"לא הייתי קובר את משפחתי בקומות"

ח"כ מיקי זוהר טוען שיש לשנות את שיטת הקבורה בקומות וקיים אי שיוויון בין סוגי הקבורה בארץ.

מיכל לוי , כ' באייר תשע"ז

קבורה בקומות
קבורה בקומות
צילום: הדס פריש. פלאש 90

הוועדה לצדק חלוקתי קיימה היום (שני) דיון בנושא בחינת אי השוויון בסוגי הקבורה במדינת ישראל.

במהלך הדיון הושמעה ביקורת על הניסיון של הרשויות במדינה להחיל קבורה בקומות תחת קבורת שדה הנהוגה מדור לדור.

בפתח הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ מיקי זוהר כי הקבורה בישראל היום היא דבר יקר ותקף את הקבורה בקומות. "מי שנפטר צריך לקבל שירותי קבורה בכל מקום ללא קשר למוצאו או מצבו הכלכלי. הנושא הזה הוא קריטי ואנחנו רוצים לבחון אותו לעומקו ולספק את הפתרונות הראויים".

"אני לא הייתי מסכים לקבור בקומות בני משפחה שלי. אנחנו רוצים לבנות מגורים לגובה אבל לקבר זה לא מתאים. אנחנו כמדינה כנראה לא הפעלנו מספיק רגולציה על תחום עלות הקבורה בישראל", הוסיף זוהר.

ח"כ משה גפני (יהדות התורה) טען כי האוצר שוגה במחשבתו לפיה אנשים יבחרו להיקבר בקומות כי מדובר בקבורה זולה. "בזמנו לא הייתה הגבלה על הסכום שהיה אפשר לגבות על קנייה בחיים. אני קבעתי הגבלה על הסכום וחברות הקדישא טענו מולי שבגלל זה הן לא תוכלנה לפתח את בתי העלמין. באוצר חושבים שאנשים ילכו לקבור בקבורת קומות וכוכים כי זה זול. הדבר הראשון שבן אדם חושב זה למצוא חלקת קבר מכובדת בעיניהם כקבורת שדה".

"המדינה השקיעה הון, אבל יש מקומות שלעולם לא יבנו בהם, ויש מקומות שאפשר ליצור אין סוף אבל אנשים נכנסו לאמביציה שאם יש פיתרון אחר אז למה השקיעו את כל הכסף הזה. אנחנו ביקשנו בהסכמים הקואליציוניים להקים וועדה שתדון בעניין המקצועי של קבורת שדה אל מול קבורה אחרת", הוסיף.

ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני) אמרה כי מדובר בנושא שאינו מוכר אך היא מקבלת לגביו פניות ציבור רבות. "אני מקבלת לא מעט פניות בנושא וחוסר השיוויון שאתה מגיע אליו ברגעים הקשים ביותר שלך הוא מזעזע והוא צריך לזעזע כל אחד. הקבורה בישראל בהיעדר שטח הוגדרה לעבור לקבורה בקומות. יש מצב אבסורדי שהיום גם בקומות יש מקומות שווים יותר. קבורה בקיר היום היא קבורת עניים. אנשים בוכים כי אין להם את הסכומים האדירים לקבור בצורה כזאת".

ח"כ יעקב מרגי (ש"ס) הציע לפתח בתי עלמין אזוריים. "המדינה באה ואומרת 'כן לקבורה בקומות ואין הצדקה לקבורת שדה היום'. יש אנשים שיש להם קושי מנטלי. יש מקומות שאין בהם מצוקת קרקע. אני הייתי ממליץ לפתח בתי עלמין אזוריים. אין היום יותר פריפריה. שאנשים ייסעו חצי שעה או שעה. אנחנו לא רוצים שאנשים יפתחו חלקות קבורה משפחתיות. המדינה לא מתקצבת ניקיון ופיתוח בתי עלמין".

מנכ"ל משרד הדתות עודד פלוס טען כי הבעיה היא בעיקר במרכז הארץ. "אין ספק שמצוקת הקרקעות מכניסה אותנו לבעיה. הפער במחירים, הוא כדי לממן את אותם מבנים. המדינה נותנת כסף אבל לא מספיק. הצפיפות של 1,000 קברים לדונם מחייבת בניה יקרה מאוד. אנחנו עכשיו הולכים לתהליך לא מעט בזכות ח"כ גפני. יש קבוצות באוכלוסייה שלא מעוניינות להיקבר בקבורת קומות ועכשיו הולכים על קבורת מכפלה. יש חוק קבורה שנבקש להתערב לא רק בקבורה בחיים אלא גם בקבורה חריגה ונבקש להתערב גם שם".

מנגד ח"כ יהודה גליק (הליכוד) אמר כי ניתן להשתמש בפיתרון של קבורה בקומות. "אפשרויות הקבורה התפתחו עם השנים. קבורה היא בהתאם לצורך וככה צריך להתייחס אליה. 40 אלף מתים בשנה. כאשר יש מצוקה של מקומות קבורה אנחנו צריכים לחשוב איזה מסר אנחנו צריכים להעביר. הצורך הציבורי במצב שאין מקום הוא למצוא פתרונות כמו קבורה בקומות", אמר.

יו"ר הוועדה ח"כ מיקי זוהר אמר בתום הדיון כי "הוועדה רואה בחומרה את מצב הקבורה בישראל ולמדה כי הקבורה הפכה לדבר יקר וקבורה רוויה הפכה לסוג של הכרח בידי חברות קדישא שנאלצו לייצר קבורה רוויה כתחליף לקבורת שדה".

"הוועדה קובעת כי סוגיית הקבורה היא סוגיה לאומית ועל הממשלה לייצר תכניות שוויוניות. הוועדה קובעת כי הגיעה העת שמדינת ישראל תגלה מעורבות ותיקח אחריות בסוגיות עלויות הקבורה ותפעיל יותר רגולציה", סיכם זוהר.