בשבע מהדורה דיגיטלית

"זו לא המרה"

הרב שמואל אליהו: "ארגוני הלהט"ב רוצים להפוך את השיח שלנו לפסול"

אבישי גרינצייג , כ"ד בניסן תשע"ז

כנס רבני קהילות קדושים תהיו
כנס רבני קהילות קדושים תהיו
צילום: איגוד רבני קהילות

"בגיל 13 לא יכולתי לדבר על זה עם חברים בגלל הבושה. חשבתי שאסור לחשוב על בנות אבל מותר לחשוב על בנים, חשבתי שמותר לדמיין את עצמי עם מבוגר. נכנסתי לדיכאון, פניתי להרבה אנשים. לא פניתי להורים, כי לא יכולתי לדבר איתם על זה. פניתי לרב של בית הספר והקפתי את הבעיה מסביב, הוא לא הבין לאן אני חותר. בגיל 17 ניסיתי להתאבד ולא הצלחתי".

במילים הללו תיאר א', בחור דתי, את ההתמודדות שעבר בתחום הנטייה המינית במהלך שנותיו. את הדברים סיפר א' לא בהרצאה בבית הגאה הדתי, אלא בדברים שנשא בפני כ‑200 רבנים, בהם רבני ערים, יישובים וקהילות, מחנכים ומנהלי בתי ספר. הכנס התקיים השבוע ביוזמת 'איגוד רבני קהילות' בראשות הרב עמיחי אליהו ומרכז 'בקדושה' בראשות אלעזר אנסבכר.

בכנס נאמו הרבנים הרב שמואל אליהו, הרב יעקב אריאל והרב ארל'ה הראל, אנשי מקצוע בהם ראש היחידה לאנדוקרינולוגיה ילדים בבית החולים הדסה פרופ' דוד צנגן, הפסיכולוג אליהו אקרמן, וכן מתמודדים מקרב עמותת 'כמוך' שמאגדת הומואים דתיים בליווי רבנים שונים. בהמשך הכנס שמעו הרבנים את סיפוריהם של המתמודדים וישבו לשולחנות עגולים יחד עם אנשי מקצוע כדי לקבל כלים מעשיים לטיפול והפניה. ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) השתתף אף הוא בכנס הייחודי.

"זו לא המרה"

בשנים האחרונות מתחוללת מחלוקת עזה בקרב החוקרים בשאלת הנטייה המינית. אלו שרוצים להכשיר את קהילת הלהט"ב טוענים כי מדובר בנטייה טבעית מולדת ונורמלית, שלא ניתנת לשינוי, זאת למרות שכל מאמציהם ומחקריהם למצוא את הגן שאחראי על המשיכה החד-מינית לא עלו יפה. המתנגדים מציגים מחקרים הפוכים שמצביעים על יכולת גדולה לשינוי, ועל כך שרבים מאוד מבעלי הנטייה החד-מינית כלל אינם נחשבים כאלה. "חלקם טיפחו בעצמם את הנטייה כנערים, וחלקם חשים נטייה כפולה - לגברים ולנשים כאחד", אומר אחד מחלוצי המחקר בתחום, הפסיכולוג אליהו אקרמן.

אקרמן, תושב גוש קטיף לשעבר וכיום מתגורר ביישוב אמציה, מתנגד למושג "טיפולי המרה" שמייצרים קונוטציה שלילית כאילו מדובר בהמרת דת. "זו לא המרה. מותר לנו לסייע לאנשים שפונים אלינו, למרות שמנסים לצייר זאת כמעשה לא חוקי. יש חבר'ה שסובלים מאוד, בלי חיי יום ובלי חיי לילה. הם יושבים בישיבה או בתנועות נוער, נראים מצוין, אבל הם לבד עם עצמם וחווים סיוט אחד גדול, סוג של פיצול אישיות", הוא אומר. "אנחנו זקוקים לאנשי מקצוע טובים, ללמוד הרבה את הסוגיה. יש מנהיגים עם בורות מדהימה. הטיפול דורש מיומנות, מקצועיות, אהבה והרבה עבודה".

אקרמן מוסיף כי מדובר בפיקוח נפשות של ממש, ורב הקהילה צריך להרבות אהבה, עידוד, נתינת תקווה והבעת אמון ביכולת לשנות ולהתקדם. "אנשים נפתחים לפני רב הקהילה. תגובה נכונה יכולה להרים את האדם ולקדם אותו, אבל תגובה לא נכונה - והוא עלול ליפול מגובה רב. לקהילה ולרב הקהילה יש כוח. רב הקהילה צריך ללוות, להיות בקשר עם המטופל והמטפלים".

