בועז העצני: להמשיך באותה דרך

כיצד על הציונות הדתית להגיב למתקפה עליה בעיתון 'הארץ'?

נעמה בן-חיים , כ"ד בניסן תשע"ז

בועז העצני
בועז העצני
צילום: קדמיאלה העצני

ההתקפה הפרועה של עיתון 'הארץ' על הציונות הדתית היא חלק מתהליך רחב של הקצנה הנובע מאובדן עשתונות שעובר השמאל הקיצוני, שכן הסגנון מוכה הכלבת הזה גורם נזק עצום לשמאל ולעיתון עצמו.

השתוללות השמאל נובעת משילוב של התכווצותו המספרית והתרופפות אחיזתו בשלטון.

השמאל בהתכווצות מספרית. הניסיון ליישם את התאוריות המדיניות של "שלום תמורת שטחים" שהכזיב ואף הוביל אל ההפך מהציפיות, גרם לרבים בשמאל לנוע ימינה. במקביל, לימין, בייחוד הדתי, יש יותר ילדים, וזהו מגזר שגדל מבחינה פיזית. את הפער הזה אפשר היה לראות באופן מוחשי בהפגנות ערב הבחירות האחרונות, שתיהן בכיכר רבין. הימין מילא את הכיכר, בעוד שהשמאל מילא רק שני שלישים ממנה, כשההבדל הוא הנוער שלא נולד לשמאל בעשרים השנים האחרונות.

השמאל היה פעם אליטה משרתת, בביטחון, ביישוב הארץ ובמשימות לאומיות. עם הנשיאה בנטל באה האחריות וההנהגה. לאחר שאיבד את האידיאולוגיה הציונית ופטר עצמו מנשיאה במשימות לאומיות, הוא מתחיל לגלות כי ישיבה בבתי קפה אינה השיטה היעילה ביותר להגיע להנהגה ולהישאר בה. למרבה הזוועה הימין, ובייחוד הציונות הדתית הבזויה, הפרימיטיבית והנחותה בעיניהם, הם שמילאו את מקומו בחזיתות שהוא נטש, וכתוצאה בלתי נמנעת הם מתקרבים להנהגה.

עיתון 'הארץ', שרגיל לחלק הוראות ולראות כיצד המדינה מצייתת, וכיצד יתר העולם הקורא אותו מכתיב מדיניות לישראל לפי המלצתו, רואה בעיניים כלות כיצד לאט לאט השיטה כבר פחות עובדת, ומכאן מגיע התסכול הבלתי נשלט.

לכן צריכה התגובה לנבוע מהבנת הסיבה להיסטריה של 'הארץ'. הצווחות הללו מוכיחות כי הציונות הדתית נמצאת בדרך הנכונה, ואם זה עובד – אסור לגעת. יש להמשיך לשאת בעול המשימות הלאומיות ולשאוף להשפיע על דרכה של המדינה בלי רגשי נחיתות. לכן גם אסור להיגרר להתנצחות עם פרחחי 'הארץ', אלא להגיב בשלווה ובייחוד בהומור.

בועז העצני