אני לא נעלב ולא חרד מהדברים שנכתבו בעיתון 'הארץ', ולא מצליח להבין את הנרעשים.
ראשית, אין ממה להתרגש. המילים שלהם לא חשובות כנגד האמת והמציאות. עוד פטפטת של אנשים מתוסכלים וחוששים, בצדק מסוים. סוף כל סוף ציבור קיצוני ושולי בעם ישראל מתחיל להבין מהו הכוח הסגולי והממשי של הציבור הקרוי "דתי לאומי".
אני לא נרעש ולא נעלב. ממש הפוך. רוב מוחלט של הכותבים והקוראים יודעים את השקר והעליבות של הדברים שנכתבו והכתוב מוסיף נקודות זכות לדרכנו.
יש לנו שליחות, ויש לנו אג'נדה ברורה וסדורה שלא תיחלש ואף תתעצם.
אל לנו להתבלבל ממילים שבאות מלב מקנא ומזוהם, כמאמר הכתוב: הכלבים נובחים והשיירה עוברת. אכן יש לבדוק את דרכנו, לשפר ולטהר ולחזק את פועלנו וצדקת דרכנו. חזק ונתחזק בעד עמנו נוכח המתבלבלים.
אין ספק שיש כאלה החוששים מאוד מהריבוי באיכות וכמות של הציבור הדתי-לאומי בציבור הישראלי. הם משקיעים כספים ומלל כדי להחליש ולבזות אותנו בצבא, בחינוך ובתקשורת ולא עולה בידם. מאוד מתסכל ומאכזב ואף מייאש. כל ניסיון להילחם או להיעלב יחזק את רוחם, ועלול ללמד על חולשתנו באמונה בדרכנו.
נהיה נאמנים לדרכנו ומאמינים בבוראנו כי יעשה הטוב והאמת למען עמו. כי לא ייטוש ולא נוטש ה' עמו. בעינינו אנו רואים זאת כבר שנים רבות והתהליך מתעצם מדי יום ביומו, גם אם יש מעט ירידות כלפי חוץ לעתים.
דאע"ש מפחיד אנשים מסוימים, וגם הציבור הדתי-לאומי גורם לכאלה לחשוש שגונבים להם את המדינה והובלתה. בשקט ובחוסר רעש ולחץ נשדר להם כי אין אנו יראים מהמילים שלהם ונישאר דבוקים באמת ובמעשים שלנו, גם למענם.
הרב זאב קרוב