"השגרירה מחזקת אותנו מאוד". ניקי היילי ודני דנון
"השגרירה מחזקת אותנו מאוד". ניקי היילי ודני דנוןצילום: אלירן אהרון, ערוץ 7

שגרירת ארצות הברית באו"ם היא ללא ספק הדמות שתיחרט בזיכרון מכנס איפא"ק, השדולה היהודית הפרו-ישראלית בוושינגטון.

"יש שריף חדש בעיר", הבהירה ניקי היילי לכל מי שרק רצה לשמוע, והקהל הספציפי הזה רצה לשמוע עוד מהאמירות האלה, שכמותן לא נשמעו בשמונה השנים האחרונות מההנהגה האמריקנית.

"אי אפשר לקחת את הידידה הגדולה ביותר שלנו במזרח התיכון ולחבוט בה", המשיכה היילי, "כשחשבו להציב פלשתיני באחת העמדות הבכירות באו"ם אמרנו לא - והצעד בוטל. עד שהרשות הפלשתינית תגיע לשולחן הדיונים ועד שהאו"ם לא יגיב כפי שהוא צריך, אין יותר ארוחות חינם לפלשתינים", אמרה היילי, וזה רק על קצה המזלג.

השגרירה נחשבת בעיני רבים כמי שמסמנת את השינוי המדיני המשמעותי ביותר בגישה של הממשל האמריקני החדש. שגריר ישראל באו"ם, דני דנון, מספר לנו כי "ברור שהשינוי הוא גדול. הפלשתינים לא ממש אוהבים את מה שהם שומעים בעת האחרונה, אבל הם מבינים שיש כאן כללי משחק חדשים. הדברים הפומביים של השגרירה האמריקנית מחלחלים פנימה. זה לא אומר שהמאבקים שלנו נגמרו, אבל זה דבר חשוב שמחזק אותנו מאוד", אומר דנון.

היילי נתפסת בארצות הברית כסוג של קונצנזוס, לפחות בעיני היהודים. מצד אחד היא לא מזוהה כלל עם ממשל אובמה המאכזב, אבל מצד שני גם לא במאה אחוז עם ממשל טראמפ. במהלך מערכת הבחירות לנשיאות היא ביקרה את טראמפ באופן אישי לא אחת. היו מי שהרימו גבה כשדווקא היילי נבחרה לתפקיד המשפיע כל כך, במיוחד לאור ההערכות שטראמפ רוצה להוריד האו"ם על הברכיים, ולהבהיר שבתור המממנת הגדולה ביותר של הארגון, ארצות הברית זכאית להיות בעלת הדעה.

דיפלומטים באו"ם מדווחים על כך שהשינוי בעמדה האמריקנית מתחיל לתת את אותותיו. עם זאת הדיפלומטים האירופים מעריכים שלחץ גדול מדי לטובת ישראל, עלול להביא לפיצוץ ביחסי ארצות הברית והאו"ם. לדעתם טראמפ מכוון בדיוק לפיצוץ הזה, אך אף מהם לא מוכן להתחייב על כך שהמצב יחמיר עד כדי כך. בשורה התחתונה כולם ממתינים לראות את הצעד הבא של הנשיא האמריקני, הצלחה בפני עצמה לטראמפ בזירה הבינלאומית.

יוזמה: יום ירושלים באו"ם

זו השנה השנייה ברציפות שבאולם העצרת הכללית של האו"ם, דווקא שם, מתקיים כנס מרכזי למלחמה ב‑BDS ביוזמתו של השגריר דנון. האלפים שגדשו את העצרת המרכזית ואחר כך גם את יום הדיונים בבניין הארגון בניו-יורק, באו כדי לקבל עוד כלים למאבק באנטי-ישראליות שמחריף בקמפוסים השונים ברחבי אמריקה. בכל מקום שתומכי הפלשתינים יכולים לשים רגל, יש התנכלות לסטודנטים יהודים וישראלים, והרצון הוא לנטוע ביטחון בצדקת הדרך אצל כמה שיותר צעירים שנרתמים למאבק בתופעה הבזויה הזאת.

"המטרה של הכנס היא קודם כול באמירה שעצם קיומו בתוככי האו"ם מבהיר שה‑BDS הוא תופעה לא ראויה", אומר דנון. "הייתי באוניברסיטת קולומביה לאחרונה, וראיתי את הפעילים האנטי-ישראליים קופצים, משתוללים וקוראים נגד ישראל. לכן אנחנו התמקדנו בכנס בעניין המקצועי - כיצד להתמודד עם התופעה, בין היתר ברשתות החברתיות, שם היא תופסת תאוצה. לא קל לסטודנטים לעמוד מול כל פעילי ה‑BDS, וכשהם באים ושואבים אנרגיות מכנס כזה, הדבר מחזק אותם ואת כל מי שתומכים בישראל".

הפעילות שלכם נמשכת גם אחרי הכנס?

"הגיעו לאירוע יותר מ‑3,000 משתתפים, ואנחנו שומרים איתם על קשר לאורך השנה. גם העובדה שאנחנו מצליחים להביא את כל הארגונים היהודיים לפעול ביחד יצרה תשתית ליוזמות נוספות שפועלות במהלך השנה. בשנה שעברה הניע הכנס מהלך, וכבר 17 מדינות חתמו על חוקים נגד תופעת ה‑BDS".

