'בית המדרש הנשי מפרה את עולם התורה'

הרבנית ד"ר בן שעיה רואה בכנס תורה שבעל פה לנשים המתקיים היום לנשים וברובו על ידי נשים אירוע דרמטי בעולם ההגות התורנית.

שמעון כהן , כ"ט באדר תשע"ז

לומדות
לומדות
צילום: אריה מינקוב



טוען....

במכללת אורות התקיים אתמול (ראשון) החלק הראשון של הכנס הארצי הראשון ללימוד תורה שבע"פ, וכותרתו היא "והגדת לבתך", יום שלם מלא וגדוש בתורה שבעל פה וכולו לנשים ו(רובו) על ידי נשים.

על חשיבותו של יום לימוד שכזה שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם הרבנית ד׳׳ר שולמית בן שעיה, מרצה לתורה שבעל פה במכללה. "החשיבות של יום כזה היא גדולה מאוד. בשנים האחרונות יש יותר מסגרות בסגנונות שונים ודרכים שונות ללימוד תורה לנשים. היום הזה הוא עלית מדרגה ככנס שמוקדש לתורה שבעל פה".

"יש ייחודיות גדולה לקול של נשים, קול שעולם התורה היה סגור בפניו במשך הרבה שנים", אומרת הרבנית בן שעיה ומציינת כי בתחומים רבים נשים הופכות למשכילות ומובילות ואולם במקביל "בתורה שבעל פה הן מדשדשות אחורנית. יכולה להיות רקטור באוניברסיטה אבל הרמה התורנית שלה נשארת ברמת סוף תיכון. אם התורה ניתנה לנשים וגברים כאחד צריך להשלים פערים", היא אומרת.

לנוכח הדברים נשאלה הרבנית בן שעיה אם מדובר באפיק תורני חדש או ביישור קו והשלמת פערים כהגדרתה. במענה היא אומרת כי "אין מגמה לייצר תורה אחרת. התורה אחת. אין מגמה לייצר מסלול נפרד אבל הקול המיוחד של קול הנשים, מבנה הנפש שלהן, נותן זווית שונה שיכולה להפרות את עולם התורה גם הגברי. נשים הרבה יותר מחוברות לעולם הפנימי והרגשי, יש להן חיבור הדוק יותר לרוח, כך גם בלימוד התורה מתגלים הפנים הללו. לימוד גמרא לא נשאר רק ברמת השכל והידע התיאורטי או הבירור ההלכתי. זה פוגש אותה במקומות מאוד עמוקים. החוויה הופכת להיות הרבה יותר כוללת".

ומה באשר לתחושות המרמור של נשים כלפי חז"ל שהתבטאו באופן מורכב על לימוד תורה? "אני מאמינה שמי שממורמר ממורמר גם על דברים אחרים והביטוי שלהם לכך הוא גם בהפניה כלפי חז"ל. כשלומדים בצורה ישירה ושיטתית רואים גם אמירות שמעודדות נשים ללמוד תורה, במיוחד כאשר זה מגיע מהן עצמן.

לדבריה האמירות החז"ליות ששללו לימוד תורה לבנות התמקדו בחובתו של האב, היינו שבהשוואה לחובת האב ללמד את בנו תורה אין מוטלת עליו חובה דומה לגבי בתו, אך כאשר הבת עצמה רוצה ללמוד תורה, כפי שהייתה ברוריה הרי שהדבר רצוי. "הרבה מאוד נשים באות מרצונן. רוצות ללמוד כי יש כאן תורה גדולה והן רוצות להיות מחוברות ושותפות לה".

ברוח זו, משוכנעת הרבנית בן שעיה, ניתן למצוא בחז"ל ובמקורות ההלכתיים אמירות נחרצות בדבר חשיבות לימוד התורה לנשים, על מנת שלא תתגדלנה בתחום אחד בעוד התחום התורני יישאר נמוך בידיהן ובכך תהיה התפתחותן עקומה.

להערכתה בעתיד יתקדמו הדברים, גם אם בקצב איטי, עד להכרה תורנית של הממסד התורני חרדי גם הוא בחשיבות לימוד התורה והאמירות התורניות היוצאות מבית המדרש הנשי. לדבריה הדברים תלויים בגישה שבה מתקבלים הדברים אצל מחוללי התפנית, ואם הדברים יבואו מתוך מקום של אמת וענווה על אף פריצת הדרך שבדבר הרי שהדברים יבואו בהדרגתיות הראוי, וכאשר הדברים יהיו משולבים בהתבטלות בפני גדולי תורה אמתיים הרי שהפירות עוד יבואו.