שרידי קרבות עזים נחשפו ליד ראש העין

עדויות לשדה קרב סוער ממלחמת העולם הראשונה נחשפו לאחרונה בחפירה ארכיאולוגית סמוך לראש העין.

ערוץ 7 , י"ג באייר תשע"ז

חניכי מכינת "מלח הארץ" מגלים עמדה צבאית של הצבא העות'מאני
חניכי מכינת "מלח הארץ" מגלים עמדה צבאית של הצבא העות'מאני
צילום: גילי שטרן, רשות העתיקות

עדויות לקרבות עזים בין הצבאות הבריטי והעות'מאני בדמות עשרות תרמילי כדורים, רסיסי פגזים ופריטים צבאיים ממלחמת העולם ה-1, נחשפו לאחרונה בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות בהשתתפות בני נוער ליד ראש העין.

החפירה נערכה במסגרת סלילת כביש גישה בין ראש העין לפארק תעשיה אפק, במימון עיריית ראש העין.

חניכי המכינה הקדם צבאית "מלח הארץ", נציגי רשות העתיקות ונציגי רשות הטבע והגנים הציגו היום (שלישי) את הממצאים לנספחת הצבאית בשגרירות בריטניה בישראל, קולונל רוני ווסטרמן וליו"ר העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל, ערן תירוש, בגן הלאומי מגדל צדק.

תרמיל הכדורים הראשון התגלה על ידי חניך המכינה הקדם צבאית "מלח הארץ" שהשתתף בפרויקט. "יצחק קלנטרוב, ניגש אלי בסקרנות עם ממצא בידו", מספר יוסי אלישע, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות.

"הופתעתי לגלות שמדובר בתרמיל רובה, ועוד יותר הופתעתי, כאשר הסתבר שמדובר בתרמיל ממלחמת העולם הראשונה", אומר אלישע. "כארכיאולוגים אנחנו מצפים לחשוף באתרי עתיקות ממצאים קדומים בני מאות ואלפי שנים, בעוד שכאן התגלה בפנינו סיפור יחסית 'צעיר' – בן 100 שנה, אבל כולנו נשאבנו אל סיפור הקרב המרתק. חניכי המכינה והפועלים אספו עוד ועוד תרמילים, רסיסי פגזים ופרטים צבאיים שונים. בנוסף, התגלו שתי עמדות צבאיות ששימשו את הצבא העות'מאני - האחת מוקמה בתוך מגדל שדה קדום, והשנייה צמוד לטרסה חקלאית".

לדברי אלישע, "ממצאים אלו מהווים עדות לאחד הקרבות המרכזיים שהתרחשו בארץ ישראל בין הכוחות הבריטיים לכוחות התורכיים בעת מלחמת העולם הראשונה".

כבר עם תחילת החפירה התגלה באחת העמדות שבר של סמל שהיה שייך לכובע בריטי, ובצמוד אליו, כדורים ותרמילי רובים עות'מאניים. "ההתרגשות הייתה גדולה, כי זו עדות מוחשית ללחימה בין הכוחות במקום", מספר אסף פרץ, חוקר התקופה ברשות העתיקות. "התרגשותנו גברה אפילו יותר כאשר הארכיאולוג שחר קריספין זיהה את שם היחידה אליה השתייך החייל בעל הכובע - יחידת נורפולק הבריטית (The Norfolk Regiment)".

לדברי פרץ, "הלחימה באתר הזה הייתה חלק מקרב מגידו, שהתרחש ב-19 לספטמבר 1918. שני גדודים, ה-1/4 ו-1/5 של יחידת נורפולק הבריטית, תקפו את הרכס שבו נמצא האתר שנחפר. זאת, כדי לסייע לגדוד אחר שתקף את הביצורים העות'מאניים. מציאת סמל הכובע הבריטי בתוך העמדה העות'מאנית, ממחיש בצורה חיה את הסיפור ההיסטורי".

אלכסנדר גליק, מומחה לכלי נשק ברשות העתיקות, שיחזר את שדה הקרב כפי שמצטייר מהממצאים: "הכוחות הבריטיים הפגיזו את עמדות התורכים מתותחים בקוטר 18 פאונד, שהיו התותחים הנפוצים בצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה. בחפירה נמצאו רסיסים של פגזי התותחים, וכדורי שראפנל
(כדורי רסס שהיו בתוך הפגזים). נראה שהכוחות התורכיים נפגעו קשות מהאש הזו. יחד עם זאת, הם השיבו באש מאסיבית באמצעות נשק קל לעבר הכוחות הבריטיים, כפי שניתן ללמוד מתרמילי הכדורים של רובי מאוזר, שהתגלו בעמדות התורכיות. מעניין לציין, כי הרובים והתרמילים היו מתוצרת גרמניה, וסופקו תקופה קצרה לפני הקרב - עדות לתלות תורכית באספקת נשק ותחמושת מבעלי בריתם הגרמניים".

אזור הגן הלאומי מגדל צדק (מג'דל יבא), בו הוצגו הממצאים לראשונה לנספחת הצבאית בשגרירות בריטניה בישראל, נכלל גם הוא ברשימה הארוכה של אתרים ברחבי ארץ-ישראל בהם התחוללו קרבות במהלך מלחמת העולם הראשונה (1917 – 1918), מלחמה בה לחמו זה נגד זה צבא יילדירים (כינויו של צבא מעצמות הציר – האימפריה העות'מאנית, הקיסרות הגרמנית והאימפריה האוסטרו-הונגרית) ו-חיל המשלוח המצרי (כינויו של צבא מדינות ההסכמה בראשות בריטניה ומושבותיה, צרפת, איטליה ועוד, צבא המוכר יותר בכינוי 'צבא אלנבי').