נקמה בשמו של אללה או להציל את המערב

חשוב שנאמר זאת בקול רם וצלול ונפסיק לחפש תירוצים למעשיהם המטורפים והמתועבים. אל"מ במיל' ארז וינר בטור מיוחד.

אל"מ במיל' ארז וינר , י' בניסן תשע"ז

ארז וינר
ארז וינר
צילום: Yossi Zeliger/Flash90

אחת לכמה זמן אנחנו מתבשרים על פיגוע טרור אכזרי, במדינה מערבית או ערבית, המכוון לרוב כנגד אזרחים תמימים וחפים מפשע.

מיד מתחילה ההתפתלות התקשורתית, למה, מדוע, מי עומד מאחורי הפיגוע ומה סיבותיו. לאט לאט תעלה בזהירות השאלה (לאור הממצאים הבלתי ניתנים להכחשה של זהותו של המפגע), האם מדובר בטרור אסלאמי ואז יתחיל דיון ארוך ומתמשך על סיבות הפיגוע.

נקמה על פגיעה בטרוריסט בכיר, תגובה להצלחות בעלות הברית בלחימה כנגד דעא"ש, תגובה לאמירה של פוליטיקאי מערבי כלשה, או אפילו לפרסום מאמר או ספר הפוגע לכאורה בקודשי האסלאם.

השיח הזה חוזר על עצמו פעם אחר פעם, בעקבות כל פיגוע טרור אכזרי שמבצעים טרוריסטים מוסלמיים כנגד אזרחים חפים מפשע.

השאלה הנשאלת, או זו שהייתה צריכה להשאל, היא מהיכן מגיע הצורך להצדיק את המפגעים או להסביר את מעשיהם. ההסבר הנכון להבנתי, הוא פשוט בהרבה ולא מצריך דיונים מעמיקים ופילוסופיים. אפשר לחסוך זמן, אנרגיה ושעות שידור, באם נשכיל לומר בקול רם וברור את המובן מאליו.

מוסלמים סונים ושיעיים אחראים לרוב המוחלט של הטרור והמלחמות בעולם היום. הם אחראים לטבח והרג, לעוני ורעב ולמרבית המלחמות העשורים האחרונים. הם האחראים לבידוק המטורף בנמלי התעופה ולכך שאנחנו מגיעים שלוש שעות לפני הטיסה ומופשטים לבידוק קפדני.

הם אחראים לייקור הטיסות, והמחירים בחנויות ולבזבוז של מיליארדים רבים ואינספור שעות. במקום שיהוו מטרה משותפת לתקיפה ולהאשמה על התנהגותם ותוצאותיה, אנחנו מנסים להסביר אותם פעם אחר פעם, משל היה מדובר בילד בעייתי.

חשוב שנבין ונדע לומר בקול ברור ובהיר, הטרור הזה אינו תולדה של 'כיבוש אכזרי' או עוני נוראי וההוכחה לכך היא זהותם של מפגעים רבים, תושבי מדינות מערביות שלא חוו 'כיבוש' או עוני. מה שכן חוו, היא שטיפת מוח דתית ששיבשה עליהם את דעתם והביאה אותם לבצע את אותם מעשים מתועבים בשם הדת לכאורה.

אז תגידו שהם מיעוט קטן ולא מייצג, מבחינת הכמות זה אכן נכון. תאמרו שהם שוגים ומסלפים את הפרשנות ההלכתית שלא 'כפי שהתכוון המחוקק'. אם כך, מדוע איננו שומעים את קולו של הרוב הדומם? איפה אמירתם של המנהיגים וחכמי הדת המוסלמית שיגנו ויבארו את הטעות בפרשנות הדתית של אותם מפגעים, הפועלים בשמה של דת האסלאם.

אז זהו, שקולם אינו נשמע כלל וכלל. למעט חריגים מועטים ויוצאים מן הכלל, הקול היחיד השולט בכיפה הוא קולם של הקיצוניים. הציטוטים מכתבי הקודש המוסלמיים והקריאה לג'יהאד נשמעת חדשות לבקרים ואין מי שיעמוד ויקרא מנגד. אם כך המסקנה המתבקשת שאותם קיצוניים (שאינם כה מעטים), הם אלו שפועלים בשמה וברוחה של דת האסלאם והם המייצגים את ערכיה.

אזי, חשוב שנאמר זאת בקול רם וצלול ונפסיק לנסות להסביר ולחפש תירוצים למעשיהם המטורפים והמתועבים. לדרוס, לדקור בסכינים ולירות באזרחים, נשים ילדים וזקנים – זה רצח שפל ובזוי ואין שום תרוץ להצדיקו. החשש מלומר באופן ברור את המובן מאליו, לא ימנע את הפיגוע הבא ולא ירגיע את הקיצוניים.

נהפוך הוא, לעניות דעתי ככל שנאמר את הדברים באופן נחרץ ורם, נאלץ את הרוב הדומם ובעיקר את ההנהגה הדתית לבחור צד. אם מעשי אותם קיצוניים מגונים בעיניהם, שיקומו ויאמרו ואם מקובלים עליהם, טוב שידע ויכיר העולם כולו שאלו הם אויבנו ואנחנו מצויים המלחמה (מה שבעיניי ברור ומובן).

אנחנו נמצאים במלחמה של העולם המוסלמי כנגד המערב וככל שנכיר בזאת מוקדם יותר, נשכיל אולי לתת מענה מתאים לאיום ולא לטמון את ראשנו בחול.