בשבע מהדורה דיגיטלית

קריית ספר - המלצותיו של הרב יואל קטן

הציבור החרדי כבר מזמן אינו קבוצה שולית וזניחה במדינת ישראל.

הרב יואל קטן , כ"ב באייר תשע"ז

הרב יואל קטן
הרב יואל קטן
צילום: אתר ישיבה

הגדולים.

אישים שעיצבו את פני היהדות החרדית בישראל.

עורכים: בנימין בראון, נסים ליאון.

ירושלים,

מכון ון-ליר ומאגנס,

תשע"ז. 958 עמ'

(02-6586659)

בשנים האחרונות החרדים היו מושא של מחקרים אקדמיים רבים, ובעקבותיהם דן קובץ גדול זה בהיבט אחד - מעמד ה"גדולים" בציבור החרדי. מתוארים בו ט"ו "גדולים" ליטאיים, עשרה חסידים ו"הונגרים", ועוד שניים ספרדים – הרב אבא שאול והרב עובדיה, זכר כולם לברכה.

הצגת הדמויות ותולדותיהן ודרך השפעתן מרשימה ובדרך כלל גם נכונה, למרות כמה שיבושים מביכים, שעברו להפתעתי גם את מסננת העורכים. למשל, בפרק המבוא "צמיחתה של תופעת הגדולים" (עמ' 18‑19) נכתב שהגר"א לא היה כמעט מוכר בחייו וזה מתבטא גם בכך שקהילת וילנה לא בחרה בו כמחליף לרב שמואל בן אביגדור, הרב האחרון של וילנא, ולדעת הכותב פרסומו לדורות בא לו רק בגלל ספרים שנכתבו עליו לאחר מותו – וכל זה הוא הבל גמור.

בעמוד 109 בפרק על רי"מ הכהן מראדין בעל 'חפץ חיים', מסופר שעד ימיו הלכות לשון הרע לא תפסו מקום משמעותי בהלכה, שהרי אפילו הרמב"ם הכניס אותן רק להלכות דעות שהוא "קובץ הוראות המוסר" של ספר 'משנה תורה'; אולם כל מבין יודע שהלכות דעות כוללות גם הלכות גמורות ומחייבות, ולא רק דברי מוסר.

הכותב גם מעיר שבספר 'משנה ברורה' המחבר אינו קובע היררכיה בין הפוסקים השונים - מה שאינו מדויק כלל, ובעיקר לא ביחס לגר"א שבהקדמת הספר מודגש שהוא "אורן של ישראל" וראוי שדעתו תכריע במקום של מחלוקת.

בפרק על הרב פיינשטיין (עמ' 444) מתוארת הגישה ה"תמימה משהו" של הרב פיינשטיין הסובר שנושאי כלי השו"ע מגלים לנו את טעמי ההלכה של השו"ע עצמו, בעוד שהכותב הנכבד "יודע" שנושאי הכלים מציעים פירושים רק מנקודת מבטם המסוימת... בעיני הכותב הגרמ"פ גם האיר פניו ל"חוליות החלשות של האורתודוקסיה" ו"עיצב עיצוב רך את הנורמה ההלכתית" כדי להקל עליהן לקיים את ההלכה בעולם המודרני, מה שאינו נכון כלל – רמ"פ הקל והחמיר (לעתים החמיר מאוד!) בכל מקרה לגופו על פי הבנת מקורות ההלכה בצורה אובייקטיבית יותר מהרבה פוסקים אחרים.

ולמרות טענות אלו ואחרות, מדובר בספר חשוב ומעניין, תשורה נאה לכבוד הגיעו לגבורות של ותיק חוקרי החברה החרדית בימינו פרופ' מנחם פרידמן, שהשכיל לתאר בספריו את נס קימום העולם החרדי לגווניו בדורנו.

*****

A Dictionary of Jewish Palestinian Aramic of the Byzantine Period.

Michael Sokoloff.

Third Revised and Expanded Edition.

Ramat Gan,

Bar-Ilan University,

2017.

45+687 pp.

03-7384064

זהו מילון לשפה הארמית שהייתה מדוברת בארץ ישראל בתקופה הביזנטית - ימי האמוראים והגאונים. הלשון שדיברו בה אבותינו בתקופה הזאת הייתה ספוגה ארמית, ושפה זו נשמרה בתלמוד הירושלמי ובחלק מהתרגומים ובפיוטים ובכתוֹבות עתיקות ובהערות המסורה ועוד.

פרופ' סוקולוף הוציא לאור גם מילונים כבדי-סבר לארמית בבלית ולשפות עתיקות אחרות, עבודות ענק עם תועלת לדורות. המהדורה הראשונה של ספר זה יצאה לאור בשנת תש"ן, ומאז הרחיב והעמיק המחבר את חקירותיו בארמית הישראלית, שפה השונה לא במעט מאחותה הבבלית. מי היה יכול לנחש למשל שהכינוי "אביי" שניתן לחברו של רבא פירושו בארמית הישראלית אציל, ואולי זו סיבה נוספת להדבקת כינוי זה לאמורא נחמני בן כייליל, אחיינו של רבה.

לתגובות: wso.shaalvim@gmail.com