קידוש ה' בדחיית הילולת ל"ג בעומר

ראש ישיבת עתניאל הרב רא"ם הכהן משיב לשאלה האם מותר להשתתף בהילולא במירון כשיש חשש לחילול שבת. הדברים המלאים.

הרב רא"ם הכהן , כ"ט בניסן תשע"ז

הרב רא"ם הכהן
הרב רא"ם הכהן
שלומי שלמוני

שאלה: האם השנה, שחל ל"ג בעומר במוצאי שבת, מותר להשתתף בהילולא במירון המתקיימת בהדלקה במוצאי שבת וגורמת לחילול שבת המוני?

חילול שבת בהיערכות להדלקה

במספר מקומות בש"ס מובא שדיין צריך לדון "דין אמת לאמיתו". הגר"א מבאר את כפל הלשון כרומזים לשני מרכיבי פסיקת הדין: ידיעת הדין על בוריו, והכרת המציאות לאשורה.

ישנם שלושה מוקדים של חילול שבת בקיום ארוע ההדלקה במירון במוצאי שבת - גם אם ההדלקה נעשית בחצות:

היערכות המשטרה מבעוד יום (כך צוטט ב'מקור ראשון' כ"ה בניסן תשע"ז, מפי גורמים במשטרת ישראל)

חילול שבת של ההמון, שרבים ממנו בעלי זיקה למסורת ישראל אך אינם מקפידים לצערנו על שמירת השבת, ויוצאים מבעוד יום כדי לתפוס מקום.

חילול שבת של נהגי ההסעות אשר נערכים למבצע לוגיסטי מורכב זה מבעוד יום (כך העידו בפניי נהגי אוטובוסים מאזור הדרום בפעם הקודמת שחל ל"ג בעומר במוצאי שבת).

תקנות חז"ל לדחות מצוות משום חשש חילול שבת

חכמים ביטלו קיום מצוות דאורייתא בגלל חשש רחוק מחילול שבת. בראש השנה שחל בשבת מובא בגמ' במסכת ראש השנה:

דאמר רבה: הכל חייבין בתקיעת שופר, ואין הכל בקיאין בתקיעת שופר, גזירה שמא יטלנו בידו וילך אצל הבקי ללמוד, ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים. והיינו טעמא דלולב, והיינו טעמא דמגילה.

וכן מובא בגמ' בסוכה (מב,ב) ביחס לארבעת המנים בשבת.

גדולי עולם עסקו בשאלה העמוקה איך חכמים ביטלו מצוות תקיעת שופר שהיא מצווה מדאורייתא שכל רזי תורה תלויים בה בגלל חשש רחוק של חילול שבת.

יש להוסיף, שלדעת רוב הפוסקים (כשיטת רש"י עירובין ו,א ונ"ט, א) מלאכת הוצאה אינה מדאורייתא אלא אם כן יש ששים ריבוא איש העוברים בדרך זו, וכל העירובין של צורת הפתח הנבנים בערי ישראל מסתמכים על שיטה זו, וכבר כתב ערוך-השולחן (שמה) ש"כבר יצאה בת קול והתירה את העירובין", ובכל זאת עם ישראל בגלל חשש מחילול שבת של יחידים ביטלו קיום מצווה מדאורייתא ולא ראינו פורץ גדר ותוקע בשבת. מסוגיה זאת אנחנו למדים מה היא האחריות הרובצת על גדולי ישראל על מנת שעם ישראל לא יכשל חס וחלילה מחילול שבת.

אין ספק שדחיית ההילולא ממוצאי שבת ל"ג בעומר לל"ד בעומר היא הדרך הנכונה על מנת למנוע חילול שבת וחלה חובה על גדולי התורה למנוע את קיום ההילולא במוצאי שבת.

קידוש ה' בדחיית ההילולא מפני קדושת השבת

בסיעתא דשמיא ישנו קידוש ה' גדול שמדינת ישראל של עם ישראל השב לציון דוחה את יום הזכרון לשואה, את יום הזכרון לחללי צה"ל ואת יום העצמאות בגלל קדושת השבת.

בדור הגאולה אנחנו צריכים לחזור לאחריות הלאומית שיש לנו על קיום התורה לכלל ישראל. ביחס לחטא עכן הנביא אומר: "חטא ישראל" אע"פ שרק עכן חטא ומבארת הגמ' בסנהדרין (מג,ב):

אמר רבי יוחנן משום רבי אלעזר ברבי שמעון: לפי שלא ענש על הנסתרות עד שעברו ישראל את הירדן. כתנאי (=הדבר נתון במחלוקת תנאים): "הנסתרת לה' אלהינו והנגלת לנו ולבנינו עד עולם" למה נקוד על "לנו ולבנינו" ועל עי"ן שב"עד"? מלמד שלא ענש על הנסתרות עד שעברו ישראל את הירדן, דברי רבי יהודה. אמר ליה רבי נחמיה: וכי ענש על הנסתרות לעולם? והלא כבר נאמר "עד עולם"? אלא כשם שלא ענש על הנסתרות, כך לא ענש על עונשין שבגלוי עד שעברו ישראל את הירדן.

והגמ' בערובין (לט,א) עוסקת בכלל: "כל ישראל ערבין זה בזה".

בנושא דידן אין לציבור שומרי התורה כל מניעות מלמנוע חילול שבת והדבר תלוי רק בנו, השאלה היא האם אנחנו מרגישים אחריות על כלל ישראל או שאנחנו נמצאים בגלות ועוסקים בהילולא של תורת פרט.

אין לי ספק שבזכות דחיית ההילולא של רשב"י מל"ג בעומר לל"ד בעומר יתקדם עם ישראל מספירת "הוד שבהוד" (ספירת ל"ג בעומר) ל"יסוד שבהוד" (ספירת ל"ד בעומר). ספירת היסוד הינה הספירה של יוסף הצדיק, ונתקדם לגאולה השלמה של משיח בן יוסף המתאחד עם משיח בן דוד והיו לאחדים בידיך. ובזכות דחיית יום הזכרון לחללי צה"ל מספירת "הוד שבתפארת" ל"יסוד שבתפארת", ודחיית יום העצמאות מספירת "יסוד שבתפארת" ל"מלכות שבתפארת" נזכה לספירת המלכות "דלית ליה מגרמיה כלום" (=שאין לה מעצמה כלום; שהיא אינה אלא משכן להשראת שכינה) שהיא ספירת משיח בן דוד.

ובזכות שמירת השבת נזכה להגיע ליום החמישים טהורים בספירת "מלכות שבמלכות" לקבלת תורה בטהרה.