"מכללות למשפטים עושקות את הסטודנטים"

רק 44% עברו את בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין. יו"ר הלשכה: "המכללות לוקחות שכר לימוד פי שלושה ושולחות את הסטודנטים לאבטלה".

בני טוקר , ח' באייר תשע"ז

עו"ד אפי נווה
עו"ד אפי נווה
צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

יו"ר לשכת עורכי הדין עו"ד אפי נווה מגיב בשיחה עם ערוץ 7 לעובדה שרק 44% מכלל הנבחנים עברו את בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין שנערכה לפני כשבוע.

"אם אנחנו מסתכלים על הנתונים עצמם באמת רואים הבדל בין אוניברסיטאות לבין מכללות", אומר נווה. ''אנחנו רואים שבקרב האוניברסיטאות אחוז המעבר הוא 79 אחוזים לעומת זאת בקרב המכללות אחוז המעבר הוא 40 אחוזים. הפער הוא כמעט כפול וזה מחייב חשיבה מחדש בקרב אותן מכללות, איך הגיעו למצב הזה".

לדבריו הפער בין המכללות לאוניברסיטאות מתחדד בשנים האחרונות, "ההבדל היחידי לעומת שנים עברו הוא שבעבר ועדת הבחינות הייתה ממחזרת שאלות ממבחנים קודמים והנבחנים שלוקחים מבחנים מעשר שנים אחורנית ומדקלמים אותם היו מקבלים סוג של מתנה.

''בשנים האחרונות ועדת הבחינות בכל מבחן לא ממחזרת שאלות אלא מנסחת מאה שאלות חדשות. זה מבחן אמריקאי של מאה שאלות שאגב הולך להשתנות במחזור הבא", סיפר נווה.

יו"ר לשכת עורכי הדין מבהיר כי הבחינה היא לא קשה ולכן לא מחברי הבחינה אשמים בכישלון הנבחנים. "אם (בוגרי) אוניברסיטת תל אביב עוברים את הבחינה הזאת ב-85 אחוזים ובאוניברסיטה העברית 83 אחוזים אז הבחינה לא כך כך קשה.

''זה שיש מכללות שבהן אחוז העוברים את הבחינה הוא 22 אחוזים או 33 אחוזים, אז הן אלה שצריכות לתת את ההסברים על הפערים האלה''.

השוק מוצף בעורכי דין ולדברי עו"ד נווה, צעירים שמתכוונים ללמוד משפטים צריכים לדעת שלא בטוח שימצאו פרנסה בתחום. ''רשומים אצלנו כ-5,000 עורכי דין שמחפשים עבודה, עכשיו צלחו את הבחינה 1500 עורכי דין מתמחים שהופכים בקרוב לעורכי דין. אני לא בטוח שיש עבודה לכולם והם נאבקים אחד בשני.

"סטודנטים שעכשיו חושבים על תחילת דרכם צריכים לשקול אם הם רוצים ללמוד משפטים. זה מקצוע מעולה, אני לא הייתי משנה את הבחירה שלי, אבל אנשים צריכים לדעת איפה הם עומדים".

יו"ר הלשכה קורא למכללות לקיים חשבון נפש ולא לקבל כל תלמיד שרוצה ללמוד משפטים. "אנחנו נתקלים במכללות ש-50 אחוז מהסטודנטים שלהן מצוינים אבל 50 אחוז אחרים פשוט לא צריכים להיות שם. לצערי במכללות אין שום סף קבלה מינימלי והתוצאה היא שרק אחד מתוך שלושה עובר את הבחינה.

"כשאנחנו באנו וביקשנו מהמכללות - 'בואו תעשו סינון ובקרה, אל תקבלו כל אחד', אמרו לנו שאנחנו יוצאים נגד השכבות החלשות. אמרתי להם שגם אנחנו בעד השכבות החלשות אז בואו ונסכים שבשנה הראשונה תקבלו את מי שאתם רוצים אבל בסוף השנה הראשונה נעשה מבחן התאמה שאפילו הלשכה לא תנסח אותו אלא משרד המשפטים, מבחן אובייקטיבי, ורק מי שמתאים ועובר את הבחינה בהצלחה ימשיך לשנה שנייה.

''למה לקחת סטודנט לארבע שנים, כפול 30 אלף שקלים לשנה שזה 120 אלף שקל, ובסוף הוא עושה התמחות ואז הוא מגלה שיש לו בעיה והוא לא מצליח לקבל הסמכה. המכללות סרבו כי הן רוצות 120 אלף שקלים, סחטו את הלימון וכך המכללות מרוויחות מיליונים''.

עו"ד נווה מבהיר, ''אין לי שום דבר נגד מכללות באשר הן, יש לי המון נגד המדיניות של הקברניטים של המכללות שלא רוצים לקבוע סף מבחני מיון. אין סף של בגרות או פסיכומטרי. מספיק שהוא נושם ויכול לשלם 30 אלף לשנה וברוך הבא, למה לא עושים את זה ברפואה? כי שם צריכים להשקיע, צריך מעבדות ועזרים יקרים, אבל במשפטים הוא נותן דיסק של פיזיקה ודיסק של חקיקה ושולח אותו הביתה, אז למה הוא לוקח פי שלושה מאוניברסיטה?''.

יו"ר לשכת עורכי הדין מסיים את דבריו במסר חריף לראשי המכללות: ''אתם לא דואגים לשכבות החלשות, אתם עושקים מהסטודנטים 120 אלף ש"ח ושולחים אותם לחיים של אבטלה".