בשבע מהדורה דיגיטלית

קריית ספר - המלצותיו של הרב יואל קטן

פרסום הכרך הראשון של 'תורת המלך' עשה כזכור רעש גדול, בעיקר הפרקים העוסקים ביחס לגויי הארץ, ואף גרם למעצרם של מחבריו.

הרב יואל קטן , כ"ד בניסן תשע"ז

הרב יואל קטן
הרב יואל קטן
צילום: אתר ישיבה

תורת המלך.

חלק שני: ציבור ומלכות.

יצחק שפירא ויוסף י' אליצור.

יצהר, המכון התורני שעל יד ישיבת עוד יוסף חי,

תשע"ז. תכז עמ'

(yosie@odyosefchai.org.il)

החלק הזה של 'תורת המלך' ימשוך אליו פחות אש, למרות שגם בו המחפש ימצא חומרי נפץ.

הוא עוסק בעיקרי הסוגיות ההלכתיות שעליהן בנויים חיי הפרט והכלל בארץ, השלטון ההלכתי-אידיאלי וסוגיו, גדרי דיני נפשות המיוחדים למלכות ישראל – כפיית המלך למסור את הנפש לצורך הגנת העם והארץ, היתר מסירות נפש במלחמת רשות שציווה עליה המלך, ההיתר להרוג מורד במלכות, דין כיבוש שטחים שאינם ארץ ישראל מהאומות סביבנו, ההיתר של המלך לכבוש לעבדות את גויי הארצות שמסביב, ועוד ועוד.

יודעים המחברים שחלק גדול מן ההלכות אינן כרגע הלכה למעשה, אבל בירורי ההלכה הללו אינם שונים מעיסוק בקודשים, שהרי במהרה ייבנה המקדש ונחזור שוב לקיים את שורת הדין בכל חלקי התורה. אולם קיימים גם פרטים מעשיים מאוד בספר הזה, כמו גדרי דינא דמלכותא וכדומה.

אהבת עולם אהבתיך.

הרב אלחנן אלרן.

מהדורה שנייה.

רמת השרון, תשע"ז. 266 עמ'

(veahavatolam@gmail.com)

בתריסר פרקים מציג הרב אלרן, ר"מ בישיבת רמת השרון שבראשות הרב ראובן ששון ובנשיאות הרב נחום רכל, איך אפשר בעין טובה ובלב טוב להפוך את כל העולם ואת כל בני האדם, ואת הקשרים שביניהם ובין ריבונו של עולם, למאירים, שמחים, אופטימיים, אהובים ואוהבים.

משולבים בספר פרקי עיון וסיפורי צדיקים בני כל הדורות, בעדינות מיוחדת ובחן ובחסד יוצאים מן הכלל, וכמו שכותב הרב רכל בדברי הפתיחה שלו – הרגשת רוממות של אהבה וחסד עוטפים את הקורא בו.

י"ב פרקים בספר, הראשון עוסק בלב טהור והאחרון באהבת חסד, וביניהם דברים על טוב ה' ועל כך שכל יהודי הוא בן יחיד לריבונו של עולם, על המלחמה המוסרית של כל אחד ואחד, על התשובה ועל השכר ועל גן העדן בעולם הזה ובעולם הבא, על הענווה והשמחה ועוד ועוד.

כֹתלנו. ספר היובל לישיבת הכותל.

כתב וערך: אלעד ברנד.

ירושלים, ישיבת הכותל, תשע"ז. 569 עמ'

(02-6288175)

הצעד הראשון שנעשה למען הקמת ישיבת הכותל היה גלויה שנשלחה לראש הממשלה לוי אשכול באמצע מלחמת ששת הימים מאברהם דימנט, מנכ"ל מרכז ישיבות בני עקיבא. דימנט, שהיה אז חייל מילואים, שמע ברדיו על שחרור ירושלים וכתב לאשכול שיש להקים מיידית ישיבה בעיר העתיקה, ושהוא מוכן לסייע בכך. זה היה הפתית הראשון בכדור השלג שבסופו קמה הישיבה לאחר כעשרה שבועות, לא ברובע היהודי שהיה הרוס לחלוטין – אלא במבנה ירדני לא רחוק מהכותל.

השיעור הראשון בשיבה ניתן על ידי הרב אריה בינה, ראש ישיבת נתיב מאיר, בערב תשעה באב תשכ"ז בשעה שתיים אחר הצהריים, מול כמה עשרות בוגרי שמיניות שהתנדבו להיות הראשונים. ההתקדמות הייתה מהירה, ולהצלחה הזאת אבות רבים, כולם מנויים בפרקי התולדה הנפלאים בראש הספר. הבולט שבהם הוא הרב ח"י הדרי, שבמשך יותר משלושים שנה עמד בראש הישיבה, וגם עתה כנשיאה חותמו ניכר.

הפרק האחרון בי"ד פרקי התולדה עוסק בחללי הישיבה במערכות ישראל הי"ד, ואחריהם נמצאים כ"ה מאמרים באגדה והלכה בענייני ירושלים מאת ראשי הישיבה ור"מים בהווה ובעבר, ופירושים לפי סדר פרשות השבוע מאת בוגרי הישיבה ותלמידיה לפי סדר המחזורים, כולל בוגרי תוכנית בני חו"ל.

אשרי מי שרואה את חלומו מתגשם מול עיניו! ומכאן קריאה לישיבות הוותיקות להכין ספר יובל מעין זה. המייסדים מתבגרים והתיעוד נעלם והזמן דוחק.

לתגובות: wso.shaalvim@gmail.com