בשבע מהדורה דיגיטלית

זורקים עלינו

הלינץ' בחווארה היה רק קצה הקרחון של התגברות אירועי הטרור בכבישי יו"ש בשבועות האחרונים.

שמעון כהן , כ"ט באייר תשע"ז | עודכן: 14:23

פורעים ערבים מיידים אבנים
פורעים ערבים מיידים אבנים
צילום: אריאל גרונר

ח', תושב שבי שומרון, יצא לאחרונה ממקום עבודתו כדי לאכול ארוחת צהריים בבית. הוא לא ציפה למארב של עשרות ערבים שתקפו אותו בצומת הכניסה ליישוב.

"הגעתי לצומת היישוב שבי שומרון ואני רואה שם דגלים פלשתינאיים על הכביש והתגודדות של הרבה ערבים". ח' ירד מהרכב ובהיותו דובר ערבית לא זוהה בתחילה כיהודי, אך "ברגע שהם קלטו שאני יהודי, פתאום הכול התהפך אצלם. הם התחילו לדחוף אותי באגרופים ומכות. נכנסתי לרכב ונעלתי את עצמי בתוכו. רציתי לברוח, אך הם דחפו את הרכב ונענעו אותו מכל הכיוונים".

האירוע לא הסתיים גם כאשר כוח צה"ל הגיע למקום. "גם כשהצבא הגיע וירה לעברם רימוני הלם, הם המשיכו לעלות על הרכב ולנדנד אותו. לקח לחיילים בערך חצי שעה להשתלט על האירוע", מספר ח', שנחלץ מהאירוע עם מכות יבשות בלבד ונזק רב לרכבו.

ח' מלווה על ידי עו"ד חיים בלייכר מטעם עמותת 'חננו', ותובע חקירה שתביא למיצוי הדין עם הפורעים, אך לא כל אירוע מתפתח לכדי תביעה שכזו. באירועים רבים המותקף מעדיף לטפל בנזקי הרכב ולהמשיך את שגרת חייו במקום לדלג מדיון משפטי אחד לחברו. כזה הוא המקרה של מ', תושבת אחד היישובים בלב השומרון שמצאה את עצמה ביום הלינץ' בחווארה מותקפת גם היא בלב הכפר.

כשהתקרבה לחווארה קיבלה מ' שיחת טלפון מבנה שסיפר לה על עומס בלב הכפר. בשטח לעומת זאת ראתה שהכביש פתוח לתנועה והמשיכה בדרכה. באחד הצמתים שאלה קבוצת חיילים אם התנועה בחווארה פתוחה ואלה אמרו לה שהכול בסדר והתנועה חופשית.

מ' נכנסה לחווארה באין מפריע. בלב הכפר שמעה בום גדול. אבן גדולה פגעה ברכב. את הבהלה של השניות הללו היא לא תשכח. "ניסיתי להמשיך בנסיעה מהירה יותר. רעדתי. התקשרתי למוקד וסיפרתי על מה שקורה. בהמשך היה עומס והתנועה בכביש איטית, 10‑15 קמ"ש". בשלב זה שומעת מ' את המוקד מדווח שחווארה סגור לתנועה. היא מבינה שהיא לבד בלב הכפר העוין. מבטים קדימה ואחורה גילו שאין גם כוחות צה"ל על הציר. "היה מפחיד להיות שם לבד, הרבה ערבים על הכביש עצמו, שהיה זרוע בלבנים קטנות, ומסביב צלמים ערבים מצלמים את מה שקורה בכביש. תחושה של חוסר אונים". מ' המשיכה עד לכיכר, שם היו חיילים. תחושת הביטחון חזרה.

הטרור המאורגן של ברגותי

אירוע הלינץ' בחווארה, בו עט המון ערבי על רכבו של מתיישב שנחלץ בעור שיניו לאחר שאמבולנס חסם את דרכו, היה רק אחת מנקודות השיא של אירועי ההסלמה בטרור הכבישים של העת האחרונה, וגם הוא הגיע לכותרות בעיקר בעקבות מותו של המחבל הפלשתיני. מדי יום מותקפים אזרחים יהודים וחיילי צה"ל באבנים, בקבוקי תבערה, צמיגים בוערים ואף מטענים. האירועים הללו, שנגמרים לא פעם בפציעות גוף ובטראומות, לא מגיעים לתקשורת ולידיעת הציבור.

מי שמקפיד לדווח על כל אירוע שמגיע לידיעתו הוא אתר 'הקול היהודי', שמציג יומן אירועים שרפרוף קל בו מלמד על השינוי של התקופה האחרונה. "אנחנו מכנים את היומן הביטחוני שלנו 'יומן האירועים של האינתיפאדה המושתקת'", מספר אלחנן גרונר, עורך האתר שמתחדש בימים אלה. "יש כל הזמן אירועי זריקות אבנים על כלי רכב וכוחות צה"ל. רובם המוחלט של האירועים לא מגיע לידיעת הציבור. לא ברור אם זו השתקה מכוונת מלמעלה או שזה כבר 'כלב שנשך בן אדם' אז אין חידוש, או שגם וגם". לדבריו, דיווחי דובר צה"ל על מעצרים של מחבלים כמעט תמיד אינם כוללים מידע על כך שהאירוע לווה ביידויי אבנים, בקבוקי תבערה ומטענים, על אף שזו המציאות כמעט בכל מעצר שכזה.

