לגלות רעול פנים ערבי על המיטה

תושבי כרמי קטיף בחבל לכיש מתמודדים עם תופעת פריצות חמורה. רעולי פנים ערבים חודרים לבתיהם וגונבים מכל הבא ליד כמעט באין מפריע.

שמעון כהן , כ"א באייר תשע"ז

אילוסטרציה
אילוסטרציה
צילום: istock

תושבי הישוב כרמי קטיף במרחב לכיש חווים אירועים מטרידים ומדאיגים מאוד כאשר חוליות של רעולי פנים מערביי הכפרים שבאזור חודרים לישוב, נכנסים לבתים וגונבים.

החשש הגדול הוא שהאיום הפלילי יהפוך לאירוע לאומני ביטחוני, אך גם הקלות שבה נכנסים הגנבים לבתים ומבצעים את הגניבות היא בלתי נסבלת.

בראיון ליומן ערוץ 7 סיפר איציק כהן, דובר הישוב על האירועים האחרונים שהתרחשו ביישובו, ולא רק ביישובו.

"אנחנו חווים חדירות של מפגעים לתוך הבתים. השיא היה בשבועיים וחצי האחרונים כשהייתה פריצה לארבעה בתים סמוכים שם הם עשו ככל העולה על רוחם. מדובר בקראווילות, בתים שהמיגון שלהם מזערי ביותר.

"שלשום הייתה כאן פגיעה ברכב רכז הביטחון של הישוב. חולייה זוהתה על ידי צה"ל, רכז הביטחון ניסה לעצור אותם והם נכנסו בו וברחו. בתוך הרכב נמצאו כלי פריצה. הרכבים היו גנובים והיה גם קטנוע למילוט. הם עושים באזור הזה ככל העולה על רוחם ואין מי שיטפל בזה ומי שייקח אחריות".


חווינו די והותר מטרור ואנחנו לא מוכנים לעבור על זה לשתיקה.
על מקורם של הפורצים הערבים מציין כהן כי מדובר ביעד ידוע, "עידנא זה הכפר המוביל. יש מידע אבל אין מי שיטפל במידע הזה. בטווח של קילומטר וחצי יושב גדוד של צה"ל, ואנחנו תחת מג"ב 'הסיור הכפרי', ואין מי שיתפוס אחריות", הוא אומר ומוצא את הסיבה לכך בעבודה שעד כה "לא הוגדרנו כבעיה ציבורית וכל עוד אנחנו לא מוגדרים כבעיה ציבורית אין מי שייקח אחריות.

"המשטרה יכולה להגיע רק אחרי שאירוע קורה. אין לה כוח אדם כמו לצבא. הצבא נמצא קרוב אבל אין מי שייתן לו הוראה לאבטח את הישובים. בישובים סמוכים שבהם יש צבא שקט, כי צבא עובד כמו שהוא יכול לעבוד. משטרה, לעומת זאת, היא מאוד מוגבלת ונותנת מענה חלקי רק אחרי האירוע. צריך שהדבר הזה יעלה למעלה ויהפכו את הפאזה ויחליטו שמטפלים בזה כמו שהצבא יודע לטפל בזה".

כהן מציין כי מבין השורות של התגובות שהתושבים מקבלים מהגורמים הרלוונטיים עולה שהיחס לאירועים הללו הוא כפליליים בלבד ולכן הדברים אינם מגיעים לכדי טיפול ראוי. "זה לא מקובל עלינו. התפיסה שלנו היא ביטחונית. אני לא רוצה להזכיר אירועים מצמררים שקרו, אבל הדברים מאוד פשוטים.

"חווינו די והותר מטרור ואנחנו לא מוכנים לעבור על זה בשתיקה. מבחינתנו זה לא פלילי. זה ביטחוני נטו".


הם דרכו על המיטות של הילדים כדי לטפס על המדף, הם היו מעל הראש של בני הזוג שישנים כדי להגיע למגירה ולקחת את הדברים.
על היכולת של אנשי הישוב להגיב בצורה כזו או אחרת דרך כיתת הכוננות, הוא אומר: "הדבר היחידי שאנחנו יכולים לעשות זה לתגבר. אנחנו אזרחים שצריכים לקום לעבודה ולפרנס ולא להיות על הגדרות כל היום. זה לא התפקיד שלנו. כשאנחנו במילואים אנחנו עושים את זה, אבל כאזרחים זה לא התפקיד שלנו. מעבר לכך, אין לנו גם שום סמכות. אם אחד מחברי כיתת הכוננות יפגע בפורץ יעשו לו את המוות למרות חוק דרומי".

כשהוא אומר את המילים 'אירועים מצמררים שקרו' מעדיף כהן שלא להפליג בדוגמאות אך הוא מתאר עד כמה הסכנה קרובה מיידית וממשית, בעיקר לנוכח מקרים בהם נכנסו ערבים לתוך הבתים בשעת לילה בעוד בני המשפחה ישנים בבית עצמו.

"הם דרכו על המיטות של הילדים כדי לטפס על המדף, הם היו מעל הראש של בני הזוג שישנים כדי להגיע למגירה ולקחת את הדברים. מעבר להשפלה ולגניבה, לא מדובר רק בגניבה. כשהם יחליטו שלא שווה להם רק לגנוב הם יעשו את זה. יש להם כבר מודיעין. זה מפחיד".

אנחנו לא מתכוונים לעבור על זה בשתיקה. אנחנו מוגבלים וזה חייב לעבור הלאה. הטווחים מאוד קצרים מהגדר ועד לישוב. אנחנו נושקים לכפר שלהם".