הצהרון הטוב ביותר הוא הבית

רבים מתלהבים מהתוכנית "נטו למשפחה" של שר האוצר אבל האם עידוד הורים להמשיך לעבוד כל כך הרבה שעות טוב למשפחה?

שושנה הימן , א' באייר תשע"ז

ילדה עם הורה (אילוסטרציה)
ילדה עם הורה (אילוסטרציה)
צילום: iStock

לפני שנקבל בשמחה ונראה בהחלטה על סבסוד צהרונים אות התקדמות וניצחון למשפחה, כדאי לחשוב על ההשלכות ארוכות הטווח.

אין ספק שהורים בישראל עובדים קשה. אפילו קשה מאוד. אבל האם עידוד הורים להמשיך לעבוד כל כך הרבה שעות, ולשלוח את הילדים לבלות כל כך הרבה שעות במסגרת חוץ-ביתית, טוב למשפחה?

המדינה החלוצית שיזמה מהלך דומה היא שבדיה, שהחלה כבר בתחילת שנות ה-70 לספק מעונות יום מסובסדים על מנת לעודד את שני ההורים להשתלב בשוק העבודה. לנו יש את הפריבילגיה שלשבדיה לא היתה, וזה ללמוד מהטעות שלהם.

לאחר עשרות שנות מחקר בשבדיה, כיום יודעים שחלה הידרדרות בתחומים רבים בחברה השבדית, הידרדרות שרבים משייכים לתכנית העל של שבדיה לשוויון הזדמנויות ותמיכה במשפחה.

יש לציין שהתכנית השבדית כוללת גם 480 יום חופשת לידה, מתוכם 90 השמורים לאב.

להלן ממצאים כלליים במחקרים שבדיים:

  • הידרדרות בבריאות הפסיכולוגית אצל צעירים, כולל הפרעות פסיכוסומטיות ופסיכולוגית.
  • ירידה בתוצרי למידה וירידה מהציונים הטובים בעולם לבינונית.
  • עלייה משמעותית בבעיות משמעת בבתי הספר, הכוללות היעדרויות, איחורים, הפרעות וניבולי פה.
  • שיעורים גבוהים של ימי מחלה, במיוחד בקרב נשים וכן פרישה מוקדמת של נשים, עקב שחיקה וקושי בשמירת האיזון בין משפחה לעבודה.
  • סטטיסטיקות גבוהות במיוחד של חופשות מחלה בקרב צוותים של מטפלות במעונות יום.
  • יכולת הורית מתדרדרת, גם בקרב הורים מהמעמד הבינוני ומעלה, היעדר מודעות לצרכי הילדים, קושי הולך וגובר לספק מענה לצרכים רגשיים בסיסיים וכן קושי לקבוע גבולות.
  • איכות צונחת של מעונות היום, עקב משברים פיננסים למיניהם.

התוצאות מפתיעות ומעוררות דאגה. חיזוק לטענות אלינו הגיע מדו״ח משנת 2008 של מרכז אינוצ'נטי למחקר של UNICEF, שבחן את הטיפול בילדים צעירים במדינות העשירות והמתקדמות בעולם, שהלכו בכיוון ששבדיה התוותה.

המחקר בחן מדינות השייכות ל-OECD, וביניהם ישראל. תוצאות אלו חיזקו את החשש שאנו לא מתקדמים בכיוון הנכון בפתרונות המוצעים כיום לטיפול בילדים צעירים.

הדו״ח המלא, שכותרתו ׳השינוי בטיפול בילדים: טבלה של החינוך והטיפול בילדים רכים במדינות מתקדמות כלכלית', הוא באורך 35 עמודים. להלן הנקודות המשמעותיות ביותר, שנתמכות על ידי מקורות רבים מתחומי הפסיכולוגיה התפתחותית, פסיכולוגיה היקשרותית ומדעי המוח.

  • מוסכם על הכל שהמצב האידיאלי לילדים צעירים הוא להיות מטופלים בבית בידי דמות ההיקשרות הראשונית שלהם, האם או האב, המעניקים טיפול אמפתי ואת הסוג הנכון של אווירה וגירוי סביבתי.
  • טיפול במסגרות חוץ-ביתיות בגיל טרום בית ספר הפך לנחוץ בשל סיבות כלכליות וחברתיות, וגופים ממשלתיים נאלצים למצוא פתרון למשפחות שבהן שני ההורים עובדים, למשקי בית חד-הוריים או למשפחות הנעדרות יכולת לדאוג לילדיהן.
  • המגמה במדינות OECD (הארגון האירופי לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי) היא לשים מספר גדל והולך של ילדים בטיפול חוץ-ביתי מגיל יותר ויותר צעיר, ולמשך שעות ממושכות יותר.

מגמה זו מתרחשת כתוצאה מצרכים ולחצים של ההווה ולא בשל חזון או בחירה ארוכת טווח. מגמה זו מנוגדת בבירור למחקרים המעודכנים ביותר במדעי המוח ואינה מספקת את הצרכים הרגשיים של הילדים לשם התפתחותם הבריאה.

צבֶר ידע הולך וגדל במדעי המוח מוכיח שילדים מתפתחים באורח מיטבי בכל הרמות כשהם מטופלים בבית, או במסגרת חלופית המחקה את המסגרת הביתית. המחקר מראה שככל שהילד מבלה שעות רבות יותר במעונות-יום, הוא מצוי בדחק רב יותר. לאור מה שידוע כיום בנוגע לקשר גוף-נפש, ישנן השערות אודות המתאם שלילי בין קיומו של דחק זה לבריאותו הגופנית, התפתחותו הקוגניטיבית והתפתחותו החברתית לעתיד לבוא.

צריך להיות ברור והגיוני, אם כן, שהורים היכולים להימצא בבית והרוצים לטפל בילדיהם, מן הדין שיזכו בתמיכה ובעידוד לעשות זאת.

עבור הורים שאינם יכולים ו/או מעוניינים להעניק טיפול ביתי לילדם, ממצאי המחקרים מעודדים מציאת מסגרות קטנות ודמויות משפחה עם יחסים מאוזנים של מטפל-ילד וכן הגבלת מספר השעות שההורה נמצא בעבודה, על מנת לאפשר לילד להימצא בחברת הוריו כמה שיותר שעות ביום.

שושנה הימן, מרצה, מנחה ויועצת, היא חברת סגל במכון ניופלד הבינלאומי, ומנהלת במכון את שפה העברית. היא המייסדת של לייף סנטר, שמציג קורסים, הכשרות, וייעוץ להורים ומורים בגישה התפתחותית-היקשרותית. היא אם לששה ילדים וסבתא.