והצפיייה היא כי ח"כ יעשה שימוש בכנסת לקידום עמדותיו ולא יפנה לבג"ץ, המציאות בסוגייה הספציפית הזו שונה, "מיעוט כוחני של חברי כנסת מעגן את המצב הקיים באמצעות הסכמים קואליציוניים ומונע כל משא ומתן על סוגיות אלה. החקיקה הדתית במדינת ישראל כפי שהתגבשה בעשורים האחרונים איננה פרי פשרה, אלא תוצר של כפייה מצד מיעוט שכלל איננו צורך שירותים כמו כשרות של הרבנות".