יחס היהדות לנצרות – "כלום לא השתנה"

הרב אפרתי בביקורת חריפה על הניסיונות לעדן את היחס לנצרות כעבודה זרה: למי יש כתפיים רחבות לשנות את פסיקות הרמב"ם וגדולי ישראל?

שמעון כהן , כ"ו בשבט תשע"ז

כמרים בירושלים. השתנה משהו?
כמרים בירושלים. השתנה משהו?
צילום: הדס פרוש. פלאש 90



טוען....

הרב ברוך אפרתי, יו"ר רבני 'דרך אמונה' מגיב בחריפות בראיון לערוץ 7 לדבריו של הרב עידו פכטר אודות היחס החדש הנדרש לטעמו לנצרות, לנוכח תמורות שחלו בעולם המודרני לכוחן של הדתות והשפעותיהן. לתפיסתו של הרב פכטר המוסר היהודי אינו מצדיק הרס ושריפת אלמנטים נוצריים ואינו מקדש מלחמת חורמה בדת זו שממילא ניצחון עליה אינו מקדש את שמה של היהדות בעולם.

לדברי הרב אפרתי יחסו החריף לדברי הרב פכטר משקף את עמדתם של רבנים רבים עמם שוחח. לדבריו אין כל מקום לקבל את הטענה לפיה הנצרות בת זמנינו השתנתה לעומת זו הקדומה והיחס אליה צריך להישאר כפי שהיה. "גם הרב קוק זצ"ל וגם בנו הרצי"ה זצ"ל הדגישו את חשיבות העמידה שלנו מול הנצרות, ולא הרבה השתנה מאז", קבע כבר בפתח דבריו.

עוד בטרם ניגש הרב אפרתי לדיון על הסוגיות שהעלה הרב פכטר בשיחה עמו, דברים שהועלו על הכתב בסדרת מאמרים בעלון 'שבתון', ביקש הרב אפרתי "להעיר על עצם הדיון. רב בגילאים שלנו, 30-50, לא יכול להתוות דרך ולהביע דעה בסוגיות הלכתיות ובסוגיות מהותיות שמשנות את כל תפיסת התורה ביחס לעבודה זרה ונצרות. ברוך ה' חיים איתנו רבנים מבוגרים, אחראים עם כתפיים רחבות והם שאמונים על המשכיות מסורת התורה, ולא כל רעיון שעולה לנו כרבנים צעירים לראש צריך להעלות. צריך להתייעץ והייתי רוצה לדעת עם איזה רב גדול התייעץ הרב פכטר".

כשנשאל אם לא חל כאן הכלל המוכר מימי הסנהדרין ובו הקטן הוא שפותח בהצגת עמדתו ורק לאחר מכן הגדולים ממנו, כדי למנוע ממנו מורא מהבעת עמדה תורנית חופשית, השיב הרב אפרתי וקבע כי אכן זו המציאות כאשר מדובר בדיון בתוך הסנהדרין בדלתיים סגורות. "בתוך בית המדרש יש מקום לכל עמדה, אבל כשמתווים דרך לציבור יש היררכיה. אוי ואבוי אם כל רב שסבור שיש להקל או להחמיר ממסורת התורה יתווה דרך. אנחנו שומרים על תורת משה בזכות המסורת ובזכות אותם זקנים שמובילים אותנו מאז ימי משה ועד ימינו. אי אפשר שרב יבטל דברים או יחמיר. יש לנו הנהגה ותלמידי חכמים גדולים ואותם צריך לשאול בסוגיות כאלה".

על עצם הטענות שהעלה הרב פכטר בדבריו מגיב הרב אפרתי ואומר: "יש כאן אמירה לאומית ואמירה דתית, למרות שהדברים אצלנו מגיעים מאותו מקום".

"האמירה הלאומית היא שאנחנו לא יכולים לסלוח על אלפיים שנה. מאז שאותו האיש מת הנצרות מתעללת בנו והורגת בנו. גלות אשכנז היא הגלות הקשה ביותר. התיאורים שנכתבו על ידי רבותינו הראשונים על מה שהם עברו לא מתמודדים אפילו עם דאע"ש, תיאורים מזעזעים ביותר. על הדברים שעשיו, רומא והנצרות עשו לנו עדיין לא ביקשו סליחה. אמנם היו שהביעו צער על הכאב שקרה ליהודים, אבל זו לא התנצלות ולקיחת אחריות. האומה הישראלית לא סולחת. העדה האשכנזית אומרת 'אב הרחמים' כי אנחנו לא שוכחים זעקת ענווים. אנחנו מתפללים שהקב"ה יעשה צדק, וכל עוד הם לא חזרו בתשובה רשמית מבחינה לאומית לא נוכל לסלוח להם".

