הרב אליעזר שנוולד
הרב אליעזר שנוולדחזקי עזרא

בימים אלה מציינים ארבעים שנה למהפך - עליית הליכוד לשלטון בראשותו של מנחם בגין.

אין ספק שהמהפך היה אירוע רב משמעות ששינה את מסלול ההתנהלות וההתפתחות של מדינת ישראל בתחומים רבים. כיום אנו יכולים להסתכל עליו ברטרוספקטיבה ולהצביע על השפעתו על קידום הכלכלה והפיתוח של המדינה ועל היבטים אחרים. קשה לראות את ההצלחה של מדינת ישראל דהיום בלי השינויים שגרם המהפך.

אולם אני מבקש לציין עוד שינוי משמעותי שחולל המהפך, שהשפיע על עולם התורה בכלל ועל עולם התורה הציוני-דתי בפרט. שינוי זה משום מה נעלם מעיני כל אלה שניתחו את המהפך ותוצאותיו.

עד המהפך היו מגבלות רבות על מספר האישורים לבוגרי התיכונים ליציאה לישיבות בכלל ולישיבות הסדר בפרט. עם חתימת ההסכם הקואליציוני, גישתו של בגין ולחצה של מפלגת אגודת ישראל, חל שינוי דרמטי במדיניות האישורים להליכה לישיבות ובהגבלת מספר הישיבות: א. הוסרה מכסת המצטרפים השנתית להסדר "תורתו אומנותו". ב. ניתנה אפשרות לבוגרי ישיבות מקצועיות ומוסדות לימוד דומים, וכן לכל תלמיד שהשלים בחינת בגרות בתלמוד בהיקף של חמש יחידות לימוד, להצטרף להסדר "תורתו אומנותו". ג. ניתנה אפשרות לחוזרים בתשובה להצטרף להסדר "תורתו אומנותו".

בציבור החרדי כמעט לא הייתה השפעה לשינוי, משום שממילא כמעט לא היו מתגייסים. השינוי היה בעיקר בכך שהתאפשר לפתוח ישיבות ללא הגבלה. אולם בציבור הדתי-לאומי שינוי זה הביא לגדילה משמעותית במספר הישיבות ובמספר ההולכים לישיבות. גם בתחום זה, במבט לאחור לאחר ארבעים שנה, קשה לתאר איך היינו מגיעים לצמיחת עולם התורה של היום בלי המהפך.

אני יודע שיש מלינים על כך שיש יותר מדי ישיבות, ושזה יוצר תחרות קשה. זו תחרות חיובית ובונה שמונעת קיבעון. זה לא שונה מהתלונה של בתי הספר היסודיים שיש יותר מדי ישיבות תיכוניות ואולפנות ויותר מדי אוניברסיטאות ומכללות. כולם מתחרים ביניהם על נישות נתונות וזה רק לברכה.

הכותב הוא ראש ישיבת ההסדר 'מאיר הראל' במודיעין ובאופקים