חפרת ומצאת - תאמין

שיתוף פעולה ייחודי בין אוניברסיטת אריאל ובית הספר היסודי בישוב ברקן.

רעות הדר , ט"ז באדר תשע"ז

התלמידים חופרים
התלמידים חופרים
צילום: ד"ר דוד בן שלמה

שיתוף פעולה מיוחד ויוצא דופן יצא לפועל בחודשים האחרונים בין בית הספר היסודי ע"ש בנציון נתניהו בישוב ברקן ובין החוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת אריאל.

לפני כשנתיים אימצו תלמידי בית הספר את האתר הארכיאולוגי "גתות ברקן" הנמצא מול חצר בית הספר. יוזמות הפרויקט מלכה רוטשילד, מורה בבית הספר ויעל איילון, מנהלת בית הספר יצרו קשר עם אוניברסיטת אריאל והשנה החל שיתוף הפעולה לשאת פרי.

השנה החלה חפירה ארכיאולוגית קהילתית באתר בשיתוף כל ילדי בית הספר בכיתות א'-ו'. החפירה מתבצעת בשיתוף פעולה עם ארכיאולוגים מהמכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת אריאל ובראשם פרופ' דוד בן-שלמה וד"ר אחיה כהן תבור והיא צפויה להימשך מספר שנים.

הילדים מאד נלהבים ונהנים לחפור באחד המבנים העיקריים בישוב, והממצאים כגון כלי חרס, כלי זכוכית ואבני פסיפס, כבר מתחילים להופיע.

"גתות ברקן" הינו אתר ישוב ומרכז תעשייתי מימי בית שני עם עדות גם לישוב בימי בית ראשון. עיקר הפעילות באתר הייתה בתקופה הרומית והביזנטית (מסביבות 100 לפני הספירה ועד כ- 600 לספירה), והאתר כולל מבנים שונים כגון כנסיה עם פסיפס וכתובת ואזור תעשייה בו היו בעיקר גתות יין, חלקן מאד גדולות (עד 50,000 ליטר תפוקה).

פרופ' דוד בן –שלמה, הארכיאולוג המוביל בפרויקט מסביר את חשיבותו: "זהו פרויקט מאד חשוב מבחינה חינוכית המחבר את התלמידים וכלל הקהילה עם ההיסטוריה של אזור מגוריהם, האתר מיצג חיבור מיוחד עם ההווה שכן זהו אתר תעשייה קדום בן כאלפיים שנה הנמצא בדיוק במקום בו קיים אזור תעשייה מודרני ופעיל המשרת את אותו אזור גיאוגרפי''.

תלמיד בכיתה ב' שהשתתף בחפירה: "הגענו לביה"ס ויצאנו לגתות למצוא שרידים. חולקנו לקבוצות וכל קבוצה היתה אחראית על שטח. חפרנו, עדרנו, מיינו ומצאנו שרידים מלפני הרבה שנים, ממש כמו ארכיאולוגים. היום היה הכי כיף בעולם".

שון קורבסקי, תלמיד כתה ו', הדגיש "אנו חופרים באתר ומקווים ללמוד על ההיסטוריה. עד כה מצאנו ממצאים של חרסים, ידיות כדים ואבני פסיפס. זה ממש כיף למצוא ממצאים עתיקים ולחפור עם חברים בעבודת צוות"

מלכה רוטשילד, יוזמת הפרויקט, אמרה "אנחנו מאמינים שחינוך אמיתי הוא כזה המחולל שינוי בסביבה, משנה דפוסי חשיבה, דוחף אנשים לפעול, מגייס את הקהילה סביב רעיון, מחנך ילדים בראי המקום בו הם חיים, אליו הם שייכים ואותו הם שואפים לשפר. אנחנו עושים זאת דרך הנבירה בחול, הלכלוך בציפורניים, הבוץ בנעליים והרוח בשיער''.

רונית ספיר מחנכת כיתה א', מוסיפה: "לראות את האושר על פניהם של הילדים כשמצאו חלקי עתיקות - אין יותר נחת מזה".