מאיפה צץ הספינר ואיך תפס את ילדינו?

הוא נראה כמו חלק ממנוע שהתקלקל ויש לו שם של חברת יחצ"נות, ובכל זאת הוא לכד מאות אלפי ילדים בישראל ובעולם. מה הקטע של הספינר?

שמעון כהן , י"א באייר תשע"ז

שיגע אותם. ספינר
שיגע אותם. ספינר
צילום: שמעון כהן

אחת לכמה שנים פורצת לעולם הילדים אופנה שעולם המבוגרים קצת מתקשה לעכל ולהבין, לפעמים זו סדרה טלוויזיונית תמוהה, לפעמים ספרים שנראים לכאורה ריקים מתוכן של ממש ולפעמים משחק שעל פניו נראה חסר תחכום בעליל.

בשבועות האחרונים זה הספינר, המשחק שלמבוגר הממוצע נראה כמו חלק ממנוע שהתקלקל עם שם של משרד פרסום ויחצ"נות, אבל עם ההתמכרות של המוני ילדי ישראל נראה שלא ניתן להתווכח. הספינר משגע אותם.

על המשחק שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם ד"ר סוזי קגן, מטפלת זוגית ומשפחתית בכירה, בעלת מרכז לטיפול רגשי בילדים ומבוגרים. בראשית דבריה מציינת ד"ר קגן כי ממציאת המשחק חשבה בתחילה שהוא יכול לשמש ככלי טיפולי לילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז וילדים על הספקטרום האוטיסטי, ואולם הוא הפך ללהיט אצל כלל הילדים. "נורא קל להצליח בו ולכן הוא מתאים להרבה ילדים".

ואולי יש בכך הוכחה לכך שהפרעות קשב הפכו לנחלתם של כלל הילדים? קגן אינה שוללת את האפשרות הזו ומציינת כי כיום מתרחבת הגדרת הפרעות הקשב והריכוז והיא כוללת כמעט כל ילד.

אז מה יש בו במשחק התמוה הזה? "המשחק מרכז אותך לנקודה מונוטונית שקטה, ויש ילדים שטוענים שזה עוזר להם להתרכז, גם בשיעור. מורות משתגעות מזה. הן שלא יכולות ללמד, אז אולי נכון לומר שלמורים ומורות יש הפרעות קשב...".

באשר להפיכתו של המשחק ללהיט היא מעירה כי "המשחק הומצא לפני הרבה שנים, ופתאום ברגע אחד הוא הפך לגימיק. זה הקסם של צעצועים שאף פעם לא יודעים איזה משחק יתפוס ומתי. עשרה לא מצליחים ופתאום אחד מצליח".

ד"ר קגן מוצאת לא מעט יתרונות במשחק על אף היותו מעט מוזר בעיניים מבוגרות. "מה זה משחק? זה אמצעי שפתי לילדים, ואם הילדים צריכים את זה ומדווחים שזה עושה להם טוב, מה זה משנה אם קוראים לזה הפרעת קשב, רוגע או ריכוז? בוא ניתן להם את זה ונראה אם הם מעדיפים את זה על פני בטלה או זמן מסך". עוד היא מציינת כי במשחק מפתחים הילדים טריקים ומרכיבי התמחויות כאלה ואחרות כמו הקפצות, העברה מעל ומתחת לרגל וכיוצא באלה, והדבר מפתח בהם יכולות מוטוריות שונות. כל זאת לבד מהשיח והשיג החברתי שנוצר סביב הספינר, שיח הכולל בין השאר גם סחר בין ילדים.

כאן המקום לגלות כי גם ד"ר קגן עצמה מוצאת את עצמה מסובבת את המשחק. היא מספרת שבתיקה יש ספינר אחד ובשולחן המשפחתי הבחינה פתאום שתוך כדי סעודה משותפת יש שני ספינרים בפעולה, שלה ושל בנה, "זה נורא כיף לעשות עוד סיבוב או שניים. מותר להיות במקום הפשוט".

קגן אינה ממהרת להעריך את אורך חייו של המשחק החדש. "זה כמו מזג אוויר, לא יודעים מה עלול לקרות ומתי יבוא גימיק חדש. ידוע לי שיש צוותים חינוכיים בבתי ספר שמנסים למנוע מילדים להכניס ספינרים לכיתות כי זה מפריע. אז אולי העיסוק במשחק יבוא מהתנגדות ההורים", היא אומרת אך אינה שוללת את האפשרות שדווקא התנגדות המבוגרים תהפוך את המשחק לאתגר מחתרתי בידי הילדים, כך שכל האפשרויות פתוחות.

עוד נשאלה ד"ר קגן אם אין לראות במהירות בה תפס המשחק את מקומו הוכחה להיותו זמני. לדבריה לא ניתן להעריך זאת בשלב זה שכן עד כה אין די שנות משחק בו כדי לחקור את עומק השתרשותו בהוויי חייהם של הילדים.