על כך נשאל הרב אפרתי מה הייתה עמדתו לו היה אפיפיור כלשהו מכנס את בכירי הכנסייה ומייצר כתב התנצלות שכזה. "זה היה משנה אם היו נלווים לזה גם מעשים לטובת עם ישראל. כמו שצריך גם להשיב את הגזילה ולא רק להודות ולבקש סליחה. מי ישיב לנו את מיליוני הנשים, הילדים והגברים שנרצחו ושהתעללו בהם ובגופותיהם? מי יחזיר את כל גווילי החידושים של הראשונים שעלו בלהבות? הדבר הראשון זה הכרה בעובדה שעשו את המעשה בשם הנצרות וגם להודיע שיעשו הכול כדי שעם ישראל יצליח".

"הנקודה הנוספת היא שהם לא יכולים לדבר בשם העבודה זרה שלהם. זו הנקודה הדתית שחייבים לעמוד עליה. הנצרות, בוודאי הקתולית, היא עבודה זרה. הם מאמינים בשילוש, הם מאמינים בכך שרבש"ע הפך לבן אדם ומקובלנו מהרמב"ם שזו עבודה זרה והדבר נפסק ברמ"א ובשו"ע. לכן היחס שלנו אליהם הוא כעבודה זרה. הוותיקן לא ביטל שום דבר מאמונתם בשילוש. הם חושבים שהאינסוף ברוך הוא נהפך להיות סוף והתגשם בתוך עובר באישה בתולה וכו'. זו תפיסה שהתורה הזהירה ממנה שוב ושוב. הרמב"ם במורה נבוכים כותב ששורש רוב המצוות הוא מאבק בעבודה זרה. לבוא היום ולזלזל בענייני עבודה זרה ולומר שעבודה זרה פסה מהנצרות?".

סוגיה נוספת הקשורה גם היא לאמור היא סוגיית המיסיון שגם אותה מעלה הרב אפרתי בדבריו: "הם מנסים לחדור לתוכנו. המיסיון פרה ורבה בתוכנו. בעיר העתיקה ניגשים אנשים עם חומרי הסברה על אותו האיש ועל כמה טוב להיות נוצרי. 'יד לאחים' נאבקים במיסיון ברשת האינטרנט. כל גולש יבחין בפרסומות לענייני נצרות. הם עושים את זה כי הם לא זנחו את העיקרון שצריך לנצר את האומה הישראלית. לומר שזו לא עבודה זרה, או שהיא לא מתכוונת לפגוע בנו, זה לעצום עיניים. וכל זה עוד לפני הכספים שקרנות מסוימות מנסות להשפיע בו על מקומות שונים".

עם כל זאת מדגיש הרב אפרתי כי מדובר במאבק לאומים ולא מאבק מול אנשים פרטיים: "חשוב להדגיש שיש הבדל בין הפרט לכלל. המאבק שלנו הוא בנצרות ובמוביליה, אבל אם יש אדם פרטי שנולד כנוצרי אתייחס אליו כאל אדם, ולא ארצה להרוג כל נוצרי ברחוב. להיפך, אנחנו רוצים לקדם את העולם, אבל הנצרות כנצרות, כדת, היא אויב מר של עם ישראל".

באשר לטענה לפיה המוסר היהודי אינו מחייב יציאה למלחמת חורמה שכוללת שריפת כנסיות ואביזרי הנצרות, לא בגלל ענייני איבה ושיקולים טכניים שכאלה, אלא משום המוסר היהודי הערכי והעקרוני, מחריף הרב אפרתי את דבריו ואומר: "הלכות לא משנים על ידי הוגי דעות או נבואה. יש לנו מסורת. על מי הוא חולק? על הרמב"ם? על התוספות? להגיד שאין לנו מלחמה בנצרות? הרי זו עבודה זרה. מה המקור לכך? אנחנו לא פוסקים על פי תחושות בטן. יש לנו תורה בהיכל ובארון הספרים. איפה ברמב"ם או בפוסקי דורנו נכתב שאנחנו לא נלחמים בעבודה זרה? נכון שאנחנו לא נלחמים על ידי שריפת כנסיות או בצורה אלימה כי אנחנו חיים במדינה ממלכתית ולא כך מתנהלים דברים, אבל אנחנו לא מוחקים הלכות מהרמב"ם וטוענים שניתן לחיות בשלום עם עבודה זרה".

