"מכניסים את עולם התורה לפוליטיקה"

שורה ארוכה של ח"כים הגיעה לדיון בנושא תקנות ההכרה בישיבות, והביעה התנגדות לנוסח שהוצג בפני ועדת החוץ והביטחון.

חזקי ברוך , כ"ג באדר תשע"ז

ועדת חוץ וביטחון. ארכיון
ועדת חוץ וביטחון. ארכיון
צילום: חזקי ברוך

ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ אבי דיכטר (ליכוד), קיימה היום (שלישי) דיון ראשון על שני קבצי תקנות בנושא דחיית שירות ביטחון לתלמידי ישיבות.

מדובר בתקנות שירות ביטחון (תנאים נוספים לדחיית שירות והוראות שונות), התשע"ז – 2017, ובתקנות שירות ביטחון (אמות מידה לגיבוש רשימה של ישיבות), התשע"ז – 2017.

עו"ד הילה ארליך מהייעוץ המשפטי למשרד הביטחון הסבירה: "התקנות שהניח שר הביטחון על שולחן הוועדה הונחו לאחר שיח ודיונים ארוכים ומתמשכים עם כלל הגופים והאיגודים שמייצגים את כלל הישיבות. הן עוסקות בשני נושאים עיקריים – האחד הוא מעמדו של הפרט מול מערכת הביטחון וצה"ל, בעניין דחיית שירותו ותנאיו בדחיית השירות. סט התקנות השני עוסק באמות המידה להכרה בישיבת ומוסדות שלטובת לימוד בהן ראשית להינתן, בשם שר הביטחון, דחיית שירות".

תא"ל ערן שני, ראש חטיבת תכנון ומנהל כח אדם, ציין בדיון, "היינו שותפים לכל אורך הדרך והתקנות כמובן מקובלות עלינו. אנו היום פועלים לפי שיקול הדעת ובשום שכל, אבל לא מכח חוק ותקנות, ולאורך תקופה ארוכה זה מצב לא טוב, ולכן אנו רוצים את התקנות".

חברי הכנסת מצידם הביעו אי נחת רבה מנוסח התקנות ומהעובדה שלא הושגה הסכמה בין איגודי הישיבוטת ובין משרד הביטחון בנושא זה.

ח"כ שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי) אמרה בדיון, "יש חוסר הסכמות מהותיות בין המפלגות והאיגודים לבין מערכת הביטחון לגבי עולם התורה. אין ויכוח על הצורך בצמצום הפער וכתיבת תקנות, שיאפשרו לצבא לפעול מכוחן, אבל אין מקום לחשוב שהסתיים הצורך בשיח".

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) בירך על הנכונות לשיח, אך טען כי יש להגיע להסכמות, "למשרד הביטחון היה הרבה אורך רוח בדיונים, וצריך לציין זאת, אבל לא התחלנו בהסכמה ולא סיימנו בהסכמה. אי אפשר להתקין תקנות על עולם התורה בלי להכיר אותו ומי שאמור להחליט על סגירת ישיבה זה ראש ישיבה ולא שר הביטחון".

עו"ד דרור גרנית ממשרד המשפטים ציין מנגד "התקנות שמוצגות פה נועדו לייצר את המנגנונים שיאפשרו את הגיוס, וצריך לומר בכנות, שהם מייצרות מנגנונים לא רבים ולא מאוד מפורטים. התקנות פה הן מכח סעיף 19 לחוק שירות ביטחון, שחוקיותו מלכתחילה נתקפת במספר עתירות בבית המשפט העליון. אנו תומכים בתקנות כי אנו סבורים שעדיף משהו מכלום, אך מחויבים להציג את סימן השאלה לגבי התקנות בנוסחן הנוכחי, ובוודאי אם ידוללו עוד, אם יש בהן כדי לחזק את ההגנה על התיקון ולא להחליש אותה".

משה גוטמן, מנכ"ל איגוד הישיבות הגבוהות הציוניות, טען כי הישיבות מוכנות להתקנת התקנות, אך לא לנוסחן הנוכחי, "אנו גם רוצים את התקנות והסדרה על פי חוק, כי המציאות לא נוחה לנו. אנו בתהליך ארוך מול משרד הביטחון, והייתה התעקשות מצדם על הרבה סעיפים מהותיים. מעמדן של הישיבות חשוב לנו לא פחות מלכל אחד אחר בחדר, ולכן כל נושא הסעיף לגבי האמינות והשקר מקובל עלינו, אבל יש פה דברים אחרים שבהינף יד ומצורה לא זהירה מבקשים לשנות עולם שהוא בן 3000 שנה".

ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) ציין, "מתקיים פה כבוד הדדי בין המערכות, ויש גם הרבה דיון נכון על סעיפים מהותיים הקובעים קריטריונים מובהרים. הקריטריון שמאפשר לשר ביטחון, מטעמים מיוחדים ולא מפורטים, להסיר ישיבה מהרשימה איננו כזה, ומכניס את עולם התורה לפוליטיקה".

ח"כ יואב בן-צור (ש"ס) הבהיר בדיון, "אנחנו עוד רחוקים מהסכמה לדיונים ובטח להצבעה. בסופו של תהליך נצליח להגיע להסכמות, כי גם אנחנו רוצים הסדרה של הדברים, אבל אם באים בגישה של בג"ץ יפסול, אז חבל על כל זמן הדיונים שהושקע. ברור שזהו נושא לשם שמים, ואם רגע אחד לא ילמדו תורה, כאילו חרב העולם".

יו"ר הוועדה, ח"כ אבי דיכטר, סיכם את הדיון ואמר: "הוועדה בהחלט מברכת על המהלך לקחת את החוק ולפרוט אותו לסעיפי פעולה, אבל מצב הדברים היום לא אפשר לנו להגיע אפילו לדיון בסעיפים הספציפיים, על מה נידרש כדי להיכלל ברשימה, כמה תלמידים, לכמה זמן יגויסו וכדומה".

"כחוט השני עלתה כאן העובדה שסמכויות העל שמקנות התקנות לשר הביטחון עלולות לייצר בעיה בהגדרה. אינני יודע כמה ישבו משרד הביטחון והאיגודים על המדוכה, אבל הוועדה ממליצה כי תתבצע התדיינות נוספת לקראת דיוניה הבאים בנושא, כי כרגע הדרך נראית בעייתית מאוד", הוסיף דיכטר.