יונתן ממשיך לחייך אלינו מהתמונה בקיר

שיחה מרגשת עם אביו של יונתן יצחק אלדר הי"ד, מנרצחי הפיגוע במרכז הרב. "זכרונו הטוב מלווה אותנו כל הזמן".

בני טוקר , כ"ח בשבט תשע"ז

הלווית הנרצחים, יום לאחרי הפיגוע במרכז הרב
הלווית הנרצחים, יום לאחרי הפיגוע במרכז הרב
צילום: נתי שוחט, פלאש 90

אזכרה במרכז הרב

דרור אלדר, אביו של יונתן יצחק אלדר הי"ד שנרצח בטבח שאירע לפני תשע שנים בישיבת מרכז הרב, מספר לערוץ 7 על החלטת המשפחה להמשיך בחיים ועל הזיכרונות שמלווים את בני המשפחה בכל צעד ושעל.

לקראת האזכרה שנערכה אמש בהיכל הישיבה בירושלים אמר אלדר כי "בכל שנה זה מתעורר מחדש, למרות שבשבילנו כל השנה יונתן נמצא בליבנו. זכרונו הטוב מלווה אותנו כל הזמן''.

יונתן היה הבן השישי במשפחת אלדר, קקיש אחריו שני בנים - שי וגלעד, הוא היה מעין אבא ואמא לבנים הקטנים, גם בשנתיים שלוש האחרונות לחייו הוא היה דואג להם ומלמד אותם, יש לנו תמונות חשובות שלו יושב עם ישי בבית הכנסת עם סידור התפילה".

"אנחנו תמיד חושבים על מי שנפרד מאיתנו שחייו קפאו במקומם, ברור שהוא חי במקומות אחרים ושם הוא הולך מחיל אל חיל אבל מבחינת עולמנו יונתן כביכול יישאר תמיד עלם חמודות בן 16, אבל זה לא ככה כי הזיכרון שלנו הוא לא כמו מחשב, הזיכרון שלנו יותר משוכלל והוא גורם לזה שהחוויות החדשות שלנו מעבדות מחדש את הרשמים שיש לנו בזיכרון מאותם אנשים וכך למעשה הם ממשיכים לחיות איתנו''.

''לדוגמא, פתאום התחלתי לחשוב על יונתן במונחים של מוח ששולט על הלב, כי הנער הזה הצליח בשנותיו האחרונות להתעלות במהירות הבזק למקומות שהוא חשב שהם חשובים לו, אפילו שהם לא היו טבעיים בשבילו. אם זה בתחום לימוד ההלכה, כושר גופני, טיולים ואהבת הארץ. כל דבר שהוא החליט הוא פשוט הסתער עליו. קבע יעדים וכבש אותם בעוצמה גדולה מאוד והכל מתוך שמחה וענווה גדולה".

דרור אלדר: הוא מחייך אלינו כל הזמן

דרור מספר על הקשר שנשמר עם חבריו של יונתן שלמדו לצדו בישיבה לצעירים, ועל שמירת הקשר עם שאר בני משפחות הנרצחים בפיגוע במרכז הרב. "אנחנו מזמינים לשמחות אחד את השני והקשר התהדק בפרט עם המשפחות שהיינו בקשר גם קודם. חברי המחזור של יונתן עכשיו בני 25, רובם אחרי צבא מעטים עדיין בצבא, יש גם כמה בישיבות כל השנים האלה, אבל רובם עכשיו בוחרים את דרכם להמשך החיים.

''בשנים הראשונות הם היו באים אלינו במספרים גדולים", נזכר האב השכול, ''היו כאן הרבה מלווה מלכה, בשנים האחרונות זה קצת פחות. כל אחד מטבע הדברים הולך לדרכו אבל שומרים איתנו על קשר הדוק ואפילו הוקם על ידי שני חברים מפעל לזכר יונתן, יוזמה חברתית כלכלית של השאלת ציוד לטיולים".

"יונתן איתנו בחוויות, הוא מחייך אלינו מהתמונה בקיר", מוסיף דרור ומפרט חלק קטן מהזיכרונות הממשיים שנותרו: ''יש את ההערות שהוא כתב על הקיצור שולחן ערוך ויש את הספר שכתב אחרי מותו דניאל בננו עם השכן, שגם בנו נהרג בפיגוע בגבעה הצרפתית, הם כתבו ספר טיולים ביהודה ושומרון וכמובן הספר שכתבו החברים מיד לאחר הפיגוע - 'שמונה נסיכי אדם'".