בשבע מהדורה דיגיטלית

המשימה: בג"ץ לענייני מקרקעין

לצד החשיבות במינוי שופטי בית המשפט העליון, הגיע הזמן להעביר את הדיונים על קרקעות לבית משפט ייעודי. דעה

נחי אייל , כ"ז בשבט תשע"ז

נחי אייל
נחי אייל
צילום: יח"צ

פרשת משפטים, ולפניה עשרת הדיברות הם חוקי המוסר הטבעי והצדק שמשה מלמד את העם, והמשך טבעי לפרשיית מינוי השופטים בפרשת יתרו: מי שמתקשה בהבנתם או מי שעבר על אחד מהחוקים, יבוא למשפט אצל השופטים ואם יהיה צורך יבוא למשפט מול משה.

ההיגיון הבריא הזה מיושם רק בחלקו במדינת ישראל של היום. בית הדין הגבוה לצדק לכאורה דן בכל "הדבר הגדול", אבל בפועל הוא גם דן ב"דבר הקטן", ויש צורך גובר והולך להפריד בין הסמכויות על מנת למצות את הדין באמת.

סכסוכי מקרקעין ביהודה ושומרון, ויש כאלה הרבה, מתבררים רק בבג"ץ. כולנו מכירים את הפרוצדורה: יהודים מתיישבים על אדמות, ערבים טוענים לבעלות על האדמות, יש סכסוך, מוגשת עתירה לבג"ץ, הערבים טוענים "זה שלי", היהודים טוענים: "רכשתי את האדמות / התיישבתי בתום לב / הערבי לא הוכיח שהאדמה שלו" ובג"ץ פוסק מה שפוסק. ומדוע זו בעיה? כי שופטי בג"ץ אינם בוחנים ראיות. כלומר, השופטים לא יחקרו את הצדדים, לא ישלחו את הצדדים להשלים ראיות, לא יבחנו את הקושאן או יזמנו עדים למשפט. מה שכתוב בעתירה ובתשובה – זה מה שיידון.

המצב הזה מעלה שאלות מטרידות לגבי הדרך שבה מאבק על האדמה של יו"ש מבורר בערכאות. אולי הוא בכלל לא מבורר אלא מנוהל על ידי גורמים שתמיד ידם תהיה על העליונה כל עוד לא ישופר המערך.

ועדת לוי שכונסה לפני כחמש שנים כבר עמדה על הבעיה הזאת, והמליצה חד משמעית להקים ערכאות לבירור סכסוכי מקרקעין שלא במסגרת בג"ץ. הבעיה מתחילה כבר במנהל האזרחי, שדן בטענות לבעלות על הקרקע שלא במסגרת שיפוטית, מה שמאפשר בקלות הטיה של הדין ותמיד לטובת הערבים. תא"ל מוטי אלמוז, מי שהיה באותה עת ראש המנהל האזרחי, אמר מפורשות לוועדת לוי: "ברירת המחדל היא יתרון לצד הפלשתיני", והוסיף שההחלטה נתונה בידי היועצים המשפטיים, גם אם הוא, כראש המנהל, סבור שלא התקיימה בדיקה ממצה של העובדות והנתונים. לרוב היועצים המשפטיים מסמכים על ראשית ראיה שמביאים הפלשתינים: קבלה או אישור על בעלות על הקרקע, בעוד היהודי נדרש להביא חוזה או מסמך משפטי בעל תוקף.

הצדק והמוסר שאנחנו מחויבים להם יתגלו כאשר יוקמו בתי משפט לדיון בסכסוכי מקרקעין. בתי משפט שתהיה להם הסמכות לדון בראיות, לחפור בשכבות הקרקע ובעליה ולחרוץ דין אמת על סמך הדיון בראיות שהוצגו בפניו.

לבד ממשימת העל של מינוי שופטי בית המשפט העליון, יש לעבוד גם על המשימה הבאה: לאפשר מיצוי דין אמיתי בסכסוכי מקרקעין.

הכותב הוא מנכ"ל 'הפורום המשפטי'