בשבע מהדורה דיגיטלית

קריית ספר - המלצותיו של הרב יואל קטן

פרשת גן עדן, ראשית התורה, היא הגרעין של הבריאה כולה, ובלשון המחבר - היא כוללת גם את 'הצופן הגנטי' של התורה.

הרב יואל קטן , כ"ה באדר תשע"ז

הרב יואל קטן
הרב יואל קטן
צילום: אתר ישיבה

ונהר יוצא מעדן.

שורשיהם של מועדי השנה בפרשת גן עדן. פסח, ספירת העומר, שבועות.

אוריאל עיטם.

ירוחם, תשע"ז. 320 עמ'.

(08-6580101)

הרב עיטם מישיבת ההסדר בירוחם מוביל דרך העיון בפרשה זו את הקורא למחוזות שלא שיער – היחס בין אלוקים ואדם, בין טוב לרע, בין חיים למוות, בין בדידות למשפחה, ובין בריאת העולם ליציאת מצרים. בניגוד לשבר של הגירוש מגן עדן ומצילא דמהימנותא, מועדי ישראל אמורים להחזיר את האיש הישראלי אל תחת כנפיו של ריבונו של עולם.

את הדרך לכך מסביר המחבר על פני כל הספר, בשילוב של נגלה ונסתר, פשט ודרש, קבלה וחסידות ועוד. כך לגבי הקשר בין איסור אכילת החמץ ובין בריאת העולם, מדגיש המחבר את דעת רבי יהודה ש"עץ הדעת חיטה היה" - כמין עץ שפירותיו כיכרות לחם טריים ומעוררים תיאבון, תאווה וחמדה, והחטא גרם לאדם שרק אחרי עמל רב ו"זעת אפיים" יוכל להגיע למילוי סיפוקו וצרכיו באכילת לחם. למעשה, האדם הפך לעבד לצרכיו הקיומיים ביותר, ותפקיד התורה, ובעיקר המועדים שבה, להחזיר אותו לגן עדן, להיות בו בן חורין. עוד שני כרכים בסדרה, האחד עוסק בחגי תשרי והשני בחנוכה ופורים.

*****

לגעת בזמן.

החגים כחוויה בעולם המדרש.

רונן נויבירט.

תל אביב, ידיעות אחרונות וספרי חמד,

תשע"ז. 360 עמ'.

(info@ybook.co.il)

לאחר יותר מעשרים שנה של הרבצת תורה במסגרות שונות, החליט הרב נויבירט, עד לאחרונה רבה של קהילה גדולה ברעננה וכעת בתל אביב, להעביר אל הכתב חלק ממערכי השיעורים שלו והרעיונות שליוו אותו במשך השנים, לפי סדר מועדי השנה. שבעים פרקים בספר, כל אחד מהם נוגע בנקודה אחרת של לוח השנה היהודי. כך לגבי חובת אכילת המצות בפסח, מקשר המחבר בין החיפזון ביציאת מצרים שגרם לחיוב אכילת המצה ובין העיכוב של הרעיה בשיר השירים בקבלת דודה, מה שגרם להיעלמותו-החמצתו. לדבריו, בעקבות הרב סולובייצ'יק, הגורם העיקרי המשותף לשני עניינים אלו הוא החמצת השעה, והחינוך שלנו בליל הסדר הוא "לעשות סדר" - לדעת את חובותינו ואת חשיבות עבודתנו. כך שהחיפזון יכול להיות רע, אך יש לו גם תפקיד חינוכי מרכזי בעבודת השם.

*****

טוב רואי.

מחשבות על עין טובה.

הרב חנניה רכל.

רמת השרון, תשע"ז. 36 עמ'.

(055-6611916)

חוברת קטנה וענוגה, ובה ליקוט פסקאות העוסקות בעין טובה ובראיית הטוב מתורתו של בעל ה'שם משמואל', האדמו"ר רבי שמואל בורנשטיין מסוכוטשוב, שדמות דיוקנו עומדת בקביעות מול עיני המחבר. בעקבותיו מאיר המחבר לכל החפץ לראות, ששורש המידות הטובות הוא העין הטובה, המתחילה בראיית הטוב של כל אחד בו עצמו, ומכאן בטוב שבזולתו ובאומה כולה, ומכאן לטובו של השם. הפרק האחרון עוסק בעין הטובה הגורמת לגמילות חסדים, בניגוד לבלעם הרשע, שעינו הרעה גרמה לו להילחם בנושאי דגל השם, בני שלושת האבות שמהם שורש שלושת הרגלים.

לתגובות: wso.shaalvim@gmail.com