הרס תשעת הבתים בעפרה
הרס תשעת הבתים בעפרהצילום: אלירן אהרון

הרס תשעת הבתים בעפרה הסתיים. האם גורל דומה אכן צפוי לעוד ועוד שכונות ובתים ביהודה ושומרון במידה ותחזיותיהם הקודרות של משפטנים ופוליטיקאים יתממשו וחוק ההסדרה לא יצלח את משוכת בג"ץ?

על הסוגיה הזו שוחחנו עם עורכת הדין נלי בן דרור, מומחית לדיני מקרקעין ובין השאר גם לחוק העותומאני, שבראשית דבריה מזכירה את הערבוביה החוקתית המתקיימת ביהודה ושומרון, ערבוביה המתמרנת בין החוק הישראלי, העותומני, המנדטורי והבינלאומי.

"ההריסה של עמונה והריסות קודמות כמו גבעת האולפנה התבססו על חוק תכנון ובניה שכן נכנס בחלקו ליו"ש. הבתים שנבנו ללא היתר וככל שיהיו ישובים ושכונות שנבנו ללא אישור ועדת תכנון עליונה שאחראית על האזור, ניתן להניח שנראה גל נוסף של הריסות מכוח היעדר הסדרה תכנונית", אומרת עו"ד בן דרור.

לשאלת מקור הכשלים במביאים לאותה בעייתיות הגוררת עתירות שאחריתן הריסה, אומרת בן דרור כי קיימים שני כשלים. הראשון שבהם הוא כשל תכנוני שהוא למעשה מקור צווי ההריסה האחרונים שהוצאו ב. "מדובר בעניין בירוקרטי. הגשת הליכי תכנון הם עניין בירורקטי שתלוי ברשויות המקומיות שמקימות את ההתיישבות ומתקצבים אותה ומממנים מוסדות ציבור. הרי אנשים לא באו והחליטו להתיישב יום בהיר אחד, למרות שיש מי שמתאר זאת כך. הקימו ישוב, סללו כבישים, תאורה גני ילדים וכו'. מי שעושה את כל זה אלו המועצות והרשויות המקומיות עם תקציבי ממשלה".

ממשיכה בן דרור ומציינת כי הבעייתיות הבירוקרטית אינה מתחילה ומסתיימת ברשויות המקומיות, אלא גם נוגעת למנהל האזרחי. "לא רק המועצות האזוריות וראשי הקהילה הם שהיו צריכים לדאוג להליכי התכנון. יש גם את הפן של הממונה במנהל האזרחי על הנכסים. הוא הסמכות לאשר היתרים. הוא יושב בוועדות ואולי גם הוא גורם שאליו היה צריך לפנות ולומר שנבנו כאן ישובים מסיבות כאלה ואחרות והיה צריך לתת להם את התמיכה. מבני הציבור והבתים נבנו שם כדין".

הפן הנוסף הוא הפן הקנייני. זהו "הפן של עתירות הפלשתינים שטוענים שגזלו להם. לא על כך הכריע בג"ץ להרוס, אבל יש כאן לאקונה. צריך לתת את הדעת על האופן שבו לוקחים קרקע עזובה ומתיישבים עליה. אין פרוצדורה מוסדרת לעשות את זה וזה מה שרוצים להסדיר בחוק ההסדרה".

מדגישה בן דרור ומציינת כי חוק ההסדרה עוסק בשני המחדלים הללו: "חוק ההסדרה מדבר גם על ישובים כמו עופרה שלא יהרסו אלא יוסדרו בתוך תקופת זמן במסגרת ועדות התכנון. בנוסף הכניסו גם את הפן הקנייני, את סמכות הממונה להפקיע קרקעות נכסי נפקדים לצורכי ציבור ולשפות את מי שיגיש תביעות בכסף. במידה מסוימת זה דומה להפקעה שעושה עירייה כדי להקים בית כנסת".

לדבריה של בן דרור נוסח החוק מאפשר הפקעה רק לצורכי ציבור והממשלה תצטרך לאחר מכן להסביר את הגדרת המקום כצורך ציבורי. על כך היא מעריכה שגם אם יעבור חוק ההסדרה את משוכת בג"ץ צפויים ארגוני השמאל לעתור בטענה לפיה לא מדובר בצורכי ציבור אלא צרכים פרטיים, והמדינה תצטרך להסביר את שיקוליה בבניית השכונות והמבנים, בין אם מטעמים ביטחוניים ובין אם מטעמים אחרים.

להערכתה במידה ולא יאושר החוק בבג"ץ יהיו אלפי בתים בסכנת הריסה. רק באזור עופרה מדובר בכאלפיים מבנים. לדבריה מספרם המדויק של המבנים הכלולים בסטטוס הבעייתי לכאורה אינו ידוע אלא רק לממשלה, אך מהטרחה שטורחת ממשלת ישראל להסדרתם ניתן להבין שלא מדובר בבית פה ובית שם אלא בבעיה של ממש שיש למצוא לה פתרון ראוי.