אבי רואה
אבי רואהצילום: ישראל ברדוגו

התחושה נגזרת מרמת הציפייה. ההתיישבות ביו"ש חיה, תוססת ובועטת יותר מ‑40 שנה, והיא למודת ניסיון באכזבות ובבשורות.

בסופו של יום למדנו כי בכל הקשור לאישים, הבטחות והחלטות, נכון להנמיך ציפיות ובעיקר להמתין לתוצאה.

ולעצם החלטת הקבינט, אני רואה בכך פריצת דרך. בשנים האחרונות הורגלנו לצורך באישור הדרג המדיני לכל תוכנית בנייה, דבר שלווה בלחצים וישיבות בלתי פוסקות עם גורמי המינהל האזרחי, משרד הביטחון, ח"כים ושרים על מנת שיפעלו לאישורן, גם אלה המתבססות על תוכנית בינוי ערים (תב"ע) מאושרת.

ההחלטה האחרונה בקבינט באה לשנות מדיניות ולקבוע שכל בנייה על פי תב"ע מאושרת תתבצע על פי הנוהל המקובל בכל רשות אחרת במדינה, כלומר - התוכנית תיבחן ותאושר על ידי הגורמים המקצועיים בלבד - ועדת תכנון אזורית (המינהל האזרחי) וועדת תכנון מקומית (המועצה). מדיניות זו תקצר הליכים ותאפשר יציאה לפרויקטים של בנייה ללא התעסקות פוליטית מדינית. תכנון התב"ע ואישורה צפוי להיות קצר יותר וענייני בהתבססו על תחום השיפוט של היישוב.

ניתן לומר כי אכן יש בהחלטה זו פריצת דרך בשינוי המדיניות העכשווית, והבשורה תיבחן בתוצאה של יישומה. יישום המדיניות יעמוד למבחן כאשר עשרות תוכניות יונחו על שולחנה של הוועדה במינהל האזרחי בחודש הקרוב.

בה בעת, מדיניות חדשה זו תחייב אותנו לתכנן ולבנות על פי הכללים המקובלים בתכנון ובנייה מבלי לחרוג מהם, כפי שהרשינו לעצמנו לעתים בשל ההקפאה, שנבעה מהחלטות פוליטיות ומדיניות. ומובן שנעדיף לקבל עלינו את מגבלות החוק ולא החלטות הנובעות משיקולים שאינם מקצועיים.

ועדיין נכונו לנו זמנים קשים ביישובים שבהם עתודות הקרקע בתוך תחומי היישובים ינוצלו עד תום ונידרש להכרזת המדינה על קרקעות נוספות שאינן פרטיות. על כך נאמר דיה לצרה בשעתה, וגם כאן בעז"ה נתגבר.

אבי רואה

יו"ר מועצת יש"ע ויו"ר מועצת בנימין