מיכאל בן ארי
מיכאל בן אריצילום: דוברות 'עוצמה יהודית'

מה גרם פיק רגליים לפרקליטות, שהחליטה להמיר את כתב האישום החמור נגד באסל גטאס בכתב אישום דל?

כתב האישום, שכלל עבירות ביטחוניות חמורות שעונשן עשרות שנות מאסר, הומר בכתב אישום מתחום המרמה, שענייני ביטחון אינם מוזכרים בו ולו ברמז. זו שאלה שהיה ראוי לשאול גם במקרה של רוצחי ג'ורג' סעדו הי"ד, שהואשמו בהריגה על רקע פלילי ולא ברצח לאומני. חוקרי השב"כ שהגיעו למשטרת רמלה לחקור את חוליית המחבלים משכונת ג'ואריש, סולקו מהתחנה, והחקירה נמסרה למשטרה. זאת כדי שחלילה לא יתקלקלו היחסים "המצוינים" עם האוכלוסייה הערבית ברמלה.

התשובה לשאלות הללו, ולעוד אין ספור מקרים, מתמקדת בתחום של "החלום ושברו". מדינת ישראל מתהדרת ומייחלת בתמימותה לקיום מרקם חיים משותף בין אזרחי ישראל היהודים והערבים. מושקעים משאבי עתק בהשתלבות החברה הערבית - בהעדפה מתקנת בעבודה ובקבלה להשכלה גבוהה, בתקציבי עתק לרשויות, בסלחנות מטורפת בכל מה שקשור לתכנון ובנייה - ובלבד שדגל הדו-קיום יונף. כל חוויה כמו "גשם גשם מיטפטף" תזכה לקידום ציבורי ותקשורתי חסר פרופורציה.

לעומת זאת, פשיעה לאומנית גוברת, גילויי עוינות למדינה והזדהות גלויה והמונית עם אויבינו בזמן מלחמה או בזמן רגיעה - מוגדרים כאירועים נקודתיים, ובדרך כלל זוכים להתעלמות או ל"הבנה".
זו הסיבה לכתב האישום הרך והמגוחך. יד מכוונת תוקעת לנו את הראש עמוק בחול. החשש לקיום משפט ראיות מול נבחר ציבור של האוכלוסייה הערבית, נובע מהחשש לניפוץ אשליית ה"דו-קיום". לא במקרה גטאס נחקר על ידי להב 433 ולא על ידי השב"כ, האמון על חקירת פשיעה ביטחונית. בדיון המשפטי היה מתברר שבאסל גטאס לגמרי לא לבד. זה היה הופך למשפט של מדינת ישראל מול אוכלוסייה עוינת החיה בקרבה ומייחלת להשמדתה. זו הסיבה לכך שחנין זועבי לא נחקרה כשירדה מהמרמרה. זו הסיבה לכך שגטאס ימשיך להוות מודל לחיקוי ולהערצה למי שמחליף אותו ומשבח אותו, ובלבד שנמשיך לחלום ולפטפט על "דו-קיום" ולשיר בחיוך מטומטם ובכיף "גשם גשם מיטפטף".

מיכאל בן ארי

יו"ר 'עוצמה יהודית'