יואב קיש
יואב קישצילום: מרים אלסטר, פלאש 90

יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ יואב קיש (ליכוד) הודיע אחר הצהריים (רביעי) כי לאור הפרת הסיכומים הקואליציונים בנושא חזקת הגיל הרך - הוועדה תעכב את דיוניה בחוקים של סיעות 'כולנו' ו'הבית היהודי'.

"עד שהחלטת ועדת שרים לחקיקה בנוגע לביטול חזקת הגיל הרך לא תכובד במליאה, ועדת הכנסת לא תדון בחוקים של סיעת כולנו והבית היהודי. הגיע הזמן להפסיק את הסבל של ילדי ההורים הגרושים", דברי ח"כ קיש.

מלשכתה של יו"ר סיעת הבית היהודי, ח"כ שולי מועלם רפאלי נמסר לערוץ 7 בתגובה כי "כל הפעולות הנוגעות לחזקת הגיל הרך צריכות לראות תמיד את טובת הילדים, האבות והאמהות. שינוי בחזקת הגיל הרך צריך להיעשות בדיונים מהותיים ולא במלחמות וכיפופי ידיים פוליטיים על גבם של המשפחות".

"ההסכמה בקואליציה היא שחזקת הגיל הרך תשתנה לשנתיים ושני החוקים שישנם בנושא יעלו ביחד לקריאה הטרומית. השרה גילה גמליאל סרבה למשוך את הערר מהחוק של שולי ולכן ההצעה ירדה מסדר היום", הבהירו בלשכת מועלם רפאלי.

החוק של שקד, קיש וסמוטריץ'

הצעת החוק לביטול חזקת הגיל הרך עליה מדבר קיש הוגשה ע"י שרת המשפטים, איילת שקד, לפני כשמונה חודשים ואושרה בוועדת השרים לחקיקה.

היא קובעת כי במקרים שבהם ההורים לא מצליחים להגיע להסכמה לגבי חלוקת ההורות על הילדים בגירושין, בית המשפט יקבע את ההסדר בין ההורים "בשים לב לטובת הילד ובשאיפה ליישום, ככל הניתן, של הורות משותפת של שני בני הזוג."

על פי הצעת החוק, סעיף זה מחליף את חזקת הגיל הרך הקובעת כיום כי בהיעדר הסכמה יקבע בית המשפט את ההסדר, ובלבד שילדים עד גיל שש יישארו אצל אימם. כלומר, לא זו בלבד שחזקת הגיל הרך מבוטלת, הרי שהחוק ממליץ על מגמה של הורות משותפת, מבלי לכפות אותה.

החוק נוסח בשיתוף פעולה בין ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) וח"כ יואב קיש (ליכוד).

החוק של מועלם, עזריה ובן ארי

הצעת החוק השנייה, עליה חתומה ח"כ מועלם ביחד עם חה"כ רחל עזריה ומירב בן ארי מ"כולנו", שונה מאוד. היא הוצגה לציבור כהצעה שתוריד את הגיל המרבי בו תחול "חזקת הגיל הרך" על ילדי גירושין ל-4 במקום 6. ואולם, היא מכילה מרכיבים נוספים אשר מאריכים, למעשה, את תחולת החזקה, ומוסיפים עליה חזקה חדשה – המוכרת בשם "חזקת המטפל העיקרי". חזקה זו תעניק יתרון להורה ש"טיפל" בילד יותר – וגם היא נתפסת על ידי פעילי זכויות אבות כדרך עקיפה לוודא שהחזקת הילדים תישאר בעיקר אצל האמהות.

ההצעה קובעת כי "קטין אשר מלאו לו ארבע וטרם מלאו לו עשר שנים, אופן מימוש חלוקת זמני השהות שלו עם כל אחד מההורים ייקבע על ידי בית המשפט תוך שמירה בקירוב על חלוקת הזמן, אופן הטיפול ומידת הטיפול של ההורים בקטין בעשרים וארבעה החודשים שקדמו להגשת הבקשה להסדר ההורות, אם אין סיבות להורות אחרת".

באשר לקטין אשר מלאו לו עשר שנים, נכתב בהצעה, "אופן מימוש חלוקת זמני השהות שלו עם כל אחד מההורים ייקבע על ידי בית המשפט בהתאם ל[...]טיפול שהעניק כל אחד מההורים לקטין עד למועד קביעת בית המשפט".

פירושם המעשי של הסעיפים הללו הוא שברוב המקרים, חזקת הגיל הרך תוארך בעצם עד גיל 10, ואולי אף עד גיל 18.

פגיעה באבות

עוד נקבע כי בבוא בית המשפט לקבוע את אופן מימוש חלוקת זמני השהות של הקטין עם כל אחד מההורים, יתחשב בית המשפט, בין השאר, ב"מניעת חשיפת הקטין להורה אלים כלפי מי מבני המשפחה". מכיוון שהמערכת בנויה כיום באופן שמאפשר להדביק לגברים האשמות של אלימות בקלות רבה, הרי שסעיף זה נתפס ע"י הפעילים כעוד פתח לפגיעה באבות.

החוק קובע עוד כי:

"חלוקה שווה של זמני השהות של הקטין בין ההורים תעשה בהתקיים התנאים המפורטים להלן:

(1) שיתוף פעולה ותקשורת בין ההורים;
(2) מעורבות רבה של שני ההורים בחיי הקטין;
(3) מגורי ההורים בסמיכות זה לזו;
(4) רצון הילד וטובתו".

פירוש הסעיף הוא כי החלטה של אחד ההורים שלא לשתף פעולה עם השני, הוא (ובעיקר היא) יוכל לטרפד כל הסדר שוויוני.