מתגייר בתהליך יכול להיקבר בקבר ישראל

ניתן לקבור מתגייר שנתון בהליך גיור בקבר ישראל למרות שלא השלים את הליך הגיור, קובע הרב בניהו ברונר.

ערוץ 7 , ג' בסיון תשע"ז

תחומין ל"ז
תחומין ל"ז
צילום: יחצ

הרב בניהו ברונר, מבית הדין לגיור קובע במאמר שפירסם בשנתון תחומין לז היוצא לאור בימים הללו ע"י מכון צומת, כי ניתן לקבור מתגייר שנתון בהליך גיור בקבר ישראל, למרות שלא השלים את הליך הגיור.

הרב ברונר מתאר מעשה שהגיע לבית הדין לגיור על בחור שחלה במחלה ממארת, חלה בעודו לומד בכיתת גיור.

הוא קיבל עול מצוות בפני בית הדין אך נפטר לפני שהטיף דם ברית וטבל. בני משפחתו ביקשו לקברו בקבר ישראל כיוון שבתקופת חייו האחרונה חי כיהודי לכל דבר: שמר שבת, התפלל בביתו, שמר כשרות ושאר מצוות.

במאמר נקבע שקבלת מצוות היא רכיב מרכזי בגיור, ונכרי שקיבל על עצמו מצוות יצא מכלל גויות, אף שתהליך הגיור לא יושלם עד שימול ויטבול כדין. לענין קבורת נכרי בבית עלמין עם יהודים מובאת עמדתו של הרב הרצוג שקבע שמי שקרוב לאמונת ישראל, ניתן לקברו בתוך בית הקברות בחלקה מיוחדת ולא דווקא מחוץ לגדר כפי שקבעו חלק מהפוסקים.

הרב ברונר קובע כי "כל מי שנמצא בהליך גיור משמעותי, ועבר את רוב תקופת הלימוד הנדרשת בזמן הזה, יצא מכלל גויות, ואם ח"ו נפטר ניתן לקברו בקבר ישראל".

ומנמק כי "הלימוד עצמו מהווה גילוי דעת לרצון לשמור תורה ומצוות גם אם לא עמד בפני בית דין וקיבל על עצמו מצוות. הימצאותו בתהליך מהווה אמירה ברורה על כך, ובנוסף, בדרך כלל במהלך תקופת הלימוד מתחיל תהליך של שמירת תורה ומצוות, שמירת שבת, כשרות, תפילות ועוד. פעולות אלו מעידות על רצונו של הגר לחיים יהודיים".

הרב ברונר מוסיף כי על פי זה נראה שגם בחייו, דיני אונאת הגר יהיו תקפים לגבי כל מי שנמצא בהליך משמעותי של גיור."

השנה לראשונה, הכרך הל"ז של תחומין, השנתון לתורה חברה ומדינה שמוציא מידי שנה מכון צומת יפורסם גם כקובץ דיגיטלי באתר מכון צומת. למעלה משישים המאמרים שבקובץ יהיו פתוחים לכל מי שירכוש מנוי שנתי לתחומין שעלותו 6 שקלים לחודש והוא מאפשר גישה לכלל מאמרי תחומין עד היום.

דן מארנץ מנכ"ל המכון אומר, "לאנשי חינוך ומרצים הרבה יותר קל לעבוד עם מדיה דיגיטלית ולא עם ספר מודפס. גם להכנת שיעורים וגם להכנת דפי מקורות ועל כן הגענו למסקנה שיש לעבור לעולם האינטרנטי גם בתחומין. אנחנו מאמינים כי כך הקובץ יכול גם להרחיב את מספר הקוראים באופן משמעותי לקראת שנת הארבעים ליסודו".

יצוין כי יחד עם הקבצים של תחומין ישנם ספרים נוספים שיעמדו לרשות הלומדים ובהם, גיליונות אסיא, לרפואה והלכה, כל ספריית המשפט העברי, ספרי שמירת שבת כהלכתה, ספרי הרב ישראלי ועוד.