בזבוז מזון בעולם - תמונת מצב עדכנית

לאחר שפרסמו את דו"ח בזבוז והצלת המזון השני, מציגים אנשי "לקט ישראל" את תמונת המצב בעולם - יותר מודעות, אבל הרבה מקום לשיפור.

יוני קמפינסקי , כ"ז בשבט תשע"ז

כמה נזרק לזבל? (אילוסטרציה)
כמה נזרק לזבל? (אילוסטרציה)
צילום: Istock

הצלת מזון בישראל מתקיימת בעיקר ע"י עמותות דוגמת "לקט ישראל", הארגון הציל בשנה האחרונה כ-15 אלף טון יבול חקלאי שנתרם ממאות חקלאים, וכן כ-2.5 מיליון ארוחות חמות.

לפני כחודש וחצי, "לקט ישראל" הציג את דו"ח בזבוז והצלת מזון השני ובארגון מציינים שעד לפני שנה, כשהם הציגו את הדו"ח הראשון, אף ארגון פרטי או ממשלתי לא לקח לידיו את האחריות לבדוק את בזבוז המזון בארץ.

ב"לקט ישראל" קראו בדו"ח לקובעי המדיניות לקבוע יעד לאומי להצלת מזון, אשר יקבע הפחתה של 50% בהיקף אובדן המזון עד לשנת 2030.

היום הארגון מציג את תמונת המצב העולמית של בזבוז המזון. "במדינות המערב פעלו רבות בשנה האחרונה בכדי לצמצם בזבוז מזון", אומר גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל, "בארץ, קידם לקט ישראל את החוק לעידוד הצלת עודפי מזון, שעבר בכנסת בקריאה טרומית וכעת הוא ממתין בוועדת עבודה, רווחה ובריאות. זהו צעד אחד בכיוון הנכון, אך בכדי לקדם את הנושא, יש לקבוע יעד לאומי להצלת מזון, בדומה לזה שנקבע ע"י האו"ם ואומץ ע"י הממשל האמריקני".

"בדו"ח אובדן והצלת מזון, אותו פרסמנו לאחרונה", אומר כרוך, "נמצא כי כדי להביא למימון מלוא פער צריכת המזון של האוכלוסייה הנמצאת באי-בטחון תזונתי שלא באמצעות הצלת מזון, נדרשת תמיכה בסף 3 מיליארד שקלים; ע"י הצלת מזון, ניתן לצמצם את הפער הזה ב-810 מיליון שקלים בלבד, כלומר ברווח של 2.1 מיליארד שקלים למשק".

גידי כרוך
צילום: יוסף כהן

כרוך מציין כי לאחרונה נרשם צעד נוסף בכיוון זה, כאשר יצא לפועל המיזם הלאומי לבטחון תזונתי של משרד הרווחה, שבמסגרתו יחולקו כרטיסי מזון בשווי 500 שקלים ל-10,800 משפחות הסובלות מאי בטחון תזונתי חמור; מחצית מן הסכום בכרטיס יועד לרכישת ירקות ופירות מוצלים. "זוהי הפעם הראשונה, למעשה, בה גוף ממשלתי מממן הצלת מזון. כולי תקווה כי בקרוב יתרחב הפרויקט ומשפחות רבות יותר יקבלו מזון שמקורו בהצלה".

בזבוז מזון בעולם

כאמור, ארגון "לקט ישראל" מפרסם היום (חמישי) את נתוני הבזבוז העולמי ומציין כי במהלך 2016 מוסדות בינ"ל ומדינות ברחבי העולם נקטו צעדים להקטנת אובדן המזון. זאת, לאור ההכרה הגוברת בבעיית אובדן המזון העולמית. שותפות של ארגונים בינלאומיים מובילים, כולל האו"ם, הודיעה על השקת תקן עולמי ראשון אי פעם למדידת אובדן מזון.

האו"ם וארגון המזון והחקלאות של האו"ם FAO עמלים על הטמעת מדד בינ"ל אחיד לאמידת היקף אובדן המזון ברחבי העולם. במסגרת זו נפגשו בכירי הארגון גם עם נציגי הלמ"ס בישראל מתוך רצון לייצר כלי מדידה מקומיים בסטנדרט בינ"ל אחיד. כיום מדידת אובדן המזון אינה אחידה ומתבססת בעיקר על הערכות ואומדנים. לאחר החלת סטנדרט מדידה אחיד ניתן יהיה לבסס את הנתונים בצורה מדויקת יותר ולייצר כלי מדיניות עולמיים להתמודדות עם התופעה.

