בלעדי: המסוק הבא של חיל האוויר?

קיבלנו הצצה לפרויקט הדגל של חברת סיקורסקי: "המלך" שאמור לרענן את צי מסוקי היסעור של המארינס האמריקאי. בקרוב גם בישראל?

יששכר רואס, ארה"ב , ח' באייר תשע"ז

מסוק היסעור החדש?
מסוק היסעור החדש?
צילום: יששכר רואס

רוב לוחמי צה"ל נתקלו בו פעם, ואם לוחמים אלו היו בחטיבות החי"ר, יש סיכוי לא קטן שהם אף טסו בו באימונים ואולי גם יצאו איתו למבצעים מיוחדים.

אחד המבצעים העלומים שבו השתתף, הוא פשיטת הכוחות המיוחדים בבעל בק במלחמת לבנון השניה, במאמץ להשיג מידע בנוגע לחטופים גולדווסר ורגב. זהו כמובן מסוק היסעור, מסוק התובלה הכבדה של חיל האוויר.

כעת, לאחר קרוב ל-50 שנה במשרה מלאה במערך הסער ובפעילות מבצעית בחיל האוויר, בצה''ל מתחילים לחשוב מי יחליף את היסעור לקראת הפרישה. המסוק נחשב ל''סוס עבודה'' יעיל ואמין. למרות ההיסטוריה שמדגישה לפעמים את שעותיו הקשות, בהם אסון המסוקים ואסון הנ"ד, מבחינת מספר התאונות אל מול מספר שעות הטיסה, מסוק היסעור נחשב בטיחותי יותר מהרבה כלי טיס אחרים ששימשו את צה"ל.

המסוקים שכיום בחיל האוויר, עברו השבחות נרחבות לאורך השנים, אך מבנה המסוק הבסיסי נשאר כפי שהוא, ועם השנים הוא דורש כמו כל מבוגר בשנות החמישים, יותר תשומת לב ויותר ביקורת תקופתית על מנת לשמור על בריאותו.

נראה כי חיל האוויר יצטרך לקבל החלטה בקרוב – מי יכנס לנעליו הגדולות והכבדות של היסעור וייקח את חיל האוויר קדימה בתחום התובלה המוסקת.

כיום ישנו רק מסוק אחד המסוגל לבצע את מה שהיסעור הנוכחי יכול. באופן ממש לא מקרי, כמו היסעור, הוא גם מיוצר ע"י חברת סיקורסקי ונועד להחליף את צי המסוקי יסעור האמריקאים.

המסוק האמריקאי המקורי מכונה "סטליון" (סוס הרבעה), הוא פותח בשנות השישים במקור ועבר שדרוגים ופיתוחי גרסאות שונות. הוא משרת נאמנה את המארינס האמריקאי שהיא המפעילה העיקרי של הכלי בשנים האחרונות.

המארינס מפעילים דגם מתקדם יותר משל חיל האוויר הישראלי. הדגם של חיל האוויר מקורו בשנות השישים, כשמקורו של הדגם של המארינס הוא משנות השמונים.

שמו של המסוק החדש – "קינג" (המלך) וכך גם הוא מוצג – כמלך החדש של מסוקי התובלה.

קיבלנו הצצה בלעדית וראשונה לפרוייקט שנמצא בשלבי פיתוח בפלורידה. לא רק שהגעתי לראות במו עיני, אף יצא לי להשתתף במסוק המנטר אותו במהלך ניסוי. למסוק החדש יתרונות רבים על פני קודמו, בדור החדש יש מערכת ממוחשבת במקום מערכת הידראולית, דבר זה חוסך כמעט טון שלם של משקל עצמי ובמקומו מערכת ממוחשבת קטנה יחסית מתרגמת את פקודות הטיסה של המסוק.

המערכת הממוחשבת גם עוזרת לטייס להטיס את המסוק ומורידה ממנו עומס משמעותי ביותר, לדעת אחד מטייסי הניסוי ששוחחתי איתו, רמת העומס בהטסת המסוק ירדה בחצי ואף יותר לעומת הדגם הקודם.

הטייסים, בין אם הם מהמארינס ובין מחברת סיקורסקי, מחשיבים את היכולת הזו כשיפור עצום בבטיחות הטיסה במסוק החדש. כי אם לטייס יש פחות עומס בהטסה, יש לו יותר קשב לבטיחות הטיסה, דבר החשוב במיוחד בטיסות מבנה.

למסוק גם מערכת אחזקה הנוטרת את עצמה ומודיעה לטכנאים מתי הגיע הזמן להחליף לה חלק בין אם לצורך טיפול תקופתי ובין אם משהו התקלקל ודורש החלפה. מערכת זו אמורה להקל בעומס הנישא על גב הגף הטכני.

המסוק החדש, לאור חידוש בטכנולוגיית המנוע, אמור להיות בעל כושר נשיאה של כמעט פי שלושה מהמסוקים המשרתים כיום בחיל האוויר. יכולת זו הינה משמעותית מבחינת היכולת להקטין את מספר הגיחות הנצרכות ובכך לחסוך באופן משמעותי בשעות טיסה.

מחירו של המסוק הינו נושא כבד שהתפתח לדיון רחב בכלי תקשורת שונים בארץ, המחיר של דגמי הפיתוח היה כ-130 מיליון דולר, אך המחיר של מסוקים "רגילים" מפס הייצור הסדרתי אמורים לעלות באיזור ה-90 מיליון דולר "בלבד".

מה שעוד צריך לקחת בחשבון הינו החיסכון בשעות טיסה ובשעות אחזקה שאמורים להוזיל משמעותית את עלויות תפעול המסוק לעומת היסעורים המשרתים כיום, כך שבסופו של דבר אמור להיווצר איזון בין הביצועים אל מול המחיר.

המארינס, בשונה מפעמים קודמות, מבצעים מספר רחב של ניסויים בעצמם על מנת לוודא שביצועי המסוק עומדים בדרישתם המחמירה. נוצר מצב חסר תקדים שעוד לפני שטייסות הניסוי של המארינס קיבלו באופן רשמי את המסוק לידיהם, הם בעצם מנסים אותה באותו זמן שהחברה עדיין מפתחת אותה – בכך ישנם 2 יתרונות, טייסי המארינס בוחנים את המסוק ונותנים פידבק למפתחים מוקדם מהרגיל ולמעשה צוברים ניסיון ושעות טיסה חשובות על מנת להעביר את הידע והניסיון שלהם לטייסי המארינס העומדים בתור לקבל לידיהם את המסוק.

ואיפה חיל האוויר הישראלי? ככל הנראה תתקבל החלטה בקרוב האם המסוק מתאים לצה''ל, ולא יהיה מופרך לחשוב שכמו מטוסי ההרקולס שאותם מחליפים בימים אלו דגמים חדשים, יוחלפו מסוקי היסעור אף הם בדגם חדש ומשופר.



טוען....