''דיקני הסטודנטים עומדים בחזית המשימה''
''דיקני הסטודנטים עומדים בחזית המשימה''צילום: מארק ניימן, לע''מ

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין נפגש היום (חמישי) עם דיקני הסטודנטים של כל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל לפגישת עבודה במסגרת פעילות בית הנשיא תחת הכותרת ״תקווה ישראלית באקדמיה".

"תקווה ישראלית באקדמיה" שמה לה למטרה לקדם את ההבנה שלאקדמיה יש תפקידים נוספים, מלבד המחקר והמצוינות האקדמית, תפקידים חברתיים וכלכליים שהם חשובים לא פחות.

בפגישה דנו הדיקנים בתמורות הדרמטיות שעוברת החברה הישראלית בעשורים האחרונים ובכך שהאקדמיה הופכת למנוע שינוי בעל פוטנציאל אדיר. במפגש התייחס הנשיא לשלושה יעדים מרכזיים של תקווה ישראלית באקדמיה: יצירת רצף איכותי בין האקדמיה לבין תעסוקה, שימוש כבית גידול הפועל לטיפוח המנהיגות העתידית של מדינת ישראל וביסוס השותפות בין המגזרים השונים על-ידי יצירת ועידוד מפגש משמעותי בקמפוס שמעניק כלים לעבוד במשותף.

"התפקידים הללו שחלקם נתפסים כמעמסה על כתפי האקדמיה, מטילים על ראשי המוסדות ועל הסגל אחריות עצומה. ואתם, כמי שמנהלים את מערכת התמיכה המקיפה והמורכבת ביותר בסטודנטים, עומדים בחזית המשימה הזאת", אמר ריבלין לדיקנים, "במוסדות שלכם יש הרבה מעבדות. אבל אתם, דיקני הסטודנטים, עומדים בראש המעבדה הייחודית והמעניינת ביותר. אתם מנהלים את המעבדה של החברה הישראלית. של עתיד הדמוקרטיה ישראלית. של עתיד הכלכלה הישראלית".

הדיקנים דנו בארבעת יסודות השותפות שהוגדרו על-ידי הנשיא ובמשמעויותיהם להתנהלות המוסדות: תחושת הביטחון של כל מגזר בכך ש"ציפור נפשו" אינה בסכנה או תחת איום, שוויון והוגנות, אחריות משותפת, וישראליות משותפת.

פרופ' ורד ויניצקי-סרוסי מהאוניברסיטה העברית אמרה כי "ציפור הנפש האקדמית ענינה קודם כל ולפני הכל בחופש להפוך ברעיונות, בחופש לשאול שאלות, בחופש לבחון ולבדוק אותם לעומק על פי השיטה המדעית, באיסוף, שיטתי, מהימן ושקוף של העובדות ולהטיל ספק. כל הזמן להטיל ספק. התעוזה לדעת היא התעוזה שעמדה ביסוד הקמתה של האוניברסיטאות כפי שאנחנו מכירים אותן".

עוד הוסיפה כי "בסופו של יום, לא תיתכן חברה חושבת, מקדמת מדע, תומכת בידע, הגונה ודמוקרטית בלי החופש ללמוד, לחקור, לשאול שאלות, לחפש אמת, לתור אחר הדעת, לענות תשובות קשות, להתלבט, להטיל ספק, ללמד הטלת ספק ולהיות ביקורתיים".

ד"ר עדי קול, דיקנית המרכז הבינתחומי בהרצליה התייחסה לחשיבות יצירת פונקציה ארגונית במוסדות, בדמותה של ממוני תקווה ישראלית, העוסקת בסוגיות של גיוון ושותפות: "אני רואה את ממוני תקווה ישראלית במוסדות ובדיקני הסטודנטים כמי שצריכים לשאת דגל הגיוון והשותפות ולהוביל את השיח על יתרונותיו ומשמעותו. אבל לא רק שיח.

''בעיני תפקידו של הדיקנאט הוא להוביל למידה אקטיבית המשלבת עשייה שתחייב עבודה משותפת והיכרות אמיתית ותוביל לדיון על הדומה והשונה בין המגזרים השונים בחברה הישראלית", הוסיפה.