לצד הכנס ולמרות השינוי בגישה האמריקנית, דנון מתמודד עם לא מעט אתגרים באו"ם. "יש כל הזמן יוזמות של חרמות וניסיונות לתייג את חיילי צה"ל כפעילי טרור, ואנחנו נאבקים בזה. במקביל אנחנו מעלים יוזמות שלנו, כמו אירוע מיוחד ליום ירושלים השנה באו"ם, שאליו יבואו משלחות של שגרירים. אנחנו לא רק מגיבים אלא רוצים גם לקבוע סדר יום".

איך הפלשתינים מתמודדים עם הפעילות האינטנסיבית והשינויים המסתמנים ביחסי הכוחות בכל הקשור לממשל האמריקני?

"הם מבינים שמשהו השתנה. הם העבירו החלטה אנטי-ישראלית והיו בטוחים שהטיפול בה יימשך, וכעת הם מגלים שהמון מדינות רוצות לנסות ולתקן את המצב. אולי הם לא מבינים זאת, אבל ברגע שהם בחרו בנתיב של צעדים חד-צדדיים, הם היו צריכים להבין שאנחנו לא נשב בחיבוק ידיים".

לא יהיו בחירות

קואליציות נבנות בימים ושבועות ארוכים ומתפרקות תוך יום, אמר פעם פוליטיקאי ותיק, אבל מתברר שמה שנכון לכלל הפוליטיקאים לא בהכרח עובד כשמדובר בבנימין נתניהו. מעולם לא דובר כל כך הרבה על בחירות, כשאף אחד כמעט במערכת הפוליטית לא מעוניין בהן. המחותנים המרכזיים, נתניהו וכחלון, כבר החלו לרדת מהעצים הגבוהים שעליהם טיפסו, ואחרי פגישות אישיות החלו לצרף גם את הדרגים המקצועיים כדי למצוא פשרה. זה לא שנתניהו וסביבתו גילו משהו חדש. הם שמעו השבוע את כל מה שידעו קודם, אבל המשיכו לשחק את המשחק.

במפלגות החרדיות מבהירים כי אם נתניהו ילך לבחירות, הוא מסכן בעיקר את עצמו. הבוטה מכולם היה יו"ר סיעת יהדות התורה בכנסת, ח"כ מנחם אליעזר מוזס, שאמר כי "בניגוד לפעם הקודמת, אינני יודע אם נתניהו יקבל הבטחה מאיתנו לתמיכה בו", ובכך גם אישר שנתניהו קיבל את תמיכת החרדים עוד לפני שפירק את הממשלה הקודמת.

את הנציגים החרדים-אשכנזים התאגיד מעניין כשלג דאשתקד, ובעצם הרבה פחות מכך. הם לא מחפשים שם ג'ובים או קשרים, וטלוויזיה מעולם לא הייתה כוס התה שלהם. השר ליצמן היטיב להגדיר זאת כשאמר: "אני לא יודע מה זה התאגיד. אני יודע שיש בעיה ושני אנשים צריכים לפתור אותה וזה ייפתר. לא יהיו בחירות".

בש"ס, לעומת זאת, דווקא מאוד מעוניינים בדריסת רגל בתאגיד, אבל לא מתבטאים על כך בפומבי. הדבר היחיד שדרעי עשה השבוע היה דווקא טריק לנתניהו, כשהוא הזמין את בוז'י הרצוג להצטרף לממשלה ואמר שזה הדבר הכי נחוץ כעת.

דרעי יודע שבעת הזאת נתניהו לא יכניס את הרצוג, שמצד עצמו לא יכול להרשות לעצמו להיכנס לממשלה רגע לקראת ההתמודדות על ראשות העבודה. הרצוג אמנם חושב שכניסה לממשלה והתמודדות ממעמד של שר בכיר היו יכולות לסייע לו, אבל תדמיתית זו עלולה להיות מכה שהוא לא יקום ממנה פוליטית. גם נתניהו היה שמח לצרף את הרצוג, אבל העיתוי הנוכחי הוא אומלל ועלול לגרום לו בעיות קשות מימין.

נתניהו סופג ביקורת גם מבית. שרים וחברי כנסת מהליכוד, למעט יו"ר הקואליציה דוד ביטן, כבר מתבטאים בחופשיות ובאור יום נגד הליכה לבחירות על התאגיד. "זה יפגע במפלגה בצורה קשה הרבה יותר מאשר בנתניהו עצמו, ואנחנו לא מוכנים לכך", אומר ל'בשבע' גורם בכיר בליכוד. ראש הממשלה רואה ושומע את המתרחש סביבו. גורם המקורב אליו טען באוזנינו כי "נתניהו לא רוצה בחירות, והאיומים בנושא נועדו ליישר קו בקואליציה. יש כאן רצון ברור להבהיר שהליכוד היא באופן משמעותי המפלגה הגדולה ביותר, והיא תוביל את הקו הקואליציוני. בסוף כולם יתיישרו, כי לאף אחד אין אינטרס לפרק את החבילה".

הגורם צודק. אם לא יהיה שינוי קיצוני במיוחד, משבר התאגיד ייגמר עוד לפני כניסת חג הפסח ויבוער עם החמץ. נתניהו כבר מוכן לפשרה לפיה התאגיד יעלה לשידור, אך בדחייה של כמה חודשים ועוד כמה שינויים. כחלון יזוז גם הוא לכיוון נתניהו, במיוחד אם הוא ידע שזה מוריד את חוק התקשורת מסדר היום. שניהם מקווים שלא תתרחש בדרך איזו תאונה שתחייב אותם לטפס מחדש על העצים הגבוהים. בשביל נתניהו זה יכול להיגמר באיבוד ראשות הממשלה. אצל כחלון זה עלול להסתיים בקושי לעבור את אחוז החסימה.

לתגובות: [email protected]