ח"כ דיכטר: בדמייך חיי, ציווי לכולנו

יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ אבי דיכטר התייחס היום לפיגוע הקשה בירושלים. הדברים המלאים.

ח"כ אבי דיכטר , י"ח בניסן תשע"ז

אבי דיכטר
אבי דיכטר
פלאש 90

בדמייך חיי, אלה לא רק מילות ההגדה בה קראנו , זהו צווי לכולנו, כל החיים בישראל. לא טרוריסט נקלה ולא שולחיו ישנו זאת. עם ישראל חי!

כמה כואב ועצוב לברך במועדים לשמחה ובשבת שלום, כשבמקביל מודיעים על פיגוע הרצח של סטודנטית בירושלים. מנהג עשו להם צוררי ישראל, לפעול כדי להשבית שמחה מאתנו. קשה לארגוני טרור ערביים לראות שמחה בישראל, הם מעדיפים לחזות בישראל בוכה מבכה את בניה. זו המציאות שטרוריסטים מנסים שנה אחר שנה, חג אחר חג, לעצב עבורנו.

מחבל רוצח בא לירושלים כדי להרוג יהודים. ריבוי יהודים בחול המועד פסח, מתפרש אצל מחבלים פלסטינים כריבוי מטרות. ואם נקלעה למקום אזרחית זרה, הרי שעצם הימצאותה בישראל בצמוד ליהודים, די בכך כדי להצדיק פגיעה בה עד כדי רציחתה. עדיין חקוק בליבי אותו פיגוע נוראי שביצע מחבל מתאבד בליל הסדר במלון "פארק" בנתניה, לפני 15 שנה בדיוק. גם אז לא בדקו המחבלים מי ומי באולם. אם זה מקום של יהודים ויש בו אנשים, כולם בני מוות מבחינתם.

בשעות הערב של 26 מרץ 2002, החוליה בראשותו של רב המרצחים עבאס אלסייד, יצאה מטול כרם כדי לרצוח יהודים. בגלל קדושת ערב הפסח, הם הגיעו במכוניתם לקניון בהרצליה והופתעו מכך שהיה חשוך. עבאס החליט לחזור לטול כרם, כשלפתע המחבל שעל גופו חגורת הנפץ, מוסתרת מתחת לבגדי האישה בהם היה לבוש, אמר לחבריו :" עבדתי פעם במלון "פארק", בואו נעבור לידו, זה לא יאריך את הדרך באופן משמעותי, אולי שם יהיו מספיק יהודים...".

את שורת האנשים שעשתה דרכה אל אולם הסדר במלון, ראו כל חברי החוליה. הם הורידו את המחבל וזה נכנס אל תוך אולם הסדר ופוצץ עצמו כשליד השולחנות מסבים לקריאת ההגדה מאות אנשים, רובן משפחות. 30 הרוגים ולמעלה מ 150 פצועים, זה היה קציר הדמים של אותה חוליה. העומד בראשה נשפט ל 39 מאסרי עולם.

שנה לאחר מכן, בקשתי את הסכמתו של מנהל המלון לקיים את הישיבה השבועית של מטה השב"כ באותו המלון ובאותו האולם שזה עתה שופץ. המנהל שלא האמין למשמע אזניו, נתן מיד את הסכמתו. וכך, בערב פסח שנת 2003, התכנסנו ממש באותו אולם שבו נרצחו ונפצעו אחינו ואחיותינו, וקיימנו את ישיבת המטה שלנו. איני יודע מי היה נרגש יותר, מנהל המלון או אנשי השב"כ והמשטרה שארחתי לישיבה. אני ראיתי בכך שליחות, דרך להראות לעצמנו, אנשי ביטחון ואזרחים, שטרור לא משבית אותנו מחיים גם כשהוא גובה חיים.

רצח הסטודנטית הבריטית היום בירושלים בערב שבת ובחול המועד פסח, כמו רצח החייל אלחי טהר לב בערב החג, לא ישביתו שמחה מישראל. "ושמחת בחגיך", זוהי אמירה ומצווה גם יחד אצל בני חורין כמונו ואצל בני אדם בכלל, יהודים ואחרים. בדמייך חיי, אלה לא רק מילות ההגדה בה קראנו , זהו צווי לכולנו, כל החיים בישראל. לא טרוריסט נקלה ולא שולחיו ישנו זאת. עם ישראל חי !"