פרופ' דוד צנגן, אשר מתמחה גם הוא בתחום, מסביר כי "ההבנה הביולוגית של המשיכה החד-מינית נמצאת עדיין בחיתוליה. לא הצלחנו למצוא גן שמשפיע על ההומוסקסואליות". האם המשיכה החד-מינית נובעת משינויים גנטיים או שמדובר בתופעה פסיכולוגית? לדברי פרופ' צנגן זה לא משנה לשאלה אם מותר לטפל במצוקתם של הנערים הללו או לא: "בכל המחלות הגנטיות שאנחנו מכירים אותן ויודעים את הסיבה שלהן – אנחנו מטפלים, והרבה פעמים בהצלחה. ולא כל מחלה שהיא פסיכולוגית אנחנו יודעים לטפל. אז מה זה משנה?".

"אף רב לא פטור מהתעסקות בתופעה"

הרב עמיחי אליהו, מארגן הכנס, הציג נתונים רשמיים של משרד הפנים לפיהם מתוך מיליון וחצי זוגות נשואים של גבר ואישה, רק שברי אחוז בלבד הם זוגות חד מיניים. למרות המספר הקטן, סיפר הרב אליהו כי הרעיון לקיים את הכנס בא מתוך הצורך הגובר בקרב הרבנים בשטח. "הרבנים מגלים יותר ויותר את התופעה במגזר הדתי, ומתפשטת ההבנה כי בלי כלים מקצועיים עלולים הרבנים לגרום נזק רב לבחורים שבאים להתייעץ עמם".

"אף רב קהילה לא יכול לומר שהוא פטור מהתעסקות בתופעה בטענה שאצלו בקהילה היא לא קיימת. התופעה הזאת קיימת בכל קהילה, אם לא על פני השטח אז מתחת לפני השטח. לכן אנחנו חייבים לדעת כיצד להתמודד", טען בכנס הרב ארל'ה הראל, מי שעמד בעבר בראש ישיבת ההסדר בשילה ומזה מספר שנים מקדיש חלק ניכר מזמנו ומרצו לעיסוק בסוגיית הלהט"ב בציבור הדתי. "צריך לדעת שיש הרבה סוגים של משיכות, ולא כל מי שחש משיכה כלשהי לבן מינו נחשב מקהילת הלהט"ב, למרות שמחקרים אוהבים להכניס אותם בפנים כדי לנפח את האחוזים. יש הרבה שמתלבטים אבל רק חלק מתוכם נמשכים רק לבנים. בכלל, ספרות המחקר ממומנת ומתוזמנת, ומחקרים שנוגדים את האג'נדה של הלהט"בים נתקלים בחומה המקשה על פרסומם".

אחת הטענות הרווחות בשיח של ארגוני הלהט"בים הדתיים (כדוגמת 'חברותא' ו'הו"ד') היא שהתורה אוסרת רק את הפעולה של משכב זכר, אך אין איסור בחיים משותפים של שני גברים. הרב הראל ואנשי ארגון 'כמוך' שוללים תפיסה זו: "אין בתורה זוגיות בלי מיניות, כשם שאין מיניות בלי זוגיות. לכן אין כל לגיטימציה לזוגיות בין גברים לפי התורה. התורה מתנגדת לא רק למשכב זכר אלא גם לזוגיות בין גברים. יש שלילה מוחלטת של הדבר הזה, ואין שום רב שמתיר אותו".

הרב הראל תוקף גם את עמדת משרד החינוך המתקצב את תנועת הנוער הלהט"ב 'איגי' בנדיבות, אך לא מוכן לתקצב ארגון דתי שמסייע לנוער הזה בדרך של תורה. "מאות נערים שמגיעים ל'איגי' מקבלים הסתה מסודרת נגד כל טיפול או שינוי. הם מטיפים ללגיטימיות מלאה לכל מיניות חד-מינית. הם משכנעים אותם שאין שום פגם בחיים חד-מיניים, ומקבעים את המשיכה שלהם לבני מינם באופן שפעמים רבות לא ניתן אחר כך לשינוי. גם באגף הדתי של 'איגי' מטיפים את אותן הטפות ומונעים מהם כל גישה למטפלים בדרכה של ההלכה".

