הערבים גונבים מים והשדות יבשים

מכת גניבות המים מתעצמת בצפון בקעת הירדן. אפס קוב מים הגיעו לשדות כשבדרך ערביי ברדלה גונבים את המים ומעבירים לשדותיהם.

שמעון כהן , כ"ט בניסן תשע"ז

חקלאות במצוקה. צפון בקעת הירדן
חקלאות במצוקה. צפון בקעת הירדן
צילום: שמעון כהן

החקלאי יהודה רינס, ממקימי מחולה, מספר ביומן ערוץ 7 על מצוקת מים של ממש הגורמת לאלפי דונמים של חקלאות להישאר יבשים לחלוטין, וכל זאת בשל גניבת המים שמבצעים כפרי הערבים הסמוכים באופן שיטתי ובימים האחרונים שברה שיאים של ממש.

"בימים האחרונים הבעיה החריפה", הוא אומר ומבהיר: "הערבים תפסו את הפרינציפ. מקורות יודעים כבר יותר משנתיים על גניבות המים, ועל פי נתונים שלהם הערבים גנבו בשנה שעברה 2.5 מיליון קוב מקידוח ברדלה, ובפועל מקורות מאשימה את המנהל והמנהל את מקורות, והערבים מגדילים את הגניבות כי לא עושים כלום".

ממשיך רינס ומספר כי ראש מועצת בקעת הירדן, דוד אלחיאני, שאינו שוהה כעת בארץ מנסה לסייע ממקום מושבו בחו"ל ולהפעיל את הגורמים הרלוונטיים, אך ככל הנראה לא בהצלחה יתרה שכן מהשבוע שעבר אין לחקלאי צפון הבקעה מים להשקיה ואלפי דונמים נותרים יבשים. זאת בעוד החקלאות הערבית שמסביב פורחת וירוקה בשל אותם מים גנובים.

"אלפי דונם של שטחים חקלאיים ערביים מתפתחים במים גנובים וכולם שותקים, והפלחה של היהודים מתייבשת, למרות שהחקלאות שלנו קיימת כחוק ומכסת המים שלנו נקבעה בחוק".

סיפורו של קידוח ברדלה מתחיל בשנות השבעים, אז בוצע הקידוח ממערב לכפר ברדלה וממנו נמשך קו המים מזרחה לכיוון אדמות מחולה, ואולם עם חלוף השנים החליטו ערביי הכפר לבנות מסביב ועל הקידוח ולגנוב את המים שבו. "הייתה אשליה שניתן יהיה להעביר קו בתוך כפר ערבי והכול יעבור בשלום, אבל הערבים הבינו שהיהודים פראיירים והתחילו לגנוב. עבורם זו מצווה לגנוב והם התחילו לגנוב מאה מאתיים ושלוש מאות קוב וזה גדל עוד ועוד", מספר רינס המציין כי ההחלטה שהתקבלה היא להעביר 200-300 קוב לטובת ערביי הכפר עצמו, אך אלה אינם מסתפקים בכך ובוחרים לגנוב עוד ועוד אלפי קוב של מים.

השינוי שחל בימים האחרונים, מסביר יהודה, הוא פשוט: "נעשה יותר חם ולכן הם לוקחים יותר מים". לדבריו גם השר אורי אריאל וחברי הכנסת יוגב והרב בן דהן מנסים לפעול, אך גלגלי השיניים של הבירוקרטיה הישראלית פועלים לאט ומענה אינו ניתן לחקלאים שרואים כיצד אדמותיהם מתייבשות והולכות, ושטחי מרווה, רוזמרין ובזיליקום נותרים ללא השקיה ולמעשה קורסים ונופלים. "לא יאומן שזה קורה אחרי חמישים שנות חקלאות".

הפתרון, אגב, מאוד פשוט, מסביר רינס: "המנהל צריך להוריד שני מחפרונים עם צוות אבטחה של חטיבת הבקעה, עוברים לאורך הקו, מוצאים את המקומות הגנובים וסותמים אותם. הרי אם אגנוב רכב בתל אביב יעצרו אותי מיד. צריך לנהוג אותו דבר גם כאן. לגבי העתיד ישנה תכנית לעקוף את הכפר, אבל היא תיקח זמן. בינתיים צריך לבטן את המקומות שמהם הם גונבים".

את דבריו הוא מסכם ומספר כי כיום לאדמות מחולה וצפון הבקעה מגיעה כמות של אפס קוב מים שכן ערביי הכפר קודחים ושואבים מים לאורך כל הדרך מהקידוח ועד לשדות.

מהמינהל האזרחי נמסר כי "הנושא מצוי באחריות רשות המים ומקורות אשר צריכות להצביע על מיקום גניבת המים לצורך ביצוע אכיפה. נדגיש כי כדי לטפל בנושא הנחה ראש המנהל לבצע אכיפה בשטח B עם קבלת המיקום המדויק באמצעות יחידת הפיקוח של המנהל האזרחי אשר פועלת מידי יום לאכיפה ומניעת גניבות מים".

מרשות המים נמסר כי "החורפים האחרונים בשילוב עונת מעבר חמה במיוחד הביאו לגידול בביקוש למים אצל כולם. זה לא מצדיק גניבות מים, ואלו אכן קיימות ובהיקף משמעותי".

"נושא גניבות המים באזור ברדלה ידוע, אינו פשוט ומטופל ע"י הגורמים המתאימים. על פי החוק, הסמכות והאחריות לטיפול בגניבות המים הינו של המינהל האזרחי, האחראי על השטח. המינהל מבצע זאת באמצעות יחידת הפיקוח שלו, המפעילה קבלן העושה את העבודה בפועל, והן באמצעות יחידת המים הפלשתינית של קמ"ט מים וכן באמצעות קבלן של חב' מקורות. רשות המים באמצעות צוותי הצפ"א מסייעים במידע ובהכוונה. כל הגורמים הרלוונטיים עובדים בשיתוף פעולה לטובת העניין".