דו"ח חמור נגד הפרקליטות

נציב הביקורת על הפרקליטות מפרסם דו"ח ובו ממצאים קשים על התנהלות הפרקליטות והקשר הבעייתי בין אנשיה ובין המכון לרפואה משפטית.

שלמה פיוטרקובסקי , ג' בסיון תשע"ז

השופט בדימוס דוד רוזן
השופט בדימוס דוד רוזן
צילום: Motti Kimchi/POOL/Flash90

נציב הביקורת על הפרקליטות ומייצגי המדינה בערכאות, השופט דוד רוזן, מפרסם הבוקר (ראשון) דו"ח חמור אודות הקשרים הבעייתיים שבין פרקליטות המדינה למכון הלאומי לרפואה משפטית.

מדובר בגלגול שני של הדו"ח, לאחר שנוסח ראשון של הדו"ח הוכן על ידי הנציבה הקודמת, השופטת הילה גרסטל, אך פרסומו עוכב בעקבות עתירתם של כמה פרקליטים לבג"ץ.

בעקבות דחיית העתירה ושימוע שנערך לפרקליטים שונו כמה ממצאי הדו"ח, חלק מהממצאים רוככו בעקבות השימוע וחלק אחר הוחמר.

הקביעה החמורה ביותר בדו"ח המקורי, לפיה בארבעה מקרים שונים נמצא כי ממצאים שהוצגו בדו"חות נתיחה שונו בעקבות התערבות הפרקליטות, הוצאה מהדו"ח הסופי, לאחר שהנציב החדש, דוד רוזן, השתכנע שהיא איננה נכונה.

עם זאת, ממצאי הביקורת העלו כי בתיקים שנבדקו, לא העבירה הפרקליטות מידע מהותי, המהווה חלק מחומר חקירה, לסנגוריה, וזאת בניגוד מוחלט לחוק, המעניק לנאשם בהליך פלילי זכות לעיין בחומר החקירה שנאסף נגדו ולהעתיקו, לאחר הגשת כתב אישום.

בדו"ח מובאות ארבע דוגמאות למקרים כאלו. במקרה הראשון, לא העבירה הפרקליטות לידי הסנגור מידע מהותי (חומר חקירה) שעיקרו סיכום פגישה שקיים הפרקליט המטפל עם רופאי המכון, במסגרתה עלה כי קיימות שתי אפשרויות לעניין הסיבה להימצא פצעי חתך על ידיו של המתלונן. אחת האפשרויות, המטיבה עם הנאשם, גם לא קיבלה ביטוי בחוות הדעת שניתנה בסופו של יום על ידי רופא המכון והוגשה לבית המשפט מטעם התביעה.

במקרה השני לא העבירה הפרקליטות לסנגוריה חומרי חקירה, הכוללים תיעוד עיקרי שיחה שקיים הפרקליט עם מנהל המכון, במסגרתה הציג מנהל המכון מסקנות נוספות אפשריות לגרימת מות המנוח, וכן תיעוד עיקרי פגישה שקיים הפרקליט עם רופא המכון במסגרתה קבע רופא המכון ממצאים עובדתיים-רפואיים שלא הופיעו בחוות דעתו הראשונה.

במקרה השלישי, לא העבירה הפרקליטות לסנגוריה חומר חקירה, שהוא תרשומת לגבי פרטים חדשים הנוגעים לסוגיות מהותיות, שעלו בשיחה של הפרקליט עם רופא המכון.

במקרה הרביעי, לא העביר הפרקליט לסנגור עיקרי פגישה שקיים עם רופא המכון בעניין ראיה חדשה ומהותית. חמור מכך, הפרקליט כלל לא ערך תרשומת לפגישה זו, וודאי לא בזמן אמת, מאחר שלא סבר כי עליו לעשות כן.

נושא נוסף שעלה בדו"ח הוא עיכובים בהעברת מידע מהותי לסנגוריה. רופאי המכון ועובדיו תיארו בפני צוות הביקורת מכשולים שונים שהוצבו על ידי המכון במקרים מסוימים בפני הסניגוריה ובמיוחד בפני המומחים מטעמה. קשיים אלה הוצבו, אם כי במידה פחותה, גם על ידי הפרקליטים. כך למשל מתואר בדו"ח מקרה בו הפרקליטות והמכון הערימו קשיים על מומחה רפואי מטעם ההגנה, בניגוד לצו שיפוטי שהתיר לו לעיין בדגימות רקמה במכון. בין היתר נדרש המומחה הרפואי לחתום על כתב התחייבות שהוכן במיוחד למקרה זה, וכן נאסר עליו לגעת בדגימות ולצלמן. במקרה זה, מצופה היה מן הפרקליטות להבטיח קיום הצו השיפוטי, באופן שיתאפשר למומחה הרפואי מטעם ההגנה עיון ובחינה חזותית בדגימות הרקמה, ובתוך כך לסייע לנאשם במימוש הזכות העומדת לו למשפט הוגן. הנציב קובע גם שהאיסור שהוטל על מומחה ההגנה בעניין זה אינו כדין, ומהווה הפרה של צו בית המשפט שניתן לבקשת הסנגור.

