למה שוואקי הוציא את 'האוסף'?

יעקב שוואקי ורשימת המיליארדרים החדשה של 'פורבס', הבעיה המזרחית של האלבום החדש ומידת סדום של השירים החדשים.

עוזיאל סבתו , כ"ח באדר תשע"ז | עודכן: 13:18

אוסף הלהיטים של שוואקי
אוסף הלהיטים של שוואקי
צילום: עטיפת האלבום

אלבום | יעקב שוואקי | היו זמנים

לא מזמן פורסמה רשימת המיליארדרים העולמיים המעודכנת במגזין 'פורבס' ואני מאמין שאין אחד שלא הסתכל על הרשימה ועל כמות המיליארדים הבלתי נתפסת.

רגע אחרי שסיים הגולש ללטוש עיניים בקנאה ולהפליג בדמיונות שאל את עצמו – "מה לכל הרוחות יש לכל המיליארדרים האלה לעשות עם הכסף שלהם"? או במילים אחרות – "תתרמו הרוב למי שצריך, תשאירו לעצמכם נתח נכבד (30 מיליון דולר?) שבו תקנו את הוילה הכי יפה ובתים לכל הילדים, רכב יוקרה ומבחר גאדג'טים והפתעות. יותר מזה אתם כבר לא צריכים".

אז מה מניע את האנשים הכל כך עשירים להמשיך לעבוד, לצבור עוד ועוד ממון שככל הנראה הם מעולם לא יזכו לממשו?

לעניות דעתי, התשובה היא ברורה: 'התודעה'.

ברגע שנכנסתם למשחק, אי אפשר לצאת ממנו. יש לך 20 מיליארד דולר? ככל הנראה לא יחסר לך יותר דבר במשך כל חייך וחיי ילדיך, אבל אתה עדיין אחד מאלפיים. עכשיו המאבק הוא להיכנס למאה הראשונים, לעשירייה הראשונה, למקום הראשון, להיות הכי. כי מי יזכור אותך אם תמשיך להתבוסס בחלק התחתון של הרשימה העליונה ביותר? הווה ראש לאריות.

יעקב שוואקי הוא מהגדולים. מה זה מהגדולים? מהענקים. הוא מופיע בלי סוף, האלבומים שלו נמכרים במאות אלפי עותקים והמונה ביוטיוב לא מפסיק לדפוק, טפו טפו טפו. מה הוא עוד צריך בחיים? להישאר בתודעה המוזיקלית לאורך שנות דור.

ואיך עושים את זה?

בשלב הראשון צריך לייצר כמה להיטים, אבל זה כמובן לא מספיק. מי יזכור בעוד עשוריים או כפליים של מי היה השיר 'רחם'? או 'והיא שעמדה'?

אז הנה הפטנט:

יעקב שוואקי אסף את כל הלהיטים הגדולים ביותר בהיסטוריה המוזיקלית של החצי מאה האחרונה בתחום המוזיקה היהודית חסידית-נשמתית - מזרחית ואליהם הוסיף את המחרוזת "שירי שוואקי". הנה אני, בין הרב קרליבך, שירי שבת ופיוטי הילולת רבי שמעון בר יוחאי.

ובשביל הרצועה הזו, כך על פי קונספירציתי, נוצר האלבום כולו.

ולכן אולי האלבום כמעט ומדחיק לגמרי את המתחרה הגדול של שוואקי על תואר 'גדול הזמר החסידי' – אברהם פריד (מלבד שני שירים ברצועת היידיש) חרף עשרות הלהיטים שעלו כמה מונים על רוב השירים המכונים 'נכסי צאן ברזל' שבאלבום החדש, להוציא את מרדכי בן דוד (שזכה למחרוזת משל עצמו), שלא מאיים כלל על התואר, היות שהוא במעמד של 'אומן גבוה' בז'אנר, שממעט להופיע בסגנון השוואקי-פרידי, והוא מופיע בעיקר לקהל מבוגר בסגנון הישן.

אחרי שהבנו את הסיבה, נצלול פנימה אל התוצאה.

האלבום ארוך. נורא ארוך. כמעט שעתיים תמימות יידרשו לכם כדי להכניס את הרצועות כולן פנימה.

אבל הזמן לא עובר לאט. העיבוד המצוין נותן לשמונה המחרוזות את הייחודיות שלהן ואת האווירה המיוחדת להן. אם זה ביידיש, בקרליבך (כולל שילוב השריקות הידועות של הרב כאקט עיבודי גאוני), שירי הדבקות ושאר המחרוזות.

נראה כי במחרוזת המזרחית (מידל איסט) הכוונה רצויה אך בחירת חלק מהשירים תמוהה וצורמת ('במירון שם רבי שמעון' למשל – מכל פיוטי הפייטנים הגדולים והחשובים בחרתם חמישה או שישה – איך שורה כמו "הרומאים הרשעים רצו לתפוס אותו אבל השם שמר עליו והציל אותו" נכנסה לשם?!), כמו גם המעברים החדים בין השירים שנשמעים יותר כ'תקציר השירים' מאשר כמו מחרוזת קולחת וזורמת. השירה המזרחית של שוואקי (החלאבי, ראוי לציין) עוררה בעבר לא מעט התנגדויות, בעיקר סביב האלבום המזרחי 'לבי במזרח'. בשבילי הקול והסלסולים של שוואקי כיפיים נורא.

רחוקים מהעננים הכבדים המתקדרים בז'אנר הפיוטי, יותר כרוחות מזרחיות המתנודדות ומנדנדות קלות את השומעים בנוסטלגיה חביבה.

שכחתם את 'לבי'? הנה תזכורת קצרה לפני שנמשיך:

בסופו של דבר, שוואקי עושה כל כך טוב בקולו, הנוסטלגיות מתרוצצות ונשלפות מהמדפים עם כל שיר ושיר, העיבודים מתאימים את כלי הנגינה לאווירות השונות ולרקעים המתחלפים בין מחרוזת למחרוזת, עיצוב החוברת מקורי ומרתק וגיוון סגנונות הקטעים שנבחרו ראוי לשבח.

אורך האלבום והרצועות מוסיף נדבך ארכיוני לחבילה. פעם לא היו מתאימים את השירים לשלוש-דקות-תקרת-הפלייליסט, מאריכים ומקצרים כמידת סדום, אלא מתאימים את הרדיו לאורך השיר. והייתה סבלנות. נו, אני שייך לדור החדש לטוב ולמוטב, אבל אפילו לי השעתיים עברו מהר.

מבחינתי, יעקב שוואקי יכול להיכנס לרשימת המיליארדרים הבאה של זמרי המגזר. ואפילו להתברג במקומות הראשונים, עם כל הלהיטים שיצאו תחת ידו ומגרונו, מגיע לו את המקום המכובד הזה בצדק.