במשפט אזריה ברחו מהשאלה האמיתית

אליקים העצני סבור ששאלת זכותו של מחבל להמשיך לחיות היתה לב הסיפור שהוחמץ, "העדיפו להתרכז אם אלאור חש סכנה או לא".

בני טוקר , כ"ו בשבט תשע"ז

אלאור אזריה
אלאור אזריה
צילום: תומר אפלבאום - "הארץ"

חבר הכנסת לשעבר עו"ד אליקים העצני מתייחס בערוץ 7 לגזר הדין שהוטל על אלאור אזריה - 18 חודשי מאסר.

"אני מקבל בהקלה את גזר הדין, בית הדין עשה כאן דבר שאני מסיר את הכובע", פתח העצני את דבריו, ''בשלב הכרעת הדין הוא אמנם לא התפשר על העובדות שנבחנו ביושר מקצועי אבל כשהוא דן בגזירת העונש הוא גילה את מירב ההתחשבות האפשרית ומצא דרך להחליק על הגלים הגבוהים ולצמצם את התהום".

לדבריו השאלה האמיתית שלא נידונה על ידי השופטים תמשיך לרחף מעלינו, "קו ההגנה התמקד בצדק בשאלה האם אלאור חש סכנה מהמחבל ששכב על הארץ או לא, זו שאלה עובדתית שאינה בתחום העקרוני וכאלה משפטים יש מאות ואין להם שום קשר למחלוקת האידיאולוגית. אבל השאלה היא האם המחבל שיצא להרוג חיילים וכעת הוא שוכב מנוטרל, האם מגיע לו לחיות או למות במקום. על השאלה הזאת חלוק הציבור בישראל והשאלות שעולות הן לא רק משפטיות אלא גם מוסריות ורגשיות".

"אנחנו יודעים שמות של מחבלים ששוחררו בעסקאות השונות ואנחנו יודעים את שמות הקורבנות של החפים מפשע שנרצחו על ידם לאחר השחרור. מצד שני יש מי שאומר שאין לך זכות להיות התליין הרשמי של מדינת ישראל, ומעבר לכך באותו רגע שהמחבל שוכב על הארץ מנוטרל השיקולים האלה לא פועלים אלא האינסטינקטים וזה מפלג אותנו בלי קשר לימין או שמאל''.

העצני מוסיף, ''אתה יכול להיות מתנחל שדוגל בבניית בית המקדש השלישי שסבור שאי אפשר לקחת את החיים של אותו מחבל מנוטרל, זו שאלה שאנחנו לא יודעים עליה תשובה. אבל זה ימשיך להסתובב כאן ויעלה שוב ושוב. זה גם נוגע לשאלת מעמדו של מחבל שבוודאי לא נחשב לשבוי מלחמה שלא יורים בו על פי האמנות השונות אבל מהו כן מעמדו, בינתיים המדינה הכריעה על פי החוק שמעשה כזה הוא אסור. בדעת הקהל האיסור הזה לא כל כך תופס ואנחנו עלולים למצוא את עצמנו בעתיד שוב במקרי גבול כאלה".