הנציב מעיר בדו"ח גם על בחוסר הסימטריה המובנה בין הסנגורים לבין התובעים. "חוסר הסימטריה, בהתחשב במעמדו המעין מונופוליסטי של המכון, עלול ליצור ליקויים במימוש זכות העיון בחומר החקירה ולהביא לפגיעה בהגנת הנאשם, והוא מצריך קביעת נהלים מדוקדקים ותהליכי פיקוח ובקרה, כדי שלא תיפגע זכותו של הנאשם להליך הוגן".

בדו"ח עולה עוד כי קיים העדר שקיפות ותיעוד חלקי של הקשר בין הפרקליטות למכון. במספר מקרים שנבדקו, התרשומות והמסמכים בתיק הפרקליטות לא היו שלמים ולא שיקפו במלואם את התנהלות הגורמים המעורבים בניהול התיק מול המכון. לא נערכה תרשומת לגבי נושאים מהותיים ויתכן שגם מטעם זה לא נשלח לסנגוריה עדכון לגביהם. פגישות מהותיות בין רופאי המכון לפרקליטים לא תועדו בתיק הפרקליטות בזמן אמת. חלק מהפגישות תועדו בדיעבד, וחלקם לא תועדו כלל. עוד נמצא, כי נערכו תרשומות חלקיות החסרות פרטים מהותיים.

ממצא חמור במיוחד שמעלה הנציב נגד הפרקליטות נוגע לקבלת מידע פנימי וחסוי מהמכון לצורך ביסוס טיעונים וקעקוע עדויות של מומחים מטעם ההגנה.

ממצאי הביקורת העלו, כי פרקליטים קיבלו מהמכון מידע פנימי וחסוי, לשם ביסוס טיעוני נגד מול מומחים מטעם הסנגוריה ולצורך קעקוע עדויותיהם. המדובר בחוות דעת שכתבו מומחים רפואיים בתיקים שונים בהיותם עובדי המכון, אשר הועברו לפרקליטות לצורך ניסיון קעקוע חוות דעת מאוחרות שנתנו אותם מומחים בכובעם כמומחים מטעם ההגנה.

באחד המקרים נמצאו בתיק הפרקליטות למעלה מ-45 חוות דעת מתיקים שונים שכתב מומחה מטעם ההגנה בעת שהיה רופא במכון. חוות דעת אלו עסקו באירועים דומים לאירוע בגינו ניתנה חוות הדעת, ושימשו את התביעה בניסיון לקעקע את מהימנות חוות דעתו של המומחה מטעם ההגנה. בתיק הפרקליטות נמצאו גם טבלאות ותרשומות שהן עיבוד נתונים מחוות הדעת של מומחה ההגנה, שהוכנו ככל הנראה לצורך חקירתו הנגדית. אולם לא נמצאו בתיק הפרקליטות תרשומות המעידות כיצד הגיעו חוות הדעת שנתן מומחה ההגנה בתיקים אחרים לתיק הפרקליטות. לא נמצאה בתיק גם תשובה לשאלה האם התבקשה התייחסות והסכמת צדדים שלישיים, שחוות הדעת ניתנו בעניינים הנוגעים אליהם, טרם העברתן לפרקליטות. כאמור, מדובר במקרה חריג בהיקף שלו, אבל לא במקרה יחיד.

הדו"ח כולל גם ביקורת על התנהלותו של המכון לרפואה משפטית. בין היתר קובע הדו"ח כי במספר מקרים נערכו שינויים בחוות הדעת של רופאי המכון, שהיו החמרה של ממצאים ומסקנות חוות הדעת נגד הנאשם, לכאורה ללא בסיס והנמקה.

"נמצא כי ב-6 תיקים חלו שינויים בממצאי חוות הדעת של רופאי המכון ובמסקנותיהן. ביחס ל-3 תיקים לא התקיימו לפניי שימועים, כך שלא התאפשר לי להעמיק בדיקת הסיבות שבבסיס שינויים אלה. ביחס ל-3 תיקים התקיימו לפניי שימועים של הפרקליטים, בעקבותיהם מצאתי כי בתיק אחד חלו שינויים בחוות הדעת של רופא המכון, לכאורה מבלי שהיה לכך בסיס והנמקה", נאמר בדו"ח.

