'שודדים לנו את ההיסטוריה'

תופעת שודדי העתיקות הפלשתיניים ברחבי יהודה ושומרון הולכת וגוברת. הפיקוח והאכיפה אפסיים - פקח אחד אחראי על מאות אתרים.

שמעון כהן , כ"א באדר תשע"ז

בית הכנסת בהרודיון. עתיקות
בית הכנסת בהרודיון. עתיקות
ישי קרוב



טוען....

לפני ימים אחדים נחשף בתקשורת עוד אירוע בו ניסו פלשתינים לגנוב עתיקות מאתר ארכיאולוגי ביהודה ושומרון. על התופעה הולכת ומתרחבת שוחחנו עם ירון רוזנטל, מנהל בית ספר שדה כפר עציון, שסייריו מדווחים על עוד ועוד מקרים מסוג זה.

בראשית הדברים מספר רוזנטל על ה"מפגשים" הלא רצויים בין מדריכי וסיירי בית הספר שלו לבין שודדי העתיקות. "הרבה פעמים תופסים אותם עם כלי עבודה והרבה פעמים עם גלאי מתכות. לפעמים גם אם לא רואים אותם פיזית רואים את שרידי העבודה שלהם, כמו בור טרי ללא עשבים בשטח פתוח".

"בחודש האחרון שני מדריכים שלנו תפסו במקומות שונים גנבי עתיקות תוך כדי עבודה, והזעיקו את המנהל האזרחי. השודדים נעצרו, באחד מהמקרים ידוע לנו שלא נעשה אתו כלום", אומר רוזנטל וכשהוא נשאל כיצד מתבצעת לכידה של שודד כזה במציאות שבה יש להמתין שהפקח הבודד שהמינהל האזרחי מקצה לסוגיה, צריך להגיע למשימותיו, הוא מספר שהמדריכים זימנו למקום פקחים מתחום אחר שבסמכותם לעצור גנבי עתיקות.

"אין אפשרות לפעול במשאבים שהמדינה מקצה", קובע רוזנטל. "ראינו את נזקי דאע"ש בניפוץ המקדשים במזרח, אבל מבחינה ארכיאולוגית הנזק קטן הרבה יותר מהנזק אצלנו, כי שם המקדשים שנופצו נחקרו כבר והמידע הוצא כבר. ניפוץ השרידים עצוב, אבל המידע הארכיאולוגי לא הלך לאיבוד. ניתן לשחזר את המקדשים הללו. לעומת זאת אצלנו מאבדים את כל הידע שיש באתר. אם יש שכבת חורבן מתקופת בר כוכבא, השודדים רוצים להוציא את הכלים אבל בפועל הם חופרים את כל השכבה והעפר מתערבב. אם היינו יכולים למצוא גרעיני זיתים ולבדוק באיזו שנה נחרב האתר, פעולה השוד מונעת כל אפשרות ללמוד על האתר הזה".

בדבריו מדגיש רוזנטל את חשיבותם הקריטית של אתרי הארכיאולוגיה באזור גוש עציון בפרט וביו"ש בכלל, ללימוד ההיסטוריה של ארץ ישראל ועם ישראל.

"השודדים מנסים להוציא כלים שלמים ומטבעות, שהם ההיילייט של הארכיאולוגיה, ובדרך הם מוצאים גם צלמיות וכלים מזכוכית. אם הם היו רק גונבים אותם זה היה נזק גדול, אבל הם גם הורסים את כל האתר. אלו אתרים שלא נוכל לחקור אותם לעולם. לדוגמא אתר עין סמיה, אתר שבו מדריך שלנו, עמיחי נועם, גילה שם שוד עתיקות, אתר חשוב מתקופת כניסת עם ישראל לארץ, רגע מכונן בתולדות העם שלנו, איך נדע פרטים נוספים מעבר למה שכתוב בתנ"ך? נדע מארכיאולוגיה, ושוד האתר מונע את היכולת ללמוד על היסטוריה של העם שלנו. או אם בנימין טרופר, מנהל החפירות שלנו, מצא שוד עתיקות בבית"ר, שם ישב אחד המחנות הרומיים שצרו על ביתר, לא נוכל ללמוד על מרד בר כוכבא".

לדבריו המענה הנדרש לבלימת התופעה הוא לא באכיפה מול סוחרי העתיקות שכן בשלב זה העתיקה כבר עברה כמה וכמה ידיים בעסקאות אפלות, אלא בהקצאת משאבים נוספים לאכיפה. "קמט ארכיאולוגיה במנהל – המשאבים המוקצים להם קטנים ביותר. המדינה צריכה להשקיע הרבה יותר. אין מישהו, מהימין ועד השמאל, שלא מזדעזע מהדבר הזה. מה שחסר אצל מקבלי ההחלטות זו האמונה שניתן לעצור את זה, גם אם לא לגמרי. בכל לילה נשדדים מאות אתרי עתיקות, וזה מספר ממעיט. לפעמים השוד קורה גם ביום. אפשר לעצור את זה. נעשה את זה רק אם יוקצו יותר משאבים. כיום יש פקח אחד על כל השטח. הוא לא יוכל לתפוס שודדים. דרושים עשרים או שלושים פקחים, שזה הרבה כסף, אבל ההיסטוריה שלנו היא הדבר המשמעותי ביותר שיש לנו כאן".