בשבע מהדורה דיגיטלית

קריית ספר - המלצותיו של הרב יואל קטן

הרב פרופ' שטיינפלד, בוגר ישיבות פוניבז' וחברון, עסק כל שנותיו בחינוך והוראה.

הרב יואל קטן , י' בניסן תשע"ז

הרב יואל קטן
הרב יואל קטן
צילום: אתר ישיבה

הוריות.

מחקרים במשנה ובתלמוד.

צבי אריה שטיינפלד.

רמת גן, אוניברסיטת בר אילן,

תשע"ו. 554 עמ'

בשלב מאוחר יחסית החל בלימודים אקדמיים, ובעקבותיהם מונה בשנת תשכ"ג למרצה לתלמוד בבר אילן, בנוסף למילוי תפקידים ציבוריים-חינוכיים שונים. נפטר בשנת תשע"ד.

הספר הזה על מסכת הוריות, המיוחדת והשונה בפנים רבות מרוב מסכתות הש"ס, כולל 27 פרקים, העוסקים בכללים ובפרטים: סדר המשניות במסכת הוריות ובברייתות בתוספתא, ענייני רוב ומיעוט, סוגיות מוחלפות, משמעות הכינוי "כהן מרובה בגדים", ועוד ועוד. בספר בירורים תלמודיים-אקדמיים וגם ליבון סוגיות למדני-הלכתי, וגם בדיקת גרסאות והשוואה בין דעות קדמונים. מפתח מפורט היה מגדיל משמעותית את התועלת מהספר.

*****

כנס הדיינים – התשע"ו. שיעורים והרצאות.

עורכים: הרב שמעון יעקבי והרב י"ח פריימן.

ירושלים, הנהלת בתי הדין הרבניים,

תשע"ז. 512 עמ' (076-8894822)

בחודש אדר מתכנסים דייני בתי הדין הרבניים בארץ למפגש לימודי וחברתי, ובו מועלים לדיון נושאים הלכתיים-אקטואליים הקשורים להתנהלות בתי הדין.

הראשל"צ ר"י יוסף עסק בנושא מעשי מאוד – מתי להגדיר בעל סרבן כ"חייב לגרש" ומתי אף ראוי לכפותו, ובאילו מקרים רק מצווה לגרש – ויש לכך משמעות הלכתית רבה. בהמשך אב"ד ירושלים הרב אוריאל לביא מכריע נגד דעתם של כמה מגדולי הדיינים, שאי אפשר להגדיר "חייב לגרש" מי שאשתו טוענת שבעלה מאוס עליה. התקיימו שם דיונים על אלימות במשפחה, תקלות בהסכמי קדם נישואין, ענייני ירושה סבוכים ועוד. אחד הדיינים קָבל (בחיוך) על העובדה שב"יקום פורקן" מוזכרים "רישי מתיבתא" לפני "דייני דבבא".

נעים היה לפגוש כמה וכמה כיפות סרוגות בצילומים הקבוצתיים בסוף הכרך.

*****

פירוש רש"י ורשב"ם על פרק ערבי פסחים.

יוצאים לאור ע"פ כתבי יד, עם הערות וציונים ובירורי הלכה.

מהדיר: הרב עמיחי כנרתי.

שעלבים, מכון שלמה אומן, תשע"ז

מכון שלמה אומן שע"י ישיבת שעלבים נטל על עצמו את מלאכת הההדרה של פירושי רש"י ורשב"ם על פרק זה. המהדיר, הרב עמיחי ישראל כנרתי, בוגר ישיבת שעלבים, ר"מ בישיבת איתמר ומבכירי החוקרים במכון שלמה אומן, שההדיר כבר כמה חיבורים של חכמי אשכנז, ניגש כעת לעסוק בתורתם של חכמי צרפת.

נוסח פירושו של רש"י, שהשתבש בדפוסים, תוקן והוגה על פי נוסח כתב היד היחיד שנותר ממנו ועל פי הדפוס הראשון, ונוסח פירוש הרשב"ם, שהשתבש אף יותר מפירוש רש"י, הוגה על פי ארבעת כתבי היד שלו שבידינו. המהדיר עמל ובירר כל נקודה ופסיק בדברי רש"י והרשב"ם, כך שהדברים מתחוורים כשמלה בפני הלומדים. להשלמת התמונה נוספו לספר נספחים, ובהם הרחבות של עניינים הלכתיים וביאורי סוגיות שבקעו ועלו מתוך העיסוק בהכנת ספר חשוב זה.

לתגובות: wso.shaalvim@gmail.com