הדו"ח מציין גם שורה של מקרים בהם הערים המכון קשיים על סנגורים ללא כל סיבה, במקרה אחד לא מסר המכון את קלטת הנתיחה לסנגורים חרף בקשותיהם וחרף אמירה של בית המשפט שייעשה כן. רק לאחר שבית המשפט הורה למכון בצו לבצע זאת באופן מידי, ולאחר התערבות הפרקליט המטפל, נמסרה הקלטת לסנגוריה. גם הפרקליט המטפל סבר, כי המכון התעכב בהעברת החומרים ונקט ב"בירוקרטיה מוזרה".

"חוסר שיתוף פעולה עם הסנגוריה והערמת קשיים על פעילות הסנגורים ופעילות מומחים רפואיים מטעם ההגנה, היתה התנהלות שאינה ראויה, לא מקובלת ועלולה היתה, ויתכן שאף הביאה בפועל, לפגיעה בזכויותיהם של נאשמים וביכולתם לנהל הליך הוגן", קבע הנציב.

תגובת היועץ המשפטי לממשלה:

"היועץ המשפטי לממשלה מברך את נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט דוד רוזן, על השלמת הדו"ח בעניין התנהלות הפרקליטות מול המרכז הלאומי לרפואה משפטית.

ביקורת תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות נועדה לחזק את אמון הציבור בעבודת הפרקליטות, תוך שמירה על עצמאות שיקול הדעת של הפרקליטים, ובמטרה להביא לשיפור בעבודת הפרקליטות. והכל, מתוך הבנה כי הפרקליטים ניצבים בחזית המאבק על שלטון החוק המדינה, ופועלים כל העת במסירות ומתוך נאמנות לאינטרס הציבורי.

בהקשר זה ראוי לציין את מסקנת הדו"ח, לפיה מתוך כלל המקרים שנבדקו, 'לא נמצאה באף אחד מהתיקים מעורבות ישירה או עקיפה של הפרקליטות בתוכן ממצאי חוות הדעת ובמסקנותיה, אשר בעקבותיה חלו שינויים בחוות הדעת. פניות הפרקליטות לרופאי המכון נעשו בגדרי ממשק עבודה תקין שמקיימת הפרקליטות עם עדי תביעה ולא מצאתי כי נפל פסול או פגם בממשק זה'.

היועץ המשפטי לממשלה ילמד את המלצות הדוח, בצוותא עם פרקליט המדינה והגורמים המקצועיים".

תגובת פרקליטות המדינה:

"פרקליטות המדינה מברכת על עריכת הביקורת. הפרקליטות תלמד את הדוח לעומקו ואת ההמלצות המערכתיות שבו. מהדוח עולה, כי הנציב קיבל את עמדתה המקצועית של הפרקליטות בדבר ההכרח בקיומה של הידברות בין המשטרה והפרקליטות לבין מומחי המכון לרפואה משפטית, שכן הידברות זו תורמת לבירור האמת, ובכך דחה את הטענה המרכזית שהועלתה בהקשר זה נגד הפרקליטות. הנציב הוסיף כי עמדתו בנדון מקובלת גם על מנהל המכון לרפואה משפטית. כן דחה הנציב לגמרי את הטענות כאילו פרקליטים התערבו בעריכת חוות דעת של רופאי המכון.

בחודשים האחרונים נערכה עבודת מטה משמעותית בפרקליטות בעניין ממשקי העבודה שבין הפרקליטות למכון, כחלק מהדיונים שנערכו במסגרת ועדה שהוקמה בראשות מנכ"ל משרד הבריאות, בה משתתפים גם נציגי הפרקליטות. במסגרת זו עלו המלצות הדומות בחלקן להמלצות הנציב והן צפויות להיות מאומצות כבר בזמן הקרוב, בין היתר בנושא השקיפות והתיעוד של המגעים בין רשויות האכיפה לרופאי המכון.

הנציב מצא ליקויים במספר תיקים שנבדקו, שניהולם הסתיים לפני מספר שנים. ממצאים אלו יילמדו וייבחנו. עם זאת יצויין, כי מאז שנוהלו תיקים אלה ועד היום חלו שינויים רבים בדרך התנהלות הפרקליטות בתחומים עליהם הצביע הנציב, ומכל מקום הליקויים לא הביאו לעיוות בתוצאות המשפט באף אחד מהתיקים שנבחנו".