הרב הראל אף מתריע מפני התופעה של רבנים שמעבירים את הטיפול בנערים לידי פסיכולוג חילוני: "כמעט כל שבוע אני נתקל בסיטואציה של רב שהפנה בחור לפסיכולוג לא דתי. ב‑99 אחוזים מהמקרים הם לא יצליחו לעזור לבחורים הללו. פסיכולוג שלא מגיע ממקום אמוני, לא יצליח בשום אופן לסייע לבחורים הללו, או כי הוא ישכנע אותם שאין שום בעיה בחיים חד-מיניים ויעודד אותם 'לצאת מהארון', או כי הוא פשוט לא מסוגל להבין את המצוקה שלהם. הוא לא חי במציאות הזאת ולא מבין את השפה הדתית".

הרב אליהו: לא לתת שום לגיטימציה

המרצים הביעו הסכמה רחבה כי יש ליצור הפרדה בין המתמודדים עצמם ובין התופעה, וכי יש לסייע למי שמעוניינים לחיות חיי משפחה רגילים לעשות זאת ככל שיינתן.

הרב שמואל אליהו, רבה של העיר צפת, נשא בכנס דברים חריפים בגנות ההשתקה של הרבנים ואנשי המקצוע שמתייחסים לסוגיית הלהט"ב מנקודת מבט תורנית. הרב אליהו עודד את הרבנים לגלות אומץ לב רבני, לומר את דבריהם בגאון וללא מורא: "יש פה התמודדות ציבורית עם מטרה מוצהרת, והארגונים השונים מתקדמים לעבר אותה מטרה צעד אחר צעד. הם רוצים להפוך את השיח הציבורי שבו רבנים ואנשי מקצוע מדברים על אפשרויות שינוי לשיח פסול ולא לגיטימי".

הרב אליהו הזכיר לציבור הרבנים את הדרמה שהתחוללה סביב 'כנס ירושלים' לפני שנתיים. אחד ממושבי הכנס עסק בשאלה אם טיפולי המרה הם פתרון רצוי לבעלי נטייה חד-מינית. ארגוני הלהט"ב זעמו על עצם השאלה, והפעילו לחץ כבד על כל משתתפי הכנס לבטל את השתתפותם. כתוצאה מהלחץ ביטלו את השתתפותם נשיא המדינה ראובן ריבלין ויו"ר מפלגת העבודה לשעבר ח"כ שלי יחימוביץ', זאת למרות שלא הוזמנו כלל להשתתף באותו מושב.

אך הארגונים הללו לא עוצרים בשיח התקשורתי ובהפעלת לחצים ציבוריים, אלא מנסים לכפות עצמם באמצעות חקיקה, כפי שמספר הרב אליהו: "לפני חודש וחצי הוגשה הצעת חוק ביוזמת חברת הכנסת יעל גרמן מ'יש עתיד' שמטרתה לאסור בחוק טיפולים, ובעצם לממן טיפולי המרה שמנתחים גברים בסכין, ומלעיטים אותם בהורמונים חיצוניים כדי שייראו כמו נשים. מן העבר השני הם רוצים לאסור שיחה עם בחור מבולבל, שלא מכיר את הזהות המינית שלו, ולחזק אותו שהוא גבר. הם רוצים לאסור את מה שאנחנו עוסקים בו עכשיו. ככה יוצרים אווירה ציבורית שכנס כזה לא יכול להתקיים ושוללים ממנו את הלגיטימציה".

הרב קרא לרבנים ואמר: "יש לנו תפקיד כרבנים בכנס הזה. מאות רבנים מתכנסים ואומרים – לא תפחידו אותנו. נאמר דברי תורה, גם אם נהיה בודדים, כי בסוף ננצח. תפקידו של רב הוא לא להתקפל".

הרב אליהו הדגיש כי יש צורך לאהוב את בעלי הנטיות הללו אהבת עולם, אבל לא לתת לתופעה הזאת שום לגיטימציה. לדבריו אפשר להזמין בן כזה לשבת ולליל הסדר מכל הלב והנשמה, אך אסור ללכת לחתונה של זוג כזה ולא מזמינים זוג כזה להופיע ביחד. ההופעה המשותפת, טוען הרב אליהו, משדרת לגיטימציה והיא נקלטת על ידי בני הבית האחרים.

Gravishai@gmail.com