בעקבות העתירה: הכלבה לא תושם בהסגר

בית המשפט המחוזי בתל אביב מנע את הכנסתה להסגר של כלבה מחוסנת שלטענת אדם אחר נשכה אותו. עורכת הדין מברכת.

ידידיה בן אור , ד' באייר תשע"ז

כלבים
כלבים
צילום: אייסטוק

בני זוג תושבי המרכז יצאו עם כלבתם, ועם חבריהם לטיול בנגב. לדבריהם, כשישבו בלילה סביב המדורה, אכלו ושמעו מוזיקה - ניגש אליהם לפתע מטייל אחר, וצעק עליהם בגסות שהם מפריעים את מנוחתו עם המוזיקה.

לדברי עוה"ד סיון זבולון-נוה, המייצגת את בני הזוג, השניים כיבו מיד את המוזיקה, אך לפתע צעק המטייל "היא נשכה אותי" – והלך.

לפי עדות המטיילים, האיש חזר כעבור כרבע שעה כשהוא מראה לבעלי הכלבה סימני נשיכה לכאורה, בטענה כי הכלבה נשכה אותו, וזאת למרות שהכלבה היתה קשורה ברצועה ושהתה תחת השגחת בעליה, שכלל לא ראו אותה תוקפת.

למחרת קיבלה בעלת הכלבה הודעת וואטסאפ מהמטייל, אשר ביקש לראות חיסון נגד כלבת של הכלבה, וזו שלחה לו את אישור החיסון. לאחר יום נוסף עדכן אותה המטייל על כך שביקר בחדר מיון ומסר את פרטי הכלבה למשרד הבריאות. באותו היום התקשר אל בעלת הכלבה נציג הוטרינר הרשותי, והורה לה להסגיר את כלבתה האהובה לרשות – כבר למחרת.

בצר להם, פנו בעלי הכלבה לעורכת הדין זבולון נוה, העוסקת בשמירה על זכויות בעלי חיים – אשר הגישה בשמם בקשה לביהמ"ש המחוזי בתל אביב למתן צו ארעי, לפיו יוחלף ההסגר במאורת הרשות בהסגר ביתי תחת השגחה וטרינרית, וזאת בהתאם להמלצת מטפל כלבים מוסמך.

לטענת עורכת הדין מדובר בכלבה רגישה וחרדתית שאינה נמצאת לבדה אף פעם, ואשר מעולם לא תקפה איש או בעל חיים, ובכלל זה גם לא את המטייל המתלונן, וממילא מחוסנת נגד כלבת. לדבריה, הסגר עלול לגרום לכלבה נזקים נפשיים ובריאותיים בלתי הפיכים.

השופט ד"ר קובי ורדי, סגן נשיא ביהמ"ש המחוזי בתל אביב שדן בבקשה, פסק כי עד להחלטה בבקשה, ינתן צו ארעי, לפיו לא תוכנס הכלבה להסגר אלא תוחזק בבית בעליה, בפיקוח צמוד ומלא לאורך 24 שעות ביממה - תוך הוצאתה לפרקי זמן קצרים לעשיית צרכים בגינה סגורה והרמטית כשהיא מובלת ברצועה וזמם. בנוסף, תשהה הכלבה תחת פיקוח וטרינרי.

לפני מספר ימים ביקשו העותרים להודיע, כי לאחר הגשת בקשתם למתן צו ביניים, והחלטת בית המשפט בעניין, הם הגיעו להסכמות מול הוטרינר העירוני. במסגרת ההסכמות קבעו הצדדים כי הכלבה תשהה בהסגר בית, אך תובא אחת ליום להיבדק אצל הוטרינר העירוני עד תום תקופת ההסגר.

לאור זאת ביקשו בני הזוג למחוק את העתירה ללא מתן צו הוצאות, ולהורות להשיב לבעלי הכלב את האגרה ששולמה על ידם לבית המשפט. בית המשפט קיבל בקשתם והורה על מחיקת העתירה והחזר אגרה בהתאם לתקנות.

עורכת הדין מדגישה כי "הסכמה זו ניתן היה להשיג רק לאחר הגשת הבקשה, שכן טרם לכן נאמר לבני הזוג מפורשות כי ככל ולא יסגירו את כלבתם יבולע להם וינקטו נגדם הסנקציות הנקובות בחוק לרבות הגעת משטרה לביתם לצורך לקיחת הכלבה להסגר".

לדבריה, כיום כל אדם במדינת ישראל יכול לפנות לרשויות ולהתלונן כי כלב פלוני נשך או תקף אותו, מבלי שיערך כל בירור עובדתי בדבר נכונות דבריו. באופן מיידי נשלחת דרישה לבעלי הכלב להסגיר אותו למכלאת הרשות. חמור מכך, גם כאשר בעלי הכלב מבקשים להישמע בפני הרשות כדי להבהיר שכלבם לא נשך איש – הרשויות מסרבות לאפשר זאת.

"הסמכות להורות על הכנסת כלב להסגר מופיעה בפקודת הכלבת, אך בשום מקום לא נקבע כי אין צורך לערוך בירור מקדים בשאלה האם אותו מתלונן, שבעטיו עומדים להסב פגיעה כה חמורה לכלב ולמשפחתו, אכן ננשך על ידי הכלב. מצב זה מוביל במקרים רבים לעיוות ועינוי דין, גורם לא אחת לעוול לכלב ולמשפחתו, ואף עלול לגרום לפגיעה ממשית בכלב", הוסיפה עורכת הדין.

"טוב עשה בית המשפט אשר עיכב את ביצוע ההחלטה, והורה על הסגר בית של הכלבה – המהווה את החלופה הנכונה לכלבים המואשמים בנשיכה, ומחוסנים נגד כלבת", ציינה.