באשר לטענתו של הרב פכטר לפיה לו יצויר שהייתה ניתנת לעם ישראל הרשות לפעול כהבנתו, גם אז הוא לא היה שורף כנסיות ומאבד תשמישי נצרות, אומר הרב אפרתי: "כשיבוא משיח צדקנו וכשמדינת ישראל תתחזק ותהפוך למלכות שתחזור למקומה, וכשיבנה המקדש מלך ישראל לא יאפשר קיומה של עבודה זרה בארצנו. אני יודע שזה לא פופולארי אבל הלכות לא נפסקות לפי רוח הזמן. זה לא אומר לשרוף כנסיות, אבל לא לאפשר את קיומה של דת הסותרת חזיתית את דת ישראל בארץ ישראל. זו הדרכת התורה. וכי יעלה על הדעת שמשיח בן דוד יאפשר עליה לכנסיית הקבר? הדברים פשוטים ברמב"ם ובפוסקים".

ומה לגבי האיסלאם שעליה נפסק שאינה נחשבת עבודה זרה? סוגיה זו עלתה במאמריו של הרב פכטר, ועליה אומר הרב אפרתי: "בשביל הדברים הללו יש לנו תורה. בהלכה הוגדר האיסלאם כדת שאינה עבודה זרה. כך סוברים רוב הפוסקים. אם הם אינם עבודה זרה ואם הם שומרים את החוק, את המיסים והארנוניות ויקיימו את שבע מצוות בני נוח הם יכולים לחיות פה. גם לגבי נוצרים – ברמה העקרונית, כנסיות ומקומות שהתפיסה הנוצרית דומיננטית בהם, לא יוכלו להישאר פה. מה יעשה משיח בן דוד? אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים מה ההלכה אומרת ואנחנו יודעים שהמשיח בוודאי יהפוך את העולם למאמין בדת האמת, תורת ישראל ובע"ה לא נצטרך לעקור בכוח מקומות של עבודה זרה באלימות אלא כולם ידעו את ה' מקטן ועד גדול. לשם כולם שואפים".

"אני חוזר לרב קוק שקובע שנצרות חמורה מעבודה זרה בגלל שהיא נראית כמו יהדות. זה כמו ארס של נחש שיש בו אותו מרכיב כימי של דם הגוף ובגלל זה הגוף אינו תוקף אותו והוא נכנס. כך אנחנו לא מרגישים את ארס הנצרות שנכנס על ידי כסף, ראיונות ורעיונות שמחזקים את הנצרות. אלו דברים בעייתיים ביותר".

באשר לדבריו של הרב פכטר על תמיכה של רבנים בעמדתו והחשש שמא נוצרות כאן שתי אסכולות, מביע הרב אפרתי תקווה שלא כך היא המציאות. "אני יודע מדיבור אישי עם כמה מגדולי ישראל וזקני חכמינו שהם סבורים הפוך מדבריו. ענייני עבודה זרה במקומם עומדים ומלחמתנו בעבודה זרה צריכה להתגבר עוד יותר כי הכול בתחפושת. אשמח לדעת איזה תלמיד חכם גדול בעל כתפיים רחבות מזקני ישראל חושב שאין עבודה זרה בנצרות ויש להפסיק את המלחמה במיסיון. עמדתנו כציונות דתית צריכה להיות ברורה בנושא הזה, כמו עמידתנו לצד הצבא והמדינה וערכים נוספים".

באשר לקביעתו הברורה של הרב פכטר ולפיה את הגדרות והאזהרות מהתקרבות לנצרות יש לשמר, וכל עמדתו נוגעת אך ורק לעניין מלחמת החורמה בנצרות כדת של עבודה זרה, אומר הרב אפרתי: "כאן שורש המחלוקת, מהי יהדות – את המושג תורה ואת המושגים יהדות והלכה אנחנו מגדירים בצורה שונה. ההלכה לא מורה להתעצב על פי שינויים תרבותיים אלא להיפך, התרבות צריכה להתעצב על פי ההלכה. כל עוד האפיפיור לא הוריד את הצלב מעל חזהו ולא אמר שהם לא מאמינים באלהותו של אותו האיש ומבקשים סליחה על מה שעוללו ומפצים אותנו ומבטלים את הכנסיות, יש לנו מלחמה בנצרות. על הראיון הזה מרחפות הרבה נשמות של מיליוני נשים גברים וילדים שאבותיו של האפיפיור הרגו במו ידיהם".