בשבע מהדורה דיגיטלית

מאחד העם והארץ

בחוכמה נדירה ובנעימות מיוחדת, הצליח הרב בני אלון ז"ל לחולל מהפכים בכל תחום שבו פעל. שבוע לפטירתו.

שמעון כהן , ט"ו באייר תשע"ז

"הענווה שבו לא פגעה בעוז הרוח". הרב בני אלון ז"ל
"הענווה שבו לא פגעה בעוז הרוח". הרב בני אלון ז"ל
צילום: יואב ארי דודקביץ', פלאש 90

"יש בולדוזרים שסוחפים קדימה. הם נחשבים לסופרמנים בעיני מעריציהם, אבל אינם מסוגלים לרדת אל האנשים הקטנים ולפרטים הקטנים. הרב בני לא היה כזה. הענווה שבו לא פגעה בעוז הרוח ובהליכה קדימה", כך מתאר הרב אלחנן בן נון את הרב בני אלון ז"ל, שהובא בשבוע שעבר למנוחות אחרי מאבק של שנים ארוכות במחלת הסרטן.

התכונות הללו באו לידי ביטוי בכל ענפי עשייתו רבת השנים והפנים של הרב אלון. כך כשבגיל 24 היה לרבו הראשון של קיבוץ שלוחות; כך כשהקים יחד עם הרב חנן פורת ז"ל את ישיבת 'בית אורות' ולאחר מכן את שכונת שמעון הצדיק במזרח ירושלים; כך כשהיה הגשר של בני כת המקויה לעם ישראל וכשהקים יחד עם רעייתו את ספריית 'בית אל'; כך במחאות 'זו ארצנו' נגד הסכמי אוסלו, וגם לאחר מכן, כשהסכים להיכנס לזירה הפוליטית. תחנת עשייתו האחרונה הייתה החריש הדיפלומטי העמוק שבו הקים את השדולות הפרו-ישראליות בפרלמנטים ברחבי העולם, ויצר תשתית אוהדת למאבקיה של ישראל בזירות הבינלאומיות השונות.

הרב אלחנן בן נון, רב היישוב שילה, חבר לרב אלון בהובלת ישיבת 'בית אורות' כשנה וחצי לאחר הקמתה. "הרב בני לא היה רק אדם יצירתי. הוא היה אדם חריף מאוד ומוכשר מאוד", הוא אומר ומתאר את המהירות שבה ניתח הרב אלון את ההבדלים העקרוניים בין פרשניה של סוגיה כזו או אחרת, ואת יכולתו לזהות את הלוז הפנימי של הסברי הרב קוק על סוגיות התלמוד. "היה בו כישרון של חריפות גדולה, ובניגוד לאנשים חריפים רבים אחרים הוא לא היה מנותק מהציבור.

"הרב אלון היה בעל לב גדול. התלמידים נכרכו אחריו ואחרי החום שהוא הקרין כלפיהם, אחרי הדיבור בגובה העיניים. הוא הצמיח כמה גדולי תורה מיוחדים שממשיכים לתת פירות בשדה החינוך והתקשורת גם כיום".

הקמת 'בית אורות' הייתה בעיצומו של המאבק בהסכמי אוסלו. הרב אלון ותלמידיו מצאו את עצמם לא פעם בעין הסערה, בהפגנות, בחסימות כבישים ובפעילויות הסברה אקטיבית שהיו חלק מהקמתה של תנועת 'זו ארצנו'. "הפעילות הזאת לא התקבלה באהבה גדולה אצל אנשים רבים במערכת. זה גרם לכעס גדול. הטריד אותם שיש כאן מנהיג של תנועה פוליטית שלא חושש לשלם מחיר. אנשי השב"כ עקבו אחריו ואיימו עליו, אבל הוא לא חשש והמשיך", נזכר הרב בן נון ומוסיף: "בשלב מסוים הוא כבר לא יכול היה להמשיך בדרך הזאת והרגיש שהוא חייב להתמסר לעבודה הציבורית ולמאבק על ארץ ישראל. הוא הרגיש שהוא לא יכול להישאר בישיבה כי השטח של ארץ ישראל בער".

שדר רדיו לעת מצוא

מחוץ לכותלי הישיבה פגש הרב אלון את משה פייגלין, שחיפש שותף למאבק האזרחי נגד ההסכמים שהולכים ונחתמים בטרקליני אירופה ובמדשאות הבית הלבן. "חיפשנו מישהו מתוך הנהגת הציבור הדתי-לאומי כדי לייצר לגיטימציה למאבק, שהציבור ירגיש שקל לו יותר להצטרף למהלך. קראנו לפעול בניגוד לחוק ולשאת במחיר על כך. פעלנו בלי אלימות אבל חסמנו את כל המדינה ויש לזה מחיר. היחיד שהצטרף היה הרב אלון ואיתו תלמידי ישיבתו", מספר פייגלין.