על פי אכים שטיינר, מנכ"ל תוכנית הסביבה של האו"ם (UNEP), "התקן החדש יסייע לנו להבין כמה אוכל אובד בתהליך ויעזור להגדיר בסיס לפעולות". מדד זה אמור לסייע לעמוד ביעד שהגדיר האו"ם בשנה שעברה – הקטנת היקף אובדן המזון עד 2030 ב-50%.

על פי נתוני האו"ם, שליש מהמזון המיוצר אובד בתהליך הייצור והצריכה, בזמן שיותר מ -800 מיליון בני אדם סובלים מתת-תזונה. בנוסף, ערך אובדן המזון והפסולת הגלובלי עולה על 940 מיליארד דולר בשנה. אובדן מזון ופסולת הם בין המזהמים הסביבתיים החמורים ביותר, הם מייצרים כ-8 אחוזים מפליטת גזי חממה העולמית.

צרפת

בפברואר 2016 צרפת הפכה למדינה הראשונה בעולם האוסרת זריקת מזון מרשתות השיווק. החוק עבר פה אחד בסנאט הצרפתי ולמעשה מאלץ את כל רשתות השיווק המוכרות בשטח של מעל ל-400 מ"ר לתרום את עודפי המזון לבנקי מזון, ולא להשליך אותם לאשפה.

על מפרי החוק יושתו קנסות של עשרות אלפי יורו ואף עונשי מאסר. חקיקה מתקדמת זו עברה לאור התעוררות חברתית בצרפת ועליית המודעות לתופעת השלכת המזון עוררה הדים ברחבי העולם והגדילה את המודעות לנושא. ברחבי מדינות נוספות באיחוד האירופי נשמעו קריאות לאמץ את החקיקה הצרפתית במדינות נוספות ובאיטליה אף החל תהליך חקיקה דומה.

החל מה-1 בינואר הוחמר הפיקוח על מסעדות ושירותי קייטרינג והן חויבו לבצע מיון של שאריות המזון שלהן ולדאוג להעביר אותו לשימוש חוזר על ידי בעלי חיים. חוק זה המכונה גם "חוק השקיות לכלב" אמור להביא להקטנת אובדן במזון בגופים המוסדיים לייצור מזון בכ- 50%.

איטליה

באיטליה החל תהליך חקיקה בדומה לצרפת האוסר על זריקת מזון מרשתות השיווק, וחיוב רשתות השיווק להתקשר עם גופים לתרומת מזון. הצעת החוק, שעברה בבית התחתון נמצאת כעת בדיונים בסנאט האיטלקי. ההבדל המרכזי בהצעת החוק האיטלקית הוא שבעוד שהצרפתים מאיימים בקנסות על העוברים על החוק, החוק האיטלקי מציע גמול לעסקים התורמים בצורה של הקלות מס.

אנגליה

בריטניה אימצה תכנית רב שנתית להפחתה באובדן המזון בשיעור של 20 אחוזים בעשור הקרוב. תכנית זו תעשה על ידי הסוכנות לאיכות המזון בשיתוף עם ארגון הצלת המזון WRAP. התכנית תיושם בשילוב עם גופים מהמגזר הפרטי לאורך שרשרת ייצור המזון, ותלווה בקמפיין שכותרתו "אוהבים מזון – שונאים בזבוז". לפי הסוכנות הממשלתית FSA הקמפיין יחסוך כ 20 מיליארד ליש"ט לאורך העשור הקרוב.

ארה"ב

במהלך 2016 חלה גם ברחבי ארה"ב עליה נמשכת במודעות לנושא אובדן המזון. לאחר שהממשלה הכריזה בספטמבר 2015 על יעד לאומי של צמצום אובדן המזון ב 50% עד 2030, הצטרפו יצרניות המזון הגדולות וביניהן יוניליוור, קלוג ונסטלה והביעו תמיכה בהצעה.

היצרניות הגדולות הכריזו על שורת צעדים לצמצום האובדן ולאימוץ טכנולוגיות למדידת אובדן מזון ולצמצומו. חברת קלוג אף הכריזה על יעד של אפס הובלת מזון למזבלות עד 2020. כמו כן הכריזו החברות כי יתמכו בקמפיינים להעלאת המודעות והחינוך לנושא מניעת אובדן מזון.

רוצים לסייע בצמצום בזבוז המזון? לחצו כאן