אבי גבאי
אבי גבאיPhoto by Emil Salman/POOL

השר לשעבר אבי גבאי, שמתמודד כעת על הנהגת מפלגת העבודה, עתר לפני כמה שבועות לבג"ץ בדרישה לבטל את סעיפי החוק שמחייבים את יוצאי מערכת הביטחון בדרגות הבכירות ביותר להמתין שלוש שנים לפחות מיום שחרורם משירות פעיל בטרם יוכלו להתמודד בבחירות לכנסת ולכהן כשרים בממשלה.

בבסיס העתירה נטען שהחוק הקיים מנוגד להוראות חוק יסוד: חופש העיסוק, מונע כניסה של אישים מוכשרים לפוליטיקה ונועד להקטין את האיום הפוליטי על נבחרי הציבור המכהנים.

הצעד שנקט גבאי בעייתי מכמה טעמים. ראשית, נשאלת השאלה מדוע עתר גבאי לבטל את הוראות הצינון על יוצאי מערכת הביטחון שנפגעים מהן לכאורה, כאשר הוא עצמו אינו משתייך לקטגוריה זו. שנית, ישנם בכירים רבים לשעבר במערכת הביטחון שכבר עברו יותר משלוש שנים ממועד שחרורם משירות פעיל ואין הם מנועים מלהתמודד על תפקיד פוליטי כיום.

שלישית, במובן המהותי, הניסיון מלמד כי הדרגים הביטחוניים הממונים, שמחזיקים בידם עוצמה רבה, חייבים לסור למרותו של הדרג המדיני הנבחר כדי להבטיח את יציבות הדמוקרטיה. על נבחרי הציבור לגבש מדיניות ביטחון בהתאם להשקפת עולמם הפוליטית ועל הדרג הממונה לבצע אותה על הצד המקצועי הטוב ביותר ובהתאם להוראות החוק. בה בעת, על נבחרי הציבור לטפח את המקצועיות של כוחות הביטחון, לשקול את עמדתם המקצועית, לא להתערב בהחלטות טקטיות ולהימנע מפוליטיזציה מפלגתית של המפקדים וגייסותיהם.

אם לא תהיה תקופת צינון משמעותית בין שירות בתפקיד בכיר בכוחות הביטחון להתמודדות על תפקיד פוליטי, העקרונות החשובים הללו צפויים להתערער. אלופים בצה"ל או ניצבים במשטרה, שיתקרבו למועד השחרור שלהם ויידעו כי יוכלו להתמודד זמן קצר לאחר מכן על תפקיד פוליטי, עשויים לשקול שיקולים לא ענייניים בעודם לובשים מדים במטרה למצוא חן בעיני ציבור מסוים או בעיני פוליטיקאים מסוימים. נבחרי הציבור מצדם עשויים לרמוז לאותם בכירים כי הם עשויים לתגמל אותם אם הם יקבלו החלטה מסוימת או לנקום בהם אם לא יקבלו אותה, וכך למכלול השיקולים של ראשי מערכת הביטחון עשויים לחדור שיקולים זרים.

הנהגת תקופת צינון מהווה ציון דרך חשוב בהפרדה בין הדרג המדיני לדרג הביטחוני בישראל, לאחר שבמשך שנים ארוכות יוצאי מערכת הביטחון יכולים היו להשתלב בפוליטיקה במהירות רבה. אין לשלול על הסף קיצור של התקופה הקבועה כיום בחודשים ספורים, אולם צמצום גורף שלה אינו רצוי. על כן, מוטב שבג"ץ ידחה את העתירה ויפה שעה אחת קודם.

הכותב הוא עמית מחקר בפורום קהלת ודוקטורנט למדע המדינה באוניברסיטה העברית