פעילותו של הרב אלון במסגרת תנועת המחאה החדשה התמקדה בירושלים וסביבתה. "הוא היה אחראי על מטה ירושלים של התנועה. בישיבה שלו התקיים מעין מטה והוא פעל משם מצוין". פייגלין גם מזכיר פרט נשכח אודות רעיון שהגה והקים הרב אלון בקלחת הסערה ההסברתית שהובילו יחד: "חיפשנו דרכים שונות לייצר מחאה שתפרוץ לתקשורת, תגרוף אנשים ותהיה אפקטיבית. אחד הרעיונות שלו היה להקים תחנת שידור עצמאית. ממקום מסתור בירושלים הוא שידר ונתן הנחיות למפגינים. היה תדר רדיו למפגינים ודרכו התעדכנו במשימות השטח".

"אחרי רצח רבין החל ציד מכשפות נגד כל דבר שזז בימין. היועץ המשפטי לממשלה חתם על כתב אישום נגד ראשי 'זו ארצנו' בגין המרדה. זו הייתה הפעם הראשונה שכתב אישום כזה מוגש נגד מפגינים, מעשה מאוד לא דמוקרטי. הנאשמים היו 'פייגלין ואחרים'. הוא היה מספר שלוש ברשימת הנאשמים". במקביל להתנהלות משפטו, ניאות הרב אלון להיכנס לביצה הפוליטית. הוא נבחר לכנסת כחבר סיעת 'מולדת' ולאחר בחירתו נפסקו המהלכים המשפטיים נגדו.

מי שהיה יד ימינו של הרב אלון במשך כ‑21 שנים בשדה הפוליטי והציבורי הוא אורי בנק. כשהוא מתבקש להצביע על המנוע שדרבן את הרב אלון למהלכיו הפוליטיים, הוא מסמן את כישלון הימין בבחירות 92'. הרב אלון הציב לעצמו כיעד לאחד את מפלגות ותנועות הימין וליצור כוח משפיע.

"בשנת 99', שלוש שנים אחרי שנבחר כמספר 2 של גנדי, הוא עשה את מה שנחשב ללא ייאמן. הוא הצליח לשכנע את גנדי, שהיה סוליסט באופיו ודגל במפלגה בעלת אידיאולוגיה צרופה בלי ויתורים, לחבור אל בני בגין, שראה באידיאולוגיית הטרנספר של גנדי 'זוהמה מוסרית'. הרב בני הצליח לשכנע אותם וליצור את האיחוד הלאומי הראשון שכלל את מולדת, פורשי הליכוד ותקומה. הוא עשה זאת בנעימות ובחוכמה. האישיות שלו מחקה אצלם את החשש – האוטומטי אצל פוליטיקאים – שהוא עושה זאת כדי לקדם את עצמו", אומר בנק. "לא תמיד הניבו החיבורים הללו הצלחות של ממש בקלפיות, אבל ממערכת בחירות אחת לחברתה הפכו האיחודים הללו לבעלי כוח גדול יותר".

הקשקוש של הבולדוזר

בהיותו שר בממשלת שרון, נאבק הרב אלון בתוכנית העקירה מגוש קטיף מול הבולדוזר שהוביל אותה. בנק נזכר בסיפור שלא סופר מעולם: "באחד הימים הוא נכנס לאריק ללשכה, לקח נייר לבן וקשקש עליו קשקוש. הוא הראה לשרון את הנייר המקושקש לצד נייר לבן ואמר לו: 'אריק, כשאנחנו מסתבכים ויש פלונטר צבאי, אתה גדול הטקטיקנים בשדה הקרב. אין כמוך. אבל כשלפניך נייר לבן וחלק אין לך חזון, אין לך אסטרטגיה. אתה לא יודע לאן אתה חותר, ולכן אתה מוביל מהלך כזה של עקירה וגירוש'.

"אחרי הפגישה הזאת הוא אמר לי שהתחושה שלו היא ששרון סומך על כוחו ויכולותיו להיכנס בעזה אם המהלך לא יצליח, כמו שהוא יכול להוציא את כוחותינו משם, אבל הקשה: 'מי אמר לך שכשזה יקרה אתה תהיה ראש הממשלה?'. הוא כמובן לא התכוון שיקרה לשרון מה שקרה, אלא התכוון לפרישה פוליטית, אבל בסופו של יום ראינו שזה מה שקרה. כשהכול קרס שרון לא היה שם כדי לתקן".

ממשיך בנק ומספר: "בזכות החוכמה שלו התקדמנו, וב‑2006 נעשה המהלך ההיסטורי של האיחוד הלאומי יחד עם המפד"ל. הרב בני שכנע את אורלב שכל הריצות הנפרדות לא טובות לעם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל, ושכוח ניתן לצבור רק כששמים את הכול בצד ומתמקדים בדומה ולא בהבדלים. קיבלנו תשעה מנדטים, רק שלצערנו ראש הממשלה היה אז אולמרט, שלא רצה אותנו בממשלה שלו. בעקבות התוצאות הללו הוא שקל לפרוש מהחיים הפוליטיים. הוא טען שכבר עשור הוא מנסה לקדם את האיחודים הללו שמצליחים, אבל מחוץ לממשלה אין לו השפעה על העניינים המדיניים שלא הולכים בכיוון שלו. הוא אמר לי אז שהוא בפוליטיקה רק כשליחות ולא כקריירה, ולכן הגיע הזמן לפרוש ולחזור לישיבה. זו הייתה השיחה המשמעותית ביותר שלנו. אמרתי לו: 'מי שׂמך לפרוש? יש לך קול ייחודי. אין מי שישלים את החלל ויש לך מחויבות להמשיך ולהציב אלטרנטיבה לרעיונות השמאל, ולעשות זאת בעומק של חזון ומתוך הסברה עכשווית. אין מי שחשוב לו שכל האיחודים הללו יתקיימו בשילוב של דתיים וחילונים יחד'. הוא קיבל את דבריי ויצאנו עם 'היוזמה הישראלית'".

היוזמה המדינית של הרב אלון ביקשה להוכיח שיש לימין אלטרנטיבה שמציבה תשובות עומק לכל הסוגיות המדיניות. הובלת קמפיין היוזמה "בשפה הכי תל אביבית שיש", כלשונו של בנק, התרחשה במקביל לפעילותו להקמת שדולות של פרלמנטרים אוהבי ישראל ברחבי העולם, פעילות שבה המשיך גם לאחר פרישתו מהזירה הפוליטית. מייק פנס, מי שהיום הוא סגן נשיא ארצות הברית, היה אחד מראשי השדולות הללו. "בזכות הפעילות הזאת יש לנו היום גישה ישירה לסגן הנשיא האמריקאי ודרכו לנשיא עצמו".

הקמת השדולות, שהתבססו בין השאר על עמדותיהם התיאולוגיות של נוצרים אוהבי ישראל, זיכו את הרב אלון בביקורת. בנק זוכר את הביקורת הזאת בכאב, ומשוכנע שמבקרי הרב אלון לא היו מודעים לאופי הקשרים הללו ולתכליתם. "הוא אמר להם בצורה ברורה: 'אם אתם רוצים לנצר יהודים דרכי, כאן מסתיימת שיחתנו', והם הבינו את זה ואמרו שאת השאלות התיאולוגיות הם משאירים לימות המשיח, כעת צריך לחזק את ישראל. ואכן, בימים הקשים של בידוד בינלאומי הקשרים הללו הניבו גם תמיכה דיפלומטית נדירה בפרלמנטים בעולם וגם תיירות שהצילה את הכלכלה הישראלית. גם זה היה חלק מיכולת הראייה החדה והחזון שלו".

בין המתנגדים לקשרים שיצר עם הארגונים הנוצריים היה גם שותפו, הרב אלחנן בן נון, אשר מודה: "חלקתי עליו בכמה דברים, אבל העובדה שהוא הצליח, בראש מורם ובעוז רוח, לדבר גם עם מי שרחוקים מיהדות, מלמדת על הייחודיות שלו. הייתה לרב בני מעין לשכה במזרח העיר, ליד הקונסוליה האמריקאית, ושם אפשר היה לראות כמה אנשים מכמה ארצות הגיעו, דגלים מעשרות ארצות הונפו שם. הוא קיבל אותם בענווה ובעוז. הוא עשה זאת למרות הביקורת, כי הוא זיהה ואקום מדיני שצריך להשלים. לפעולות שלו יש השלכות מדיניות גדולות עד היום", משוכנע הרב בן נון ומוסיף: "לפני שלושה שבועות ניסיתי להיכנס אליו, אבל אמונה אמרה שהוא לא יכול. לפני כן ראיתי איך למרות הכאב הוא צלול, חד ובהיר למרות שכבר לא דיבר. היה בו חיבור מופלא שחסר לנו מאוד".

בבית הקטן בלב ירושלים עובר בסך מול בני המשפחה האבלה עם ישראל, קיבוצניקים ומתנחלים, דתיים, חרדים וחילונים. וכמו הרב אלון עצמו, גם בני המשפחה פותחים לב שבור לכל מנחם בכל גיל ומכל מעמד, אדם מהשורה, רב, תלמיד, שר או מנהיג. האיחודים, כך נראה, ניצחו.