"למערכת נוח להגדיר את הדברים כמפגע בודד, כך זה לא נראה כמו מלחמה. אבל צריך להפנים שלא מדובר במפגע שהסתכסך עם המשפחה או בחולה נפש, אלא בתופעה של מאות ואלפי ערבים ששותפים להתקפות האלה וזוכים לרוח גבית של עשרות אלפים, ובעיקר של ההנהגה. זה מתחיל בזריקת אבן, ממשיך לבקבוק תבערה ואחר כך לסכין. כך התברר לדוגמא ברצח ארז לבנון הי"ד בבת עין לפני כעשר שנים. התחקיר גילה שמדובר בחוליה שהתחילה מגניבת רכב, המשיכה לניסיון הצתת קרוואן ובהמשך אזרה אומץ ויצאה לביצוע רצח".

להערכתו, הגורם המרכזי לעלייה ברף האירועים ובהיקפם הוא שביתת הרעב של האסירים הכלואים. "כל המעורבים בדבר מדברים על מהלך מאורגן של ברגותי. הם דרדרו את השטח באופן מאורגן. זה התחיל בהתגברות של אירועי זריקות אבנים, אחר כך הכריזו על שביתה וזה עבר לאירועים המוניים יותר. זה כבר לא נער שזורק אבנים, אלא שלושים או מאה ערבים שחוסמים כביש, אירועים שההתמודדות איתם הרבה יותר מורכבת, תושבים נחסמים על ידי עשרות רעולי פנים. זה מלובה בתהלוכות הסתה יומיומיות בתוך הערים הערביות. רעולי פנים מגיעים עם אלות ואוכפים סגירת חנויות ובתי ספר, וכשאין בתי ספר וחנויות הנוער יוצא לזריקת אבנים, כשבמקביל מתבצעים פיגועי דריסה ודקירות פה ושם. יש כאן מערכת משומנת".

גרונר מציין כי ההסלמה באה לידי ביטוי לא רק במספר האירועים אלא בעיקר באופיים. "מקומות שבהם היו שניים שלושה נערים זורקים אבנים, מתאפיינים כעת בתהלוכות של מאות איש שחותרים להגיע אל צירי התנועה".

ההשתקה, כך מתברר, לא מגיעה רק מלמעלה. התושבים עצמם חשים שתלונות ודיווחים לא יניבו תוצאות ומעדיפים להסתפק בפנייה למס רכוש. אך גם גורמי התיישבות מבקשים להנמיך את גובה הדיווחים. "פנו אלינו ולגורמים דומים לנו לא פעם ממה שמכונה הנהגת ההתיישבות, וטענו שבגללנו לא יבואו לגור כאן אנשים. אבל בשנתיים האחרונות מבינים שאי אפשר להסתיר, הכול צף ברשתות החברתיות, ומעבר לכל מבינים שללא זעקה של התושבים לא יהיה מענה של מערכת הביטחון. האירוע של חווארה מוכיח. אחרי הלינץ' שהגיע לכותרות רואים פתאום הרבה יותר פעילות של מסתערבים, כוחות מג"ב וצה"ל, מחסומים ויד קשה יותר".

גרונר מזכיר בהקשר זה כמה מראשי המועצות ביו"ש שלא קיבלו את תכתיב ההרגעה והגדירו את המצב בשטח כמלחמה, וכך הובילו את כוחות הביטחון לפעולה משמעותית יותר.

"ואם אמבולנס ישראלי היה חוסם ערבי?"

יוסי דגן, ראש מועצת שומרון, חש מדי יום את העלייה בטרור הכבישים. "בדרך כלל המצב שקט יחסית בכבישים אצלנו, כי צה"ל פועל בכל השטח ומבחינה ביטחונית אוסלו לא קיים. אבל בתקופה האחרונה יש הסלמה מכוונת מצד הרש"פ. אלו אירועים מוכוונים. טרור לכל דבר. הסיבה המרכזית לכך היא הפוליטיקה של ברגותי, האיש והטורטית. אנחנו מכבדים מאוד את כוחות הביטחון ומקיימים איתם שיח טוב ויעיל מאוד, אבל לא ניתן עוד להמשיך עם מדיניות ההכלה. תאר לך שבכביש שש או בכביש מרכזי אחר היו רעולי פנים זורקים אבנים ובלוקים על אנשים. אין שום הבדל בין כביש בשומרון לכביש בשרון. מה שהיה בחווארה היה ניסיון לינץ'. אני לא רוצה לדמיין מה היה קורה אם לא היה לתושב אקדח".

טעמו של דגן, התושב שירה והרג את אחד הפורעים שתקפו את רכבו ראוי לתעודת הוקרה. כדי להביע את עמדתו זו והגיבוי אותו הוא מעניק למעשה, ליווה דגן את התושב בדרכו לחקירת המשטרה. "דיברתי עם מפקד האוגדה ומפקד המחוז ואמרתי להם שאני נכנס עם גיבור לתחנה, ואם רוצים לתחקר את מה שהיה זה בסדר, אבל שיתייחסו אליו בהתאם, שיגישו לו כוס קפה ויכבדו אותו כמו שמגיע לו".

על התגובה הצבאית למתרחש בכבישים הוא אומר: "אני שמח שעצרו את נהג האמבולנס ואני מקווה שיגיעו לכל מי שהיה בלינץ' הזה. צריך לייבש את הביצה הזו, צריך להפעיל את כל האגרוף הכלכלי והביטחוני של ישראל. צריך לחשוב מה הייתה ישראל עושה, ומה היה העולם עושה, אם אמבולנס ישראלי היה חוסם דרך של רכב ערבי שמתקיפים אותו".

קצין הביטחון של מועצת בנימין, מני בלונדר, מתמודד גם הוא מדי יום ולכל אורך היממה עם האירועים. "יש עלייה משמעותית מתחילת חודש מאי בהשוואה לחודש הקודם. אנחנו מרגישים הסלמה בכל אירועי הפח"ע. הגורם לכך הוא שביתת האסירים ולכך הצטרף גם ביקור טראמפ שנתן עוד דרייב לאירועים".

"רוב האירועים קורים במקומות ידועים וצפויים. אנחנו מזרימים כוחות למבתרים שבפאתי הכפרים", אומר בלונדר ומוסיף פרט מטריד נוסף: "ידוע שיש תגמול של הרש"פ למחבלים. הנוהל שם הוא שמי שישב בכלא הישראלי חמש שנים, מקבל משכורת לכל החיים. העובדה הזו מציבה אותם בדילמה, כי יש כאלה שישבו שלוש או ארבע שנים בכלא ומרגישים שהם צריכים "להשלים" את התקופה כדי לקבל את הפנסיה הזו, אז הם יוצאים לבצע פיגועים נוספים שישלחו אותם לעוד שנה או שנתיים בכלא שיסדרו אותם כלכלית. זה החוק אצלם. כך נראית בפועל הסתה לטרור", הוא אומר.

אזלת היד מול יידויי האבנים באה לידי ביטוי גם לאחר שמערכת הביטחון לוכדת את המיידים, לא פעם ילדים בגילאי בית ספר. הענישה שהללו מקבלים כמעט דוחפת אותם לבצע את הפיגוע הבא. "ילדים עד גיל מסוים משוחררים עם אזהרה להבא, וחוזרים הביתה כגיבורים. מבוגרים יותר מקבלים כמה חודשים אחרי תהליך משפטי מורכב. מבוגרים יכולים להגיע לענישה של עד כדי שנים ספורות בכלא".

ווארה על כוונת צה"ל

סגן שר הביטחון, חבר הכנסת אלי בן דהן, מציג פתרונות לטווח הקצר והארוך ובראש דבריו הוא מזכיר את מוקד האירועים האחרונים – חווארה. "הפתרון לטווח הרחוק יותר הוא כביש עוקף חווארה. אנחנו מסיימים כעת את התכנון המפורט ומקווים לגשת בקרוב לביצוע הכביש עצמו. מדובר בכביש עוקף שייצא מצומת תפוח ויסתיים בצומת העלייה ליצהר. המכשול המרכזי הוא נושא התקציב. כרגע אין תקציב סגור לביצוע. לגבי התכנון, הושג התקציב והועבר כבר התשלום עליו". להערכת סגן השר, השלמת הפרויקט תהיה בתוך שנה וחצי או שנתיים, אך הוא מעיר כי אם התקציב יהיה בידו כבר כעת, ייתכן ובתוך שנה ניתן יהיה להשלים את הביצוע. "מאחר ומדובר בתוספת תקציבית מעבר למתוכנן, הדברים תלויים בראש הממשלה".

ובינתיים, מספר בן דהן, צה"ל מתגבר כוחות ופעילות בשטח תוך מתן דגש מיוחד לחווארה, שם מבוצעים מעצרים מקיפים. "צריך להבין שמה שנעשה שם היה אירוע מתוכנן שיתכן ומנוגד אפילו למה שרוצים תושבי חווארה עצמם. הביאו לשם אוטובוס של צעירים משכם וממחנה הפליטים אסכאר כדי שיבצעו את ההפגנה בלב הכפר. האוטובוס הזה נתפס והנהג שלו נעצר, כמו גם נהג האמבולנס. הצבא מבצע בימים האלה השלמות של מעצרים על פי פיענוח מצלמות שנתפסו בשטח".

בנוסף, מספר סגן שר הביטחון, הבהיר הצבא דרך מתאם פעולות הממשלה בשטחים כי אירוע נוסף מסוג זה יגרור את חסימת צירי התנועה בכפר ואליו, כפי שהיה מיד לאחר אירוע הלינץ'. "הם הבינו שהכלכלה שלהם תיפגע. הצעד הזה יחד עם הזרמת כוחות, ביצוע מארבים ומבצעים נוספים, יניבו תוצאות וימנעו מקרים